אין לי סיפוק מלימוד הגמרא

ב"ה

לשואל היקר שלום רב,
שמחתי מאוד לשמוע את ההשתדלות שלך ואת הרצונות הגבוהים שלך, אני מעריך מאוד אותך ואת הכוחות שאתה משקיע בלימוד התורה בכלל וגמרא בפרט, וכן בכל עבודת ה´, דבר שבוודאי לוקח ממך המון במיוחד בהיותך בעל תשובה.

אני רוצה לפתוח ולומר שאני מאוד מזדהה עם השאלה שלך, לענ"ד זוהי שאלה שמעסיקה רבים מבני הישיבות וכמובן גם חלק רב של תלמידים רציניים בישיבות רציניות ביותר, וביניהם גם אני בין בעבר בין בהווה, ובין במחשבות ומסקנות לעתיד.
גם אני נכנסתי לשיעור א´ עם רצונות אדירים לאהוב גמרא ולהשקיע בה את כל כולי, וגם אני הרגשתי שעמום, בזבוז זמן ושאר דברים שכבר הזכרת בצורה נכונה ויפה.
והודה אף אני שגם בהווה, "לא תמיד" אני מתעניין כול כולי בשקיקה עצומה לטבוע בתוך סוגיא במסכת בבא בתרא או נדרים, כן גם לי אין לפעמים כוח\סבלנות\עניין בכך תמיד, אמנם הודה במלוא סיפוק על כך שאני מאוהב כולי בגמרא, אוהב אני את מה שהיא מעניקה לי ונוטעת בי את העולם שהיא בונה בי ואת היכולות שהיא מקנה בי.
אני חושב שיש להפריד בין הטכניות של הגמרא לבין הגמרא עצמה, למה אני מתכוון? הגמרא (או במילה יותר מדויקת התלמוד) היא הספר המרכזי של תורה שבע"פ, אין הכוונה שהיא פרוטוקול של חז"ל, הפוך, הגמרא היא תורה שמועברת דרך רוח הפה והחיים של כל אחד ואחד מאיתנו ברגע שהוא לומד אותה. לצערנו נאלץ ר´ יהודה הנשיא לכתוב את תורה שבעל פה ובכך גרם מחוסר ברירה להקפאה של תושב"ע ובעצם יצר בעל כורחו חורבן על זרימת התורה, משום כך מאז ועד היום אנו צריכים לעבור את מכשול השפה\המתודה\המושגים והתכנים שגורמים לנו לשעמום\הרגשת בזבוז זמן וכו´, כן, בצורה כמעט חד משמעית אני אומר שאין ספק שהמכשול הזה היה ויהיה נחלתנו ואין צורך להתבייש בכך או לחשוש לבעיות בשידוך ועוד דברים שאינם קשורים לעניין(ובכלל לענ"ד בעבודת ה´ העניין אינו הישגנו אלא רצונותינו ומאמצינו האמתיים), אנחנו נעשה כל שביכולתנו על מנת להתגבר עליהם, נמצא מתודות שונות בלימוד הגמרא, נחליף שיטות, ניקח את הגמרא למקומות שיעניינו אותנו וימלאו אותנו ונעזר ברבותינו כמה שנוכל.
בסוף נצליח, ושוב פעם אין תרופות קסם, אין תעודה, העבודה היא בלתי נגמרת וככל שיותר נתאמץ ונשיג כך יותר נתמלא, קו הסיום אינו תעודה כל שהיא הוא לא באמת קיים(במידה מסוימת הוא המוות בלבד).
(אמנם ישנם תחנות סיפוק, מנוחה ורענון כמובן ביניהם שחשוב להתמלאות מהן)
ועוד דבר חשוב מאוד לדעתי, לפעמים קורה שלימוד האמונה\תנ"ך וכו´ מורגש אצלינו כגלידה ואת לימוד הגמרא כבשר[(אני מבקש מראש לא לקחת את המשל למרחק יותר גדול מזה משום שהדבר ממש לא יהיה מדוייק)], לימוד האמונה הוא קליל מהיר מעניק סיפוק מידי וכיפי כמו גלידה כמנה אחרונה שהיא תמיד טעימה ומהירה, לעומתה הגמרא היא מנת הבשר שדורשת עבודה קשה של הכנה בישול תיבול אכילה איטית ולבסוף ישנו עיכול ארוך מאוד, אמנם מאכילת הבשר אנחנו נבנים ומתמלאים יוצרים דברים בעצמנו ואילו מהגלידה איננו יכולים לחיות, היא לא בונה בנו דברים אלא רק מעניקה לנו סיפוק רגעי.
אל תשווה בין הדברים, אל תעמיד את הדברים כהשוואה וכמבחן כך אותם כשני סקטורים שונים, אם תרצה אכילה ושתייה.

לגבי השיטות השונות, אין המקום להאריך לכן אני מצרף לך כמה קישורים שיעזרו לך ללמוד על השיטות וכן לסקור את בעיית לימוד הגמרא בצורה יותר מקיפה ממה שעשינו עכשיו:

הרב ליכטנשטיין על לימוד הגמרא בישיבות התיכוניות:
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/tochniut/lichtin.htm

הרב ד"ר יהודה ברנדס הצעה לתוכנית לימודים בתלמוד ובתושב"ע(לא כל המאמר רלוונטי):
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/tochniut/likrat.htm

ספרים:
"בתורתו יהגה"-הרב שג"ר
"חיי עולם"-הרב שלמה אבינר

ואני כולי תפילה שהצלחתי לעזור ואפילו במעט, ואולי אף אם הצלחתי רק לעודד את רוחך בנושא חשוב זה.

אשמח מאוד לשמור איך על קשר בנושא זה ובכלל במייל שלי:

roidublin@gmail.com

אוהבך מאוד,
רועי