שמירת נגיעה

שלום...

כל הנושא של שמירת נגיעה קצת מטריד אותי...

בתור התחלה אני מבקש מהרב לקבל תשובה המתקבלת ביושר עם השכל. כי כל מי ששאלתי עד כה- לא נתן לי תשובה מספקת.

מה מקור שמירת הנגיעה- איסור נידה או חשש לקיום יחסי מין?

אם האיסור הוא מנידה- מכאן יוצא שאין אדם יכול לנגוע באימו או באחותו שמא הן נידות מה שאין כן בהלכה,שהרי מותר לאדם לנגוע באימו, ומה שעוד יוצא זה שמותר לנגוע באישה שהיא לא נידה, ועוד מסופר בגמרא על רב כל שהוא(לא זוכר את שמו) שהרים על כתפיו אישה וטענים שם שלו היה מותר כי היה כל כך ירא שמיים שלא חשב כלל על מין, מה שאומר שמותר לנגוע באישה נידה אך אסור לבוא עליה וכל החשש לשמירת נגיעה הוא מנפילה לקיום יחסי מין, מה שאומר שלנער שהוא בעל נטיות מיניות שונות- יותר לנגוע בנשים.

ועוד, עד לפני כמאה שנה- גדולי הצדיקים לא "שמרו נגיעה" במקרים של לחיצת יד (לא כולם אך ידוע לי על כמה לפחות).

ולכן, האם שמירת נגיעה היא דבר אבסולוטי שאסור או שרק נגיעות מיניות אסורות?

בקיצור אני חייב סדר בדברים.

תודה מראש על הקדשת זמנך וחג שבועות שמח.

תוכן התשובה:

לשואל שלום רב
בספר ויקרא פר' י"ח כתובים כל איסורי ביאה, כלומר כל אותן נשים שאסור לאדם לגלות ערוותן, וביניהן איסור נידה. באיסור נידה מופיע ביטוי מיוחד "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה" הביטוי "לא תקרב" הוא מיוחד ולמדו חז"ל שמשמעותו היא שלא רק מעשה הביאה עצמו אסור אלא גם קירבה המביאה לביאה. ובלשונם "ועשו סייג לתורה. כיצד יעשה אדם סייג לדבריו כדרך שעשתה תורה סייג לדבריה הרי הוא אומר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב יכול יחבקנה וינשקנה וידבר עמה דברים בטלים ת"ל לא תקרב". ומדין זה לומדים שכך גם בשאר איסורי ביאה אסורה כל קירבה שמביאה לביאה כגון חיבוק ונישוק. כלומר עיקר האיסור מן התורה (לפי הרמב"ם) הוא נגיעה של חיבה, כיון שהיא עלולה להביא לביאה. ולמעשה כיון שקשה להפריד אנו אוסרים כל נגיעה שהיא.
ולכאורה יוצא שכך אמור להיות גם כלפי אמו ואחותו. אבל כתוב בחז"ל שהתפללו לביטול יצר הרע וחזרו בהם והועילה תפילתם לכך שייבטל יצה"ר כלפי אימו בתו ואחותו. ולכן מותר להתייחד עמהן ואף לגעת.
ולעניין נשים שאינן נידה. 1. הרי אינך יודע מי מהנשים שעומדות מולך אינה נידה! ואף היא לא ששה לפרסם ברבים את מצבה. 2. גם לגבי אישה רווקה שאינה נידה יש איסור דאורייתא לבוא אליה. הרמב"ם אומר שהאיסור הוא איסור לאו "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" (ויש חולקים). ואם יש איסור על הביאה אז יש גם איסור על נגיעה של חיבה, וממילא כל נגיעה.
אמנם מוזכר לגבי אמוראים מסויימים שנשאו כלה על כתפיהם. וברור שלא הייתה נידה (מדובר על כלה ביום חתונתה) ואכן רק בגלל צדיקותם המיוחדת יכלו לעשות זאת שכן הם מעידים על עצמם שלא הרגישו דבר. האמנם כך זה אצל נער בימינו?
אינני יודע מנין לקחת שלפני מאה שנה "גדולי צדיקים לא שמרו נגיעה". אדרבא, לפי מה שלי ידוע אז גם פשוטי עם נהגו בהרחקה יתירה מנשים. וראה עוד איך הרעישו גדולי ישראל על ריקודים מעורבים שהתחילו בזמנם (משנה ברורה בכמה מקומות כתב על כך)
ולכיכום, אין זו איזו חומרה של מחמירים בני זמננו, אלא עיקר הדין כך הוא: אסור לאדם לגעת באישה שאינה אשתו (וגם היא רק בימים המותרים) שום נגיעה. ואם יש צורך בנגיעה שאינה נגיעה של חיבה כגון רופא או אחות או לעזור למישהי שנפלה וכד' אז מותר לפי הצורך בלבד.
בברכה
אפי קיציס

התשובה התקבלה מהרב אפי קיציס, ר"מ בישיבה התיכונית בר"ג
ה בסיון התשסו
,
01 ביוני, 2006
לקריאה נוספת
04.06.2006

1. שאלה! (ניצן)

יש רבנים שאוסרים גם לגעת באחיות, אתה סבור שמותר?
תגובת הרב
מעיקר הדין אין איסור באחותו. וכך משמע מהרמב"ם והשולחן ערוך. אבל הרמב"ם מוסיף שלמרות שזה לא אסור זה מנהג שוטים וזה מגונה. והשולחן ערוך הביא זאת. אמנם לשונו היא חיבוק ונישוק אבל לחיצת יד או נגיעה סתמית מותר.
וכן לגבי יחוד עם אחותו הגדולה באופן ארעי מותר ("חלקת מחוקק" שם)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ח"כ יאיר גולן צילום: Yonatan Sindel/Flash90

יאיר גולן תוקף שוב: "בנט, שקד, סמוטריץ', הרב פרץ - האיום המסוכן ביותר שקם לתנועה הציונית"

קרא עוד