שאלה
שלום כבוד הרב וצות המשיבים...
קוראים לי גלית אני נערה בת 17..
יש לי שתי שאלות שאני לא מוצאת תשובה וחשבתי שאולי תוכלו לעזור לי..
בכדי לסלוח לאנשים שפוגעים בי לאחר שמתנצלים כמובן אסור לשמור להם טינה ... ומן הסתם שאמורים לשכוח את הפגיעה.. נוראה קשה לי עם זה אני לא שוכחת מקרים שפוגעים בי ואני לא חושבת שאי פעם אני אוכל לשכוח זה אכן מאוד קשה.. כמה שאני לא אנסה אני לא מצליחה! אני יודעת שזה אסור לשמור טינה אבל אני לא רוצה להיות צבועה ולהגיד ששכחתי והאמת היא שלא שכחתי בכלל..
האם יש לכם איזה טיפ או משהו שיוכל לעזור לי לשכוח פגיעות? ולא לשמור טינה ? אני אשמח אם תעזרו לי.. זה באמת חשוב לי...
לשאלה השניה שגם כן לא מצאתי תשובה... אולי מצאתי כמה תשובות אבל הם לא בדיוק סיפקו אותי..
השאלה שלי היא בעצם קשורה לבחירה החופשית שיש לכל בנאדם..
הרי לכל אחד מאיתנו יש בחירה חופשית אבל יש פה מן סתירה כי מצד אחד לכל אחד יש בחירה חופשית מצד שני הכל קבוע ונקבע ויקבע מראש ע"י בורא עולם... אז זה לא מסתדר לי כי איך יש בחירה אם כבר הכל קבוע מראש? ואם הכל קבוע אז אין בעצם שום בחירה...
זה גם שאלה שמטרידה אותי.. אני אשמח לקבל תשובה כמה שיותר מהר..
תודה מראש...
גלית
תשובה
לגלית היקרה!
ממש התרגשתי לקבל את שאלתך הראשונה. אני חושב שבימים של צער על חורבן בית המקדש, שחרב בגלל שנאת חינם, עצם הרצון לסלוח לאדם אחר הוא בעל ערך גדול.
אבל כמובן רצון אינו מספיק...
הטיפ הטוב ביותר שאני מכיר הוא לדבר ישירות עם מי שפגע.
אעתיק לך כמה משפטים מתוך תשובה אחרת באתר:
"אני לא מדבר מתוך ידע מדעי, אלא מתוך ניסיון אישי. מה שרוצים להוציא מהלב, חייבים לדבר עליו – והרבה. בכל דבר ובכל ענין.
אם מישהו פוגע בי, אני אומר לו: "למה אתה אומר לי כך וכך או עושה לי את זה? אתה יודע שזה מכאיב לי מאוד? הרי אתה לא רוצה לפגוע בי?" וכך הוא מבין שעשה משהו לא בסדר כלפי ובקשת הסליחה שלו מגיעה ממקום אמיתי ופנימי. גם אם אותו אדם באמת כן רצה להעליב ולהכאיב, ברוב המקרים העוקץ ניטל מדבריו. הוא מתנצל וחוזר בו ממה שאמר או עשה בגלל שלא נתתי לדבריו לחלחל אל תוכי ולפגוע בי.
אם אותם אנשים שאת מציינת הם קרובים אלייך (ובד"כ, ככל שהאדם הפוגע יותר חשוב לך וקרוב ללבך, כך העלבון והפגיעה כואבים יותר, כמו מריבה בין בני זוג) כדאי לדבר איתם על הכאב שהם גרמו לך. אמנם זה יכול להיות לא כל כך נעים, אבל כדי לנקז פצע צריך לחטט קצת במוגלה... במיוחד אם עברו כמה שנים והכאב מסתתר בפנים ותופח למימדים לא ידועים – אפילו לך. אפשר גם לנסות ולדבר על כך עם מישהו הקרוב לליבך, בלי צורך לפרט יותר מדי. העיקר הוא לדבר ולהוציא, כי מה שנשאר בבטן יותר מדי זמן עושה כאב בטן! ועם הדיבורים, הכאב והעלבון מתנקזים. ויוצאים החוצה..."
לשאלתך השניה אני מצרף קישור:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=49306
סליחה על העיכוב והאיחור. את לא תאמיני כמה שאלות ממתינות לנו...
צום מועיל וקל,יעקב,
yaakov@makshivim.org.il
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!