פיתוח גוף

1. משנה מסכת שבת פרק כב משנה ו
סכין וממשמשין בבני מעים אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין אין יורדין לקורדימה ואין עושין אפיקטוזין ואין מעצבין את הקטן ואין מחזירין את השבר מי שנפרקה ידו ורגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ הוא כדרכו
2. תוספתא מסכת פאה (ליברמן) פרק ד הלכה י
עבד אפי' סוס לו זו אשה שנ' אעשה לו עזר כנגדו מעשה בהלל הזקן שלקח לעני אחד בן טובים סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו שוב מעשה באנשי הגליל שהיו מעלין לזקן אחד ליטרא בשר בציפורי בכל
3. תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק טז הלכה כב
הרבים מפני הכבוד לא ישטוח אדן את כליו ברשות הרבים לנגבן אפי' מן הזיעה אין רצין בשבת כדי להתעמל אבל מטייל כדרכו ואינו חושש ואפי' כל היום כולו
4. מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ט הלכה יד
הנכנס לבית המרחץ אין מתעמל, ואין מתגרד על השיש, ואין משתבר על השיש.
5. מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ט הלכה יד
מאי מתעמל, כגון האי דכייף רישיה ביני בירכיה. ואין מתגרד, איני, והא שמעיה דרבא הוה מגרד ליה, כי אמרן ביד. ואין משתבר על השיש, אמר רבן גמליאל כל משתבר על השיש, חברו של חמור.
6. מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק הנכנס הלכה ב
הנכנס למרחץ אינו מתעמל ואינו מתגרד ואינו משתבר על השיש. ומעשה ברבן גמליאל שהיה חלוש, חלפו לו שמן על השיש ולא קבל. רבן שמעון בן גמליאל אומר המשתבר על השיש חבירו של המור, והאוכל
7. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמז עמוד א
בני אדם מסתפגין באלונטית אחת פניהם ידיהם ורגליהם, ומביאין אותן בידן. סכין וממשמשין, אבל לא מתעמלין ולא מתגררין. אין יורדין לקורדימא, ואין עושין אפיקטויזין, ואין מעצבין את הקטן, ואין מחזירין
8. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמז עמוד ב
אבל לא מתעמלין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת, מפני שמעמלת ומרפא. אמר רב יהודה אמר רב: כל ימיה של דיומסת עשרים ואחד יום, ועצרת מן המנין. איבעיא
9. תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק ח דף כא טור א /ה"ז
דהוון דרשין בשעריך בשעריך לרבו' ירושלם והתני מעשה בהלל הזקן שלקח לעני בן טובים סוס אחד להתעמל בו ועבד לשמשו שוב מעשה באנשי הגליל שהיו מעלין לזקן אחד ליטרא בשר צפרים בכל יום ואיפשר
10. תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק כב דף יז טור ד /מ"ו
/מ"ו/ ו' סכין וממשמשין בבני מעיין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין אין יורדין לפילומא ואין עושין אפיקטפיזין בשבת ואין מעצבין את הקטן ולא מחזירין את השבר מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל
11. ספרי דברים פיסקא קטז ד"ה די מחסורו
מעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים אחד סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו, שוב מעשה בגליל העליון שהיו מעלים לאורח ליטרא בשר בכל יום.
12. מדרש תנאים לדברים פרק טו פסוק ח
על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שלא היה יכול לאכול עד שיהא מתעמל והעבד משמשו פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין: מעשה באנשי גליל
13. שכל טוב (בובר) שמות פרק טז ד"ה [פרק כ"ב] חבית
מתני' אבל לא מתעמלין. כגון קרקעיתה של דייסית שמעמלת ומתרפאת: ולא מתגררין. ת"ר אין גוררין במגררת בשבת, רבן שמעון בן גמליאל אומר אם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה גורר כדרכו ואינו חושש,
14. ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה רמז תתצז ד"ה טו מקץ שבע
לעשרו, אשר יחסר לו אפילו סוס ואפילו עבד, מעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו, שוב מעשה בגליל העליון שהיו מעלין לאורח ליטרא בשר בכל יום, לו זו אשה

דיון בשיטת הרב קוק באורות ובעוד כמה מקומות

: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5281

מקורות נוספים

שו"ת ציץ אליעזר חלק כא סימן מז-השקפתית


שו"ת מלמד להועיל חלק א (או"ח) סימן נג -דן בהתעמלות בשבת, אך ניתן לדלות את היחס הכללי