אומרת משהו לאמא שלי ומתחרטת אחר כך...

שלום לך יקרה,
כאבתי לקרוא את מה שכתבת. תיארת מציאות מאוד מתסכלת- את נגררת למריבות עם אמך בגלל פליטות פה וזה גורם לך לעצב רב. שמחתי לקרוא שאת רוצה לתקן את המצב. אשרייך שאת לא מוותרת כל כך בקלות על המצווה החשובה של כיבוד הורים! זה מעיד גם עליך- איזו בת את ואילו מידות יש בך, ברוך ה´. אני מאמינה בך ובכוחותיך, ובע"ה בזכות כוח הרצון שבך תצאי מהמצב הזה.

אני בטוחה שכמעט כל מי שיקרא את השאלה הזו יוכל להזדהות איתה ברמה זו או אחרת. הקשר בין ילדים להוריהם ומצוות כיבוד הורים הם מההתמודדויות הקשות יותר בדורנו.
חז"ל כבר אמרו על דורנו- "אין הבן מתבייש מאביו". המרחק הטבעי שקיים בין הורים לילדיהם הצטמצם, המורא שילדים חשו כלפי הוריהם בדורות עברו כבר איננו קיים. היום ילד מעיז להתחצף להוריו, מה שפעם היה נחשב מעשה נורא ואיום.
ובמסגרת הזו, גם יותר קשה לנו לכבד את הורינו.

אגב, המציאות שתיארת איננה קשורה רק לקשר בין ילדים להוריהם. פליטות פה ומילים שנאמרות בלי מחשבה מוקדמת קיימות בכל קשר בין שני אנשים- חברים, בני זוג, כך שהעבודה על כך תסייע לך גם בקשרים אחרים.
זה נכון שקשר בין ילדים להוריהם הוא מטבעו רגיש יותר מהסיבות שהזכרנו קודם, ולכן צריך להיזהר יותר.

העצה הכי טובה לדברים מהסוג הזה היא פשוט [לחשוב פעמיים] ואפילו שלוש, לפני שמדברים.
למילים יש כוח לבנות וגם להרוס. את בעצמך מרגישה את זה כשנפלטות לך מילים לא מתאימות מהפה וגורמות אחר כך למריבות, כעסים ומתחים.
תפנימי היטב את הצורך ההכרחי בחשיבה לפני שמדברים. תני למילים לחכות רגע על הלשון ואל תאפשרי להן לפרוץ החוצה כל כך מהר.
לשם כך תשתמשי בכל התכסיסים האפשריים- לספור עד 10 לפני שעונים, לנשום עמוק,או פשוט לא לענות- כל דבר שיעזור לך לחשוב פעמיים לפני שאת אומרת משהו שאחר כך תצטערי עליו.

זה אמנם דבר שנשמע קל ופשוט בתיאוריה, אך בפועל הוא די קשה ליישום.
אני מאמינה שככל שתפנימי ותתרגלי את הענין, יהיה לך גם קל יותר להבא.

עוד משהו שיכול לעזור לך בהפנמת הענין הוא לימוד והעמקה בטעם של מצוות כיבוד הורים.
כאשר מבינים את הטעם של המצווה, הרבה יותר קל להתחבר אליה ולקיים אותה.

ספר החינוך כותב שהטעם למצוות כיבוד הורים היא מידת הכרת הטוב.
כמה טוב ההורים שלנו מעניקים לנו!
החל מהדברים הבסיסיים ביותר לקיומנו- אוכל, בגד ללבוש ומיטה לישון בה. וכלה בדברים עמוקים ופנימיים יותר- חום, אהבה, ייעוץ, בטחון פיזי ונפשי (והרשימה לא נגמרת כאן...).
ההורים שלנו עושים בשבילנו כל כך הרבה, דואגים לנו כל כך, אוהבים אותנו כל כך...- כל מה שנעשה בעבורם לא יספיק להביע את הכרת הטובה שלנו.

כשאת מרגישה שאת עומדת להגיד משהו "לא במקום" לאמא שלך, נסי להעמיד מול עינייך משהו טוב שאמא שלך עשתה למענך, זה יכול להיות דבר גדול ו"מפוצץ", או אפילו דבר שגרתי ו"קטן" לכאורה, כשהדבר הזה יהיה לך מול העיניים, יהיה לך קשה יותר לדבר כלפי אמא שלך בטון ובמילים שאינם מתאימים.
את יכולה להכין לעצמך גם מעין "בנק מחשבות טובות"- שתמיד תהיה לך בהיכון מחשבה טובה על אמא שלך שתעזור לך לדבר אליה בצורה המתאימה.

והכי חשוב- לא לשכוח שגם אם טעית ואמרת מילים שהתחרטת עליהן- וזה בהחלט עלול לקרות- בקשי את סליחתה של אמך.
בקשת הסליחה נחוצה בראש ובראשונה מפני כבודה של אמך שנפגעה, מן הסתם. בנוסף, תעזור לך בקשת הסליחה לרכך את הכעס והמתח ביניכן, ולהתפייס.
האוירה הטובה והמרוככת שתיווצר תמנע התלקחות מחודשת של מריבה בפעם הבאה וגם קצת תוריד ממך את הרגשת הכעס והעצב שבאה בעקבות כל מריבה כזאת.

יקרה,
אני מחזקת את ידייך ומאחלת לך הצלחה רבה,
אם יש לך שאלות נוספות, או שתרצי לספר לי על התקדמויות וקשיים, אשמח לשמוע,
עדי.
adinoga12@gmail.com