שאלה
בס"ד
שלום רב
שאלה לי לגבי אכילת חיות טהורות בלא שחיטה כשרה.
ידוע לי שהקב״ה אסר על אכילת בע״ח לא כשרים בעיקר מכיוון שאכילתם מטמטמת את הנפש/נשמה, ע״י קליטת תכונותיהן השליליות ואוטמת את הלב לרוחניות (יתכן גם שישנם עוד סיבות נסתרות שאינן ידועות לנו). אך מה בדבר אכילת חיות טהורות שנשחטו בשחיטה לא כשרה ע״י גויבחו״ל? האם אכילתן מטמטמת את הנפש/נשמה ואוטמת את הלב לרוחניות? ואם כן, האם זה מטמטם את הנשמה בדיוק באותה המידה כמו של אכילת בשר חזיר/׳פירות ים׳ וכו׳?
אם בע"ח טהור הומת שלא ע"י שחיטה, האם תמיד יימצא כמות דם אסורה בבשר גם אם הבשׂר נשטף מספר רב של פעמים עם המון מיים?
הדם נאסר באכילה כי הדם הוא נפש הבהמה - אך מהו עצם טעם האיסור? כיצד ישפיע אכילת דם על נפש/נשמת אדם יהודי?
אשמח מאד מקבל תשובה מעמיקה ומפורטת כיוון שלא מצאתי שום חומר שמרחיב לגבי עניין זה.
בתודה ובברכה
יעקב קורמן
תשובה
שלום וברכה
הבה נתחיל מנקודת ההנחה:
אין אנו יודעים מפני מה הקב״ה אסר עלינו את אכילת בעלי חיים מסוימים. אחת האפשרויות לפרש את האיסור הוא כפי שכתבת, אבל כמובן שיש פענוחים אחרים של הסודות הגדולים של התורה.
אנחנו יודעים שאסור לאכול בהמות כשרות שנשחטו שחיטה לא כשרה - כיוון שהן מוגדרות הנבלה. גם כאן, אין אנו יודעים למה. אנו מנסים להבין מפני מה ציווה הקב״ה אותנו על השחיטה, אולם מזכירים כי דווקא מצוות השחיטה היוותה לגבי חז״ל את המקור ללמד שלקב״ה לא ׳איכפת׳ אם נשחט מן הצוואר או מן העורף, והמצוות ניתנו אך ורק לצרף את הבריות. עולמם של חכמים דן במשמעויות השונות של המינוח ״לצרף בהן את הבריות״, וישנן פרשנויות עמוקות מרובות למינוח זה, אך המשותף לכולם הוא שאיסור אכילת נבילה יונק מכך שהקב״ה אסר את הדבר, ולא בגלל שאנחנו יכולים להעיד על נזק מסוים שאכילה זו גורמת.
אין קשר בין השחיטה לבין כמות הדם.
גם איסור דם הוא חלק מניסיונות פענוח רבים של חכמים לאורך הדורות. אני לא יודע לומר כיצד הדבר משפיע. אפשר שעצם העובדה שאנחנו אוכלים את מה שהוגדר כ״נפש״, גם אם אינו משפיע ביולוגית-רוחנית, הוא משפיע מוסרית, או כל הסבר אחר.
כל טוב