עיקרון "הרשות נתונה"

שלום וברכה

בדיונים רוחניים ומחשבתיים - צריך לעבור קודם כל תהליך דיוק הדדי של מה בדיוק הנושא הנידון.

לא עד הסוף הבנתי מה הנושא העומד לדיון.

אתה מציב מצב של אדם שניטלה ממנו הדעת, ושואל האם יש להודות לד׳ על כך. האדם עצמו - בוודאי אינו יכול להודות על כך, שהרי אין הוא יודע שניטלה ממנו הדעת. העומד מבחוץ - מניין הוא יודע שניטלה מאדם הדעת, זולת המצב בו הוא נביא. לפיכך, לא ברורה לי עד תום מה השאלה.

ובכלל, בענייני שמיים: יש להבחין בין השאלה האם ייתכן שלקב״ה יש מגמות או שהוא מתערב במחשבות של בני אדם, ובין השאלה כיצד אנחנו מתייחסים למציאות הזו.

מבטנו על המציאות הוא שאנו אחראיים על מעשינו, ואנו מצווים בבחירה החופשית שלנו לפעול נכון. לפיכך, אנו פונים בתפילה לקב״ה שיסייע בעדנו לפעול נכון, ומודים לריבונו של עולם כשאנו זוכים לעשות נכון, אבל איננו שוכחים לרגע ולא מתעלמים מעובדת היסוד: יש בחירה חופשית לאדם, ותפקידו בעולם הוא לממש את האחריות שלו.

יש משניות, בעיקר מבית חסידות איזביצ׳ה, שכן קושרות את הקב״ה גם לחטא, אבל לא זו הדרך המרכזית.

כל טוב