אבא שלי לא מוכן לשירות לאומי רחוק מהבית

שלום לך יקרה,
קודם כל בהצלחה בסיירות ובבחירת מקום השירות אין ספק שזה מרגש!
תודה על התרומה שלך עבורי בתוך שאר כל עמ"י!!

לשאלתך,
אני מבינה שאת נורא רוצה לשרת יחד עם חברה מסוימת, ואם אפשר, אז שזה יהיה במקום קצת יותר מרוחק מהבית, כדי להרוויח גם את החינוך לעצמאות והמפגש עם העולם שרוכשים בשנה המיוחדת הזו של השרות לאומי.
הבעיה היא שאבא שלך רוצה מאוד שתשרתי קרוב לבבית.
אז אם הבנתי נכון החברה שלך בכלל לא קשורה לכל הסיפור, אלא אם כן אבא שלך מתנגד שתשרתו יחד, או שהיא מאוד רוצה דווקא לשרת במקום מרוחק מהבית גם אם את תשרתי קרוב לבית, ואז המשמעות של זה אומרת שלא תשרתו יחד.

השאלה שלך במקומה, אנו מצווים לכבד את הורינו בכל גיל ובכל מצב. לא משנה אם אני כבר לא קטין, מעל גיל 18. ילדים תמיד יישארו ילדים של הוריהם וגם אחרי מותם אנו מצווים לכבדם.
מה קורה במצב שיש התנגשויות בין הרצונות? אבא או אמא רוצים משהו אחד, ואני רוצה משהו אחר
או חושב שאני יודע מה הטוב והנכון בשבילי יותר מהם.
זו שאלה גדולה שרבים וגדולים ממני מנסים לענות עליה, אני אנסה בזהירות לומר את מה שאני חושבת בעניין.

דבר ראשון- לנסות לדבר על זה.
את מספרת שאביך לוקח את העובדה שאת רוצה לשרת במקום מרוחק מהבית כעזיבה והוא נפגע מכך. האם את אומרת את זה כי הוא אמר לך את זה בצורה מופרשת, או שזה מה שאת מבינה מההתנהלות שלו וההרגשה שלך? האם פעם שאלת אותו על נקי- "אבא, מה אתה חושב על זה שאני אעשה שרות לאומי במקום אחר?", האם שאלת אותו מדוע הוא מתנגד לכך שתעשי במקום מרוחק? והאם כשהוא ענה לך או אמר לך את מה שהוא חושב בנידון יכולת להקשיב לו באמת, בלי איזה צורך להתגונן ולחשוב מה המשפט הבא ש[אני] אומר לו כדי שבכל זאת אני יצא עם ידי על העליונה? האם פעם אמרת לו, עם דגש על ה[אמרת] (שזה לא היה תוך כדי צעקות או ויכוחים..), מדוע כל כך חשוב לך לצאת לעשות שרות לאומי במקום מרוחק, והדגשת תוך כדי, כמה הבית והמשפחה חשובים לך?
אלו שאלות שכדי שתעני קודם כל בינך לבין עצמך.
לפני שננסה לפעול בדרכים עוקפות, כאשר יש שיח- יש הבנה, והדרך מכאן להתקדם פשוטה יותר.
שמדברים פתאום התמונה נראית קצת אחרת, הכעס והאי הבנה אינם כל כך גדולים וההבנה, גם אם קיימת אי הסכמה מולידה חיבור שיכול להביא לפתרון שמתאים לשני הצדדים.

באופן פשוט, את אמורה לעשות מה שאבא שלך רוצה ממך.
למה?
כי האבא הגדול שלך, הקב"ה, רוצה את זה ממך. הקב"ה בכבודו ובעצמו שם את עצמו ב"סטאטוס" של ההורים שלנו- שלושה שותפים לאדם, ואם את כאן זה בזכותם!!
אני מבינה שמאוד חשוב שלא לפגוע באבא שלך, עובדה שפנית אלינו, אם הניסיון לדיבור לא הצליח ואבא שלך נחרץ, יכול להיות שזה ההזדמנות להראות לעצמך עד כמה מה שהקב"ה רוצה ממך חשוב לך ועד כמה את מוכנה לעשות ויתור על דבר כל כך חשוב לך בשביל לעשות רצונו בכך שאת מכבדת את אביך.
אני לא מומחית בקטע ההלכתי, יכול להיות שיש מקום לעשות שאלת רב בנושא אם זה ממש ממש חשוב לך ואת לא רואה את עצמך עושה שרות לאומי בבית. אני, בכל מקרה, עונה לך מהמקום שלי.

איך שאני שומעת ממך, קיימת איזה שהיא אופציה לעשות שרות לאומי קרוב לבית, העובדה שהלכת לבדוק מקומות כאלה, מעידה על כך.
רק מה- נשמע שאם את עושה שרות לאומי קרוב לבית, יתכן וחברתך לא תצטרף אליך- וזה באמת אולי אפילו יותר מסתם לא כיף.

השנה של השרות לאומי, זוהי שנה של בנייה, של שינויים של היחשפות לעולמות חדשים וגם שנה של התבגרות ובחירה. השנה הזו התחילה!!
מהרגע שאתן נרשמות לסיירות אתן מתחילות להתמודד, להיפגש, להיחשף ולבחור.
אתן נפגשות עם המקומות שאתן הולכות לבדוק, אתן מתמודדות עם ההורים והרצונות שלהם, אתן מתחילות לחשוב על הפרידה שלכן מן הקן ואתן מתמודדות עם סירובים של מקומות לקבל אתכן, זאת רק אשליה שהכל קורה רק שרחוקים מהבית, הנה זה קורה עכשיו!

את מתחילה עכשיו דרך חדשה, בהצלחה עם ההתמודדות הזו. נסי למצוא דרכים לגישור ולחיבור בין הרצון של האבא לרצון שלך, כל אחד מוותר במשהו למען השני.
אני כל כך מעריכה על האומץ להתמודד מול השאלה בכזאת בגרות ובאמיתיות, אין ספק שזה מיוחד!
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, שתמצאי את מקומך הנכון לך מתוך שמחה.
מקווה שבכל זאת קצת עזרתי.
אם יש עוד שאלות, ובכלל לכל התייעצות את מוזמנת לפנות אליי ישירות למייל.

תמר אסולין.
Tomight100@gmail.com