שאלה
שלום לכם! ותודה רבה על הכל..אתם ממש עוזרים לעמ"י!!
ועכשיו לשאלה- אני מדריכה באולפנה,ויש לי חניכה שבאה מבית חילוני-מסורתי, והיא לא מתפללת בגלל שהיא אומרת שהיא לא מתחברת,ואם היא תתחבר ותבין למה להתפלל בכלל,אז היא כן תתפלל!!
אני ממש מנסה לעזור לה להבין את משמעות התפילה ולגרום לה להתחבר..אבל זה קשה!
אז אני אשמח אם תוכלו לעזור לי איך להסביר לה למה להתפלל בכלל וגם איך מתחברים לתפילה..
תודה רבה!
תשובה
שלום לך
הדאגה והמסירות שלך לחניכה שלך מאוד נוגעים ללב. יישר כוח גדול!
לעניות דעתי, נראה ממה שאת כותבת שהקושי של החניכה שלך להתחבר לתפילה לא נובע מאיזה מחסום שקשור לתפילה דווקא, אלא יותר מקושי להתחבר לאמונה שלמה, שהתפילה היא ביטוי שלה. תפילה אמיתית עם כוונה היא אתגר רוחני קשה הרבה יותר משמירה על הלכות כאלה או אחרות, שאפשר גם לשמור עליהם כלפי חוץ. התפילה היא עבודת ה´ שברגש, ועל הרגש אי אפשר לעבוד בקלות. קשה מאוד לעורר כוונה כאשר יש סימן שאלה על כל נושא האמונה, ולכן לדעתי הדרך להתחזק בנושא הזה קשורה קשר הדוק בהתחזקות כללית באמונה. מכל מקום, הקושי להתפלל הוא לדעתי אות לקושי עמוק יותר להתחבר לחיי תורה ומצוות, ולכן כדאי לעבוד על הנושא הזה יותר, ומתוך כך תגיע גם התחזקות בתפילה.
חשוב גם לזכור שהמשמעות של התחזקות באמונה עבור אותה חניכה היא שונה מזו של חניכה שבאה מרקע דתי יותר. עבורה, התחזקות באמונה פירושה שינויים מהותיים באורח חייה, בהרגלים שיש לה מהבית ומהסביבה, ולכן התהליך נתפס עבורה כמאיים יותר. היא מבינה שיהיה "מחיר" אישי עבור תהליך כזה, ולכן אולי יש לה מחסומים רגשיים שמונעים ממנה להתחבר לחיי תורה ומצוות בלב שלם.
לכן מה שאני מציע זה לחזק את האמונה בהשגחה פרטית, לחזק נקודות חיוביות שלה בעבודת ה´ - למשל אם את רואה שיש לה נטיה מיוחדת לחסד או כל דבר אחר, חשוב לחזק את אותה נטיה ולהדגיש את החשיבות שלה בעבודת ה´. התורה נתפסת מבחוץ כמשהו קצת גדול, מעיק ומאיים - אבל כאשר מסתכלים פנימה רואים ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". את המבט הזה צריך לחזק, לא ממקום של תביעות ממנה לשנות את אורח חייה, אלא שתתחבר לחיי תורה ומצוות מהמקום בו היא נמצאת. מה שאני מנסה לומר זה לא לדחוף אותה אל התורה, אלא להראות לה את הנקודות בחיים בהם היא כבר הולכת בדרכה של תורה, ומתוך כך היא תוכל להתחזק בקצב שלה, בלי שתרגיש שמצפים ממנה לזנוח את העולם בו היא גדלה. כאשר היא תרגיש קשר חזק יותר לאמונה, יהיה לה גם קל יותר להתפלל - כי היא תרגיש שהתפילה היא חלק מהחיים שלה, שה´ באמת מקשיב לה, כאל בתו.
לגבי התפילה, אפשר להסביר בהרבה דרכים, חשוב לדעתי להדגיש את האפשרות שלנו להשפיע על המציאות הרוחנית בה אנחנו חיים, מתוך חיבור למי שאמר והיה העולם. התפילה בונה בנו רצון חזק להיטיב, מחברת אותנו לצרכים ערכיים וכלליים יותר, ובאמצעות השמירה על המסורת, מחברת אותנו לכלל ישראל לדורותיו.
אפשר גם לעבור על התפילה ולנסות להבין איזו מציאות אנחנו שואפים לבנות, איזה רצונות גדולים התפילה מנסה להוציא מאיתנו.
עם זאת, לא בטוח שמה שהיא צריכה זה הוכחות ומהלכים אמוניים עמוקים בנושא התפילה או האמונה בכלל. חשוב שהיא תראה איך האמונה ודרך התורה הולכת יד ביד עם החיים, שלא מוותרים כאן על כוחות חיים, אלא להפך - מוציאים אותם לפועל בצורה הטובה ביותר שאפשר, גם עבורנו.
הכי חשוב לדעתי זה לתת לה להתקדם בקצב שלה, לתת לגיטימציה מלאה לקושי שלה להתחבר - כי אם תרגיש שהיא גם לא בסדר מכל הסיפור הזה, זה רק ילחיץ אותה עוד יותר. הקושי שלה הוא נורמלי מאוד, וכאשר שמים עליו תוית של בעיה, זה הופך אותו לבעיה, מה שלא נכון בהכרח.
אם יש שאלות נוספות, אשמח לעזור - yoavsb@gmail.com.
רק טוב,
יואב. י