שאלה
א. האם זה נכון שבגיהנום מחזירים לך את הגוף?
ב. אם כן, אז לפי ההגיון הגיהנום צריך להיות ממוקם במקום כלשהו ביקום, האם זה נכון? ואם לא איך זה הגיוני?
תשובה
בס"ד
אני לא כל כך מבין בגיהנום אבל לפי הענין שמוזכר בחז"ל הגיהנום הוא הרבה יותר גדול מהעולם שלנו. במסכת פסחים דף צד/א
"תא שמע מצרים היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומצרים אחד מששים בכוש וכוש אחד מששים בעולם ועולם אחד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן, ועדן אחד מששים בגיהנם נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדירה לגיהנום. וברור שפירוש גמא זו הוא מאוד פנימי אבל הינך רואה שמדובר במציאות חיים יותר מורכבת ממה שנראית בעולמנו.
ובמקום אחר הגמרא אומרת שהגיהנום הוא האש העצומה שנמצאת בתחתיות ארץ שממנה הכל מגיע ואליה חוזר כל הגשמית כמין גלגל ענק. ומי שהוא רק גשמי בסופו של דבר יחזור אליה ולא ישאר ממנו כלום. רק מי שיש לו מהות רוחנית לא נמחק ונשרף ונשאר ממנו נצחיות.
וכמובן שהסבר זה הוא הפירוש הפשוט הקרוב ביותר אלינו והמציאות האמיתית היא הרבה יותר מורכבת.
ובגמרא מעשה ברבי עקיבא שהיה בבית הקברות, ופגש באדם אחד שהיה רץ ועל גבו טעונים עצים. עצר אותו ר' עקיבא ושאלו: למה אתה עובד קשה ורץ מהר?
ענה לו אותו אדם: אני אדם מת! בכל יום ויום גוזרים עלי לחטוב עצים ולהביאם כדי לשרוף אותי בהם.
אמר לו ר' עקיבא: במה עבדת בימי חייך?
אמר לו: גובה מיסים הייתי, מהעשירים לא הייתי גובה הרבה אבל מהעניים הייתי לוקח כסף רב כי לא היה להם כח להתנגד לי. עכשיו בעוונותי אני נענש על כך. מבקש אני ממך: אל תפריע לי בעבודה, שלא יכעסו עלי האחראים.
שאל אותו ר' עקיבא: אולי אתה יודע מה התקנה שלך, שעל ידה יפסיקו להעניש אותך בעונש נורא כך?
אמר לו: אין לי תקנה. אבל אם היה לי בן שהיה עומד בציבור, והיה אומר עלי קדיש, והיו כל הציבור עונים אחריו "אמן, יהא שמיה רבה מברך", היו מתירין אותי מן הפורענות.
התחיל האיש לבכות לפני ר' עקיבא והוסיף ואמר: כשהסתלקתי מן העולם הנחתי אשה מעוברת ואיני יודע מה ילדה, בן או בת. ואפילו אם ילדה בן לא יהיה מי שילמד אותו תפילה ותורה.
שאל ר' עקיבא לשמו ולשם אשתו ומקום מגוריו, וענה לו אותו האיש המת. נפרד ממנו ר' עקיבא והלך לחפש את אשתו. כשהגיע למקום מגוריו של האיש שאל על משפחתו, כל אחד ששמע את שימעו של אותו מוכס רשע מיד קיללו וביזהו, לבסוף מצא ר'
עקיבא אחד שאמר לו שיש לאותו מוכס בן רשע שאף אחד לא מתעניין בו, עד שאפילו
ברית מילה לא עשו לו.
צא ר' עקיבא את הבן, לקח אותו אליו, הכניסו בבריתו של אברהם אבינו, הושיבו
לפניו ולימדו תורה. קשה תפיסה היה אותו ילד וקשה היה ללמדו. בכל זאת לא נח ולא שקט ר' עקיבא. ישב בתפילה, צם ארבעים תעניות כדי לזכך את נפש הילד שיקלוט
את התורה. זכה הילד ללמוד תורה, לקיים מצוות ולהתפלל. העמידו ר' עקיבא בבית הכנסת להתפלל בציבור ולומר קדיש וכולם ענו אחריו "אמן, יהא שמיה רבא מבורך לעלם ולעלמי עלמיא". באותו לילה כשעלה ר' עקיבא על משכבו בא אליו הנפטר בחלום ואמר לו: "תנוח דעתך בגן עדן ר' עקיבא, שהצלת אותי מדינה של גיהנום, ע"י שבני אמר עלי קדיש".
מהסיפור הזה אי אפשר ללמוד שהגיהנום הוא בעולם הזה כיון שרבי עקיבא היה יכול לשוטט ברוחו גם במקומות אחרים. אבל משמע ממנו שזו מציאות קרובה לחיינו שמי שהו בעל השגות רוחניות גבוהות הוא מסוגל לראות את הנידונים בגיהנום עין בעין.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם