שאלה
חברים מקשיבים שלום...!
שמי...אני בת 22 ממש אוטוטו וכבר ממש לא ילדה קטנה..יש לי בעיה רצינית. יש מישהו מהעבר שלי שאני פשוט לא מצליחה להוציא אותו מהראש ומהלב..עברו כבר חמש וחצי שנים מאז שנפרדנו, ויצא שמדיי פעם דיברנו, לפעמים שיחות ארוכות או קצרות..אבל המגמה העיקרית הייתה ניתוק. לאורך השנים האלה היו תקופות שהרגשתי שאני מצליחה לשכוח מכל הסיפור ולהתחיל מחדש, אבל זה תמיד חוזר באיזהשהו אופן, וזה ממש קשה לי ולפעמים אני מפחדת ליפול לעצבות או להתייאש...אני משתדלת להאמין שהקדוש ברוך הוא מכוון הכל לטובתי בסופו של דבר, אבל זה קשה, במיוחד שמה שאני מרגישה כלפיו זורף אותי כמו אש ולא מאפשר לי להמשיך הלאה..אומנם יצאתי עם כמה בחורים ואפילו היה אחד שממש מצא חן בעיניי וחשבתי שזה יצליח, אבל הוא חתך, קצת התבאסתי אבל זה עבר לי יחסית מהר..אני כבר אובדת עצות..האם אי פעם אני אצליח להוציא את מהראש את הבחור שהייתי איתו? העניין הוא שאפילו לא נגענו אחד בשניה, כך שאני לא מבינה למה מה שאני מרגישה כלפיו רק הולך ומתחזק עם הזמן ולא נחלש..אני יודעת שזה נשמע לא הגיוני, איך אפשר לאהוב מישהו כל כך הרבה שנים? אבל אני העובדה החיה לכך..אני לא יודעת בדיוק מה הוא מרגיש...אבל כנראה שאם אנחנו לא חוזרים אז אולי זה פשוט לא מתאים..אני כבר מתחילה לחשוב שאולי לעולם אני כבר לא אשכח אותו ופשוט נגזר עליי לסבול. באמת שניסיתי ועשיתי מאמצים רבים כדי לשכוח אותו, וביקשתי ממנו שלא ישלח לי יותר הודעות או ידבר איתי ואני עצמי לא שולחת לו כלום..אני מתעסקת בדברים אחרים ולא שקועה רק בו, אבל משום מה כל הנסיונות להוציא אותו מהראש לא זוכים להצלחה. אולי הקדוש ברוך הוא רוצה שכן נהיה ביחד, אבל זה פשוט לא הזמן המתאים..למרות שאני מפחדת שאם אחכה לו כל כך הרבה זמן בסוף אשאר רווקה בודדה, וזה נורא מלחיץ אותי...אני מתפללת להשם שיעזור לי לשכוח אותו ועושה השתדלות מצידי אבל זה פשוט לא מצליח..יש איזו שהיא דרך לעשות זאת.. והאם בכלל אני צריכה לשכוח אותו? כי רק עצם העובדה שאנחנו לא ביחד עושה לי רע...אני יודעת שהמכתב נורא מבולבל, אבל אני פשוט בסערת רגשות כי כבר ממש ממש קשה לי עם הסיפור הזה שנמשך כבר שנים...אשמח לקבל את עצתכם ואשמח אם לא תפרסמו את שמי..
תודה רבה ויישר כוח על עבודת הקודש שאתם עושים!!
תשובה
רק את תחליטי מה את מרגישה לגבי הגיל שלך וזכותך לחשוב שאוטוטו את כבר לא ילדה קטנה אבל בכל זאת בשביל להרגיע אותך אני רק אגיד לך שאם שלושים זה העשרים החדש, אז עשרים ושתיים זה השש עשרה החדש.
לא יודע איפה את גרה אבל במידה ויצא לך לגור באחת מקומונות התמיכה שמתקיימות בנחלאות/קטמון/גבעת שמואל/ מושבי ירושלים תגלי שתתקשי בכלל למצוא שותפות לדירה כי אחד מהקריטיונים המבוקשים הם: בחורה מגילאי 27 ומעלה.
אומרים שהבעיה הזו מסתדרת עם הזמן אבל בואי נגיד שהגיל לא אמור להיות הבעיה שלך.
נסי לעשות את זה פשוט:
במקום לחיות עם ה'כנראה שאם אנחנו לא חוזרים אז אנחנו לא מתאימים' - פשוט תתקשרי אליו ואם לא נעים לך תשלחי צד שלישי שיגיד לו שאת בעניין ואת רוצה לבדוק אם אתם מתאימים, ככה תחסכי לעצמך את כל הספקולציות כן לא שחור לבן.
מה לעשות, אבל האמת היא שאין לנו בראש מצב של וואקום ועד שלא תכירי מישהו אחר שישכיח לך את האחרון הזיכרונות שלו עדיין יכולים להציק לך, אממה, נראה לי שנכנסת קצת למה שנקרא: 'אפקט כדור השלג'.
מספיק שהקשר איתו יהי'ה הקשר הכי טוב יחסית שאי פעם חווית וכבר הוא נכנס לך למשבצת הריקה של נסיך החלומות:
תכונות גרועות שלו מתגמדות במידה ובכלל הייתה לך אפשרות במסגרת הזמן המשותף שלכם ביחד לראות כאלו וכל מיני זכרונות נעימים שהיו לך ממנו מתעצמים ונקשרים באותה משבצת מקודשת שאת כבר כל כך רוצה להכניס לשם את בעלך העתידי והנה קבלת יופי של הילה שמרחפת מעל ראשו של הבחור ושיעור מעשי לחיים:
איך בונים מיתוס במוך ידייך.
אז ככה: בדרך כלל בעסקי הדייטים אין דבר כזה אין דבר כזה ואם תחליטי שלמרות הכול את רוצה להמשיך ולתת הזדמנויות למישהו אחר ותנסי כמובן לבוא כמה שיותר עם ראש פתוח זה רק עניין של זמן עד שתכירי מישהו נחמד שאחרי שבועיים או תקופה קצת יותר ממושכת ביחד, תגלי שהוא בכלל השכיח לך את הבחור הראשון.
להתפלל לקב"ה זה מאוד חשוב אבל יכול להיות שבמקרה הזה כדאי לך לקבל כלים מיועצת מוסמכת (במידה ותרצי טלפון, במייל) כי גם התשובה הזו לא אמורה לתת לך מענה במידה ומדובר במשהו עמוק ומורכב יותר.
ברגע שתעשי את שלך, תמשיכי להתפלל לקב"ה לקבל כלים ולבוא כמה שיותר 'לוח חלק' לדייט הבא, תגלי שעולם הרווקות מלא בכאלו שחשבו שאין להם תחליף.
חודש שמח שבת שלום ובהצלחה
אבינועם
avinoam811@gmail.com