קבורה בקומות

מהשמים תנוחמו,

בימי בית המקדש השני ולאחריו נקברו כל חכמי ישראל בכוכים כאלו בתוך מערות קבורה (עיין בקברי הסנהדרין בירושלים וכד´)
באותה תקופה היה מקובל שלאחר שנה גם מלקטים את עצמות הנפטר מהכוך ומעבירים אותם לגלוסקמא (- קופסא העשויה מחרס)
גם בשולחן ערוך מופיעים דיני "ליקוט עצמות".

בעשרות השנים האחרונות, לאחר שהישוב היהודי בארץ התרבה מאד מאד - נוצר הצורך לחסוך במקומות קבורה.

יש בארץ מצווה לחיות ולפתח אותה, ואומנם צריך לקבור את המת באדמה ולתת כבוד מסוים לגופה ששמשה כמשכן לנשמה במשך עשרות שנים, אך חלילה מלמלא את הארץ בקברים ובבתי קברות.

המצווה היא לקבור את המת באדמה (או בארון מחורר לאדמה, כפי שנהגו בחו"ל כבר מימי הגמרא)

לצורך כך ישנם 3 שיטות עקריות -
1. לקבור בני זוג באותו קבר אחד מעל השני - שיטה זו נהוגה בקהילות רבות באירופה שם קוברים את מתי המשפחה אחד מעל השני וכמובן כולם באדמה או בארונות מחוררים.
2. קבורה ב'כוכים' בתוך גבעה טבעית או מלאכותית וכך המת נטמן באדמה. אני מבין שכך נקבר סבא שלכם.
3. הקמת 'מרפסות' בצלע ההר כך שהמתים כולם מחוברים לאדמה של ההר אבל אלו כמו מגרשי אחד מעל השני - כך מקובל בהר המנוחות בירושלים.

כל השיטות כשרות בהלכה
אני ביקשתי מבני משפחתי לנהוג כך, ואני גם משתדל לעודד ולשכנע אנשים לקבור כך

בבנין ירושלים תנוחמו
ותזכו למצוות וטוב עשיתם
דוד לוי
098987548

לגבי העברת המת - זה איסור חמור שמזיק לו והתירו רק במקרים מאד מסוימים כגון להעלות עצמותיו לארץ ישראל.