שמירת נגיעה

שלום וברכה.
א. אני אחבר סעיפי השאלה, כיוון שסעיף א' וסעיף ב' קשורים זה בזה. תחילה צריך להגדיר מאיזה גיל צריך להפסיק מגע של בן בבנות ושל בת בבנים, כלומר מתי חל האיסור.
כידוע איסור נגיעה נובע מהאיסור הכללי של עריות ושל קירבה לכל דבר שבערווה. לדעת הרמב"ם איסור נגיעה הוא מן התורה ונלמד מהפסוק "לא תקרבו לגלות ערווה". הרמב"ם אוסר ע"פ הפסוק כל קרבת בשר שיש בה הנאה- מהתורה כחלק מאיסורי עריות, שדינו יהרג ואל יעבור. אם אין הנאה בקירוב בשר, אז האיסור הוא מדרבנן. לעומתו הרמב"ן סבור שקירבת בשר כלשהי שיש בה הנאה זה רק איסור דרבנן. מדברי בית יוסף והשולחן ערוך (בחלק אבן העזר) משמע שסבור כדעת הרמב"ם. מעיקר הדין, כיוון שדין נגיעה נובע מדיני עריות הוא חל אך ורק מאותו גיל שממנו יש שייכות בעריות, אך יש גם פן של חינוך.
מעיקר הדין אסור לגעת לבן בבת וכן ולהיפך אצל בנות מגיל 10-11 ואצל בנים מגיל 11-12. בגיל הזה מתחילים שינויים הורמונליים שונים, ומתחילה המשיכה למין האחר.
למסקנה: מעיקר הדין אסור לבת שחל עליה איסור נגיעה לגעת בבנים מגיל 10-11, ולבן שחל עליו כבר איסור נגיעה, אסור לגעת בבנות שהגיעו לגיל הזה. כמו כן אסור לבן לגעת בבנות מגיל 11-12 ואסור לבנות, שחל עליהם כבר איסור נגיעה, לגעת בבן שהגיעה לגיל הזה.
אך יש למעט עד להפסקה גמורה בנגיעה בין בנים ובנות מגיל 9 לכל המינים משום חינוך.

ב. אני כבר עניתי בשאלה אחרת בענין נגיעה בבני דודים אביא אותה עוד פעם כאן. בענין נגיעה באחים ובני דודים יש שני מישורים – מישור הלכתי ומישור מנטלי, רגשי.
תחילה למישור ההלכתי. כפי שציינתי בתחילת התשובה, ישנו איסור עקרוני לגעת בכל מי שאסור לנו בעריות. בני דודים , אחים, הורים, אישה בימי נידתה, פנויות בימינו ( כי הן נידות ) וכו' כל אלו אסורים עלינו בעריות. לכאורה היינו חושבים שגם אסור לגעת באבא ואמא וגם באחים. אך תורה , היא תורת חיים ומבינה שבלי מגע , גם של חיבה, בין אחים או בין הורים וילדים אי אפשר להתקיים, לכן יש יוצא דופן בדיני עריות – וזה היתר נגיעה בין קרובי משפחה מדרגה הראשונה ( אבא, אמא, אח, אחות, בן, בת ), למרות שהם אסורים בעריות . האיסור שקיים בין הקרובים מדרגה ראשונה הוא מגע מיני של ממש ולא שום מגע אחר. שאר הקרובים, אנשים זרים ( גם פנויות אסורות היום, כיוון שכולן נידות וזה איסור עריות ) ואישה על בעלה בימי טומאתה נשארו באותו איסור, כך גם בני דודים שלנו אסורים בכל צורה של נגיעה, גם אם אנחנו מחשיבים אותם באופן רגשי כאחים.
נעבור למישור רגשי מנטאלי. אצל אנשים רגילים שאין להם סטיות, הרגש המיני בין הורים וילדים ובין האחים לא קיים, לכן תורה לא אוסרת נגיעה ביניהם, אך לא כך המצב עם דודים ובני דודים. קרו מקרים מעולם שבני דודים התחתנו, ובמפגש בין בני דודים יש מתח מיני מסוים ( לא אצל כולם ). יש כאלה שבאמת רואים בני דודים כאחים ממש ומתנהגים עמם בהתאם ויש שמתנהגים עם בני דודים כמו עם בנים או בנות בבני עקיבא. אי אפשר לתת דברים לשיעורים ולהתייחס בכל מקרה לגופו ולשאול איך אני מתייחס/ת ( תורה לא נתנה דבריה לשיעורים ), אז יש איסור כללי של נגיעה בבני דודים במיוחד שיש לנו איסור עקרוני הלכתי.
למסקנה: אסור לגעת בבני דודים ואין שום שוני באיסור בין אנשים זרים לבין בני דודים. לגעת באחים ואחיות מותר. אך גם פה צריך להגביל, אם אחים הם גדולים וכבר חל עליהם גיל של איסורי עריות, אז יש למעט בנישוק וחיבוק דווקא, כמובן אין איסורים אחרים של נגיעה, כגון לעזור לרדת במדרגות, להעביר חפץ מיד ליד וכד'. השולחן ערוך באבן העזר אומר שיש לגנות התחבקויות ונשיקות גם בין האחים.
בברכה,
חיים .ב. , ישיבת הר עציון.

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה