שאלה
שלום,
יש לי שאלה בנושא תפילה.
אני משתדל תמיד לכוון בברכת אבות וגם פירוש המילות .
עם זאת, כמעט תמיד כשאני מתפלל לא משנה באיזה מקום תמיד אנשים לידי מתפללים בקול את שמונה עשרה (לפעמים אני שומע כל כך בבירור את המילים) או עוברים בתוך ארבע אמותיי כשאני בתפילה (אפילו מול הפנים ופעמים רבות גם נגעו בי) והם מפריעים לי לכוון ואני מרגיש שסתם לא התפללתי.
אדגיש שמדובר כמעט בכל מקום שאני מזדמן אליו.
שאלתי היא האם התפילות שלי הולכות לריק? איפה הצדק האלוקי שאני מכוון וכמעט תמיד מפריעים לי? האם אחרי 120 שנה בבית דין של מעלה יבואו אליי בטענות? והאם ימוצה הדין עם האנשים הלא מתחשבים הללו?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
א. אין אנו עוסקים בדיני שמים ומה יעשה לאנשים, אלו שאלות שרק הקב"ה שהוא הדיין אמת יודע ויעשה כפי ראות עיניו.
ב. אדם צריך לכוון ואם אנסוהו הרי זה אונס ופטור, הקב"ה מבקש מהאדם שיעשה את מה שהוא יכול ואם אחרים אנסוהו איננו מתחייב בכך ותפילתו תפילה.
ג. חז"ל נתנו לנו עצה לעמוד בתפילה ליד הקיר כך שהרבה מהדברים שהזכרת נפתרים בדרך זו.
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ