שאלה
שלום רב.
שאלתי היא בעניין הפסוק מירמיהו ג יד "
"שובו בנים שובבים נאם ה' כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון
"
המפרשים כמו "מצודת דוד" רש"י , מלבי"ם וכו מפרשים את הפסוק בסגנון שגם אם ישארו אחד מעיר וכו... השם יגאל אותם.
אבל נראה כי פשט הדברים בקריאה נראה אחרת...
אם כך מדוע מצאו לנכון לפרש זאת כנ"ל?
בנוסף בגמרא בסנהדרין קיא א נראה כי ר"ל מפרש "דברים ככתבן"
האם יתכן לדעתו שגאולת ישראל תהייה במספר בודד מאוד מאוד של אנשים? ומה בעצם פסקה הגמרא בעניין?
בתודה.
תשובה
שלום
הגאולה שהחלה בגלוי לפני שישים שנים בקום מדינת ישראל, אכן תאמה לפסוק כפשוטו. רק אחוזים בודדים מאד עלו לכאן ביד ד' עליהם, ורק אחר כך במשך השנים הצטרפו אחרים.
בקום המדינה היו כאן פחות ממליון, ובעולם כולו היו מליונים רבים.
ועוד, שהעליות הראשונות היו מעט מזעיר, ואכן מאירופה שלפני השואה עלו לכאן מעטים מאד.
כל טוב