איך אוכל להצליח להתפלל תמיד בכונה?

שלום לך.
אני לא יודעת אם התכוונת או שלא, אבל נגעת באחת הנקודות הרגישות ביותר שיש לאדם הדתי באשר הוא. מצד אחד, אנחנו רוצים להתפלל בכוונה, תפילה מלאה בעוצמות ש... "שתקרע" את השמים. אבל במציאות.. זה לא תמיד הולך.
החול מתערבב לנו שם בתוך התפילה, ואז אנחנו מוצאים את עצמינו לא תמיד מרוכזים לגמרי. או שיש משהו שמטריד אותנו כל כך שאנחנו לא מצליחים, אפילו בזמן התפילה, לשים אותו בצד ולהתרכז רק בתפילה. רק בשיח הזה עם הקב"ה.

את יודעת, יכולתי לבחור לענות לך ולדבר על משמעות התפילה, על מה שחז"ל כתבו על התפילה, אבל אני לא רוצה. את זה את שומעת מספיק באולפנה מהמורות והרבנים. אני רוצה לדבר איתך על משהו אחר.
אני רוצה לדבר על הרגשות שלנו ולנסות להבין למה אנחנו לא מצליחים תמיד להתרכז בתפילה כמו שאנחנו רוצים. כמו שאולי אנחנו חושבים שמצפים מאיתנו.

אני חושבת שהנקודה המרכזית ביותר היא להבין שהלב שלנו לא פועל על אוטומט. הוא לא מכונת משקאות שמכניסים אליה מטבע ואז פתאום הכל טוב ואנחנו מתכוונים בדרגה הרצויה, מתנועעים בדבקות בשמונה עשרה, מזילים דמעה כשצריך והעולם נראה טוב יותר וזוהר יותר בסוף התפילה.
חיי היומיום שלנו, מורכבים מהרבה חול, ומהרבה דברים שקורים לנו ומעסיקים אותנו וזה אך טבעי שהמחשבות עליהם יכנסו לנו גם לתוך התפילה.
העובדה שלתפילה מועדים קבועים ביום ונוסח קבוע, לא יכולה לחייב את הלב שלנו להתכוונן גם הוא לתוך התבנית הקבועה והידועה מראש הזו. זה אולי אפילו מקשה על העניין.

אני יכולה לתת לך עצות פרקטיות, לפחות כאלו שעוזרות לי, אבל עוד לפני כן, חשוב להבין ולדעת, שזה מעין "מלחמה" יומיומית להצליח להתרכז בתפילה. וגם רבנים ואנשים מבוגרים, יום יום ובכל תפילה מתאמצים מחדש כדי להתרכז כמו שצריך.
ולא פחות חשוב, ואולי אפילו הכי חשוב זה לזכור שהתפילה היא ראויה והיא נצרכת גם אם לא הצלחנו להתרכז בה. גם אם המחשבות שלנו נדדו למקומות אחרים. העובדה שלא הצלחת להתרכז בתפילה לא צריכה להביא אותך להחליט שאין טעם לתפילה. לתפילה יש טעם ועוד איך. גם אם רמת הריכוז היא לא מלאה. והעובדה שלא הצלחנו היום, לא אומרת שמחר לא נצליח גם. כל תפילה עומדת בזכות עצמה, ולכל תפילה אנחנו מגיעים עם המטען הנפשי והרגשי שלה.

ועכשיו.. כיוון שהבטחתי גם נקודות פרקטיות, הנה אלו שעוזרות לי להתרכז (אין פה כאמור 100% הצלחה, אבל אם הם יעזרו גם לך, אז אשרי וטוב חלקי):
הנקודה הראשונה היא, להתפלל מתוך סידור את הכל ולא לגלוש לטקסט המוכר בע"פ. או אז, יש סיכוי גדול שמתחילים בברכה אחת ומגיעים למקום אחר לגמרי. תדבקי בטקסט הכתוב על אף שאת מכירה אותו כבר בע"פ. יש מצב, שדווקא בגלל שאת מכירה אותו בע"פ, פתאום תשימי לב יותר למשמעות של המילים, ואפילו תצליחי להגביר את הכוונה שלך.
הנקודה השניה היא, זה אולי ישמע קצת מצחיק, אבל להתפלל בקול. ואם זה במניין, אז קצת להגביר לעצמך את הקול כדי שתשמעי את עצמך. זה מאוד עוזר להישאר מרוכזים.
והנקודה האחרונה, שאולי יכולה לסייע, היא לנסות לדמות את התפילה למפגש עם המלך. הקב"ה הוא המלך, ואנחנו באים לדבר איתו. ההסתכלות על הקב"ה כמלך ולא כ"אבא" עוזרת לנו להעצים את החשיבות של המעמד.


ובע"ה שאחרי המעשים יימשכו גם הלבבות וכל תפילותיך יתקבלו ברצון.
את יכולה לפנות גם במייל כדי להרחיב או כדי לשתף אם העצות הועילו לך.
סיון.
sivanlax@gmail.com