עיקור וסירוס של חתולי רחוב

לרב עוזיאל אליהו שלום.

עקב כושר הריבוי הטבעי של חתולי הרחוב אנו עדים ל "התפוצצות אוכלוסין" דבר זה גורם לדברים טובים מבחינת האיזון שבטבע אך גורם גם לבעיות כגון נשיאת מחלות והדבקה . וכן לבעיה של פחד של בני אדם מפניהם (והייתי עד לצרחות אימה של ילדים ומבוגרים שעברו ליד פח אשפה וקפצו משם חתולים) . ככל שיש שפע ומכולות האשפה מלאות בשיירי מזון , כך יש שפע של גורים שהפך לפשע למטרד ולסכנה .

. ונשאלה השאלה האם מותר לעקר את החתולים ?

בתודה,

א.ר .תושב אחד היישובים במשגב.

תוכן התשובה:

ב"ה


ברכה ושלום.

נושא זה רחב ויש לו השלכות רבות אשתדל לכתוב לך בקיצור מעט מן המקורות בנושא.

נאמר בתורה בספר ויקרא פרק כב פסוק כד :
" וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לא תַקְרִיבוּ לַה´ וּבְאַרְצְכֶם לא תַעֲשׂוּ"

והסביר רש"י :"ובארצכם לא תעשו" - דבר זה, לסרס שום בהמה וחיה ואפילו טמאה, לכך נאמר בארצכם, לרבות כל אשר בארצכם, שאי אפשר לומר לא נצטוו על הסרוס אלא בארץ, שהרי סרוס חובת הגוף הוא, וכל חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ".

והזוהר הקדוש בפרשת משפטים הזהיר שלא לסרס את הבריאה שברא הקב"ה
וכך נאמר : " לא בעי דיעול קמיה (דקב"ה) מאן דמסרס גרמיה בהאי עלמא, תא חזי מן קרבנא, דלא הוו מקרבין קמיה סרוסא ואפיקו ליה דלא יתקרב לקמיה ופקיד ואמר (ויקרא כב) ובארצכם לא תעשו, וכן לדרי דרין אסיר לסרוסי בריין דברא קודשא בריך הוא בעלמא דהא כל סרוסא דסטרא אחרא איהו ."

ובעל ספר החינוך הסביר את טעם האיסור :
" לפי שהקדוש ברוך הוא ברא עולמו בתכלית השלמות, לא חסר ולא יתר בו דבר מכל הראוי להיות בו לשלמותו, והיה מרצונו ובירך בעלי החיים להיותם פרים ורבים, וגם צווה הזכרים ממין האדם על זה, למען יעמודו, שאם לא כן, יהיה המין כלה אחר שהמות מכלה בהם, ועל כן המפסיד כלי הזרע מראה בנפשו כמי שהוא קץ במעשה הבורא ורוצה בהשחתת עולמו הטוב."

ונפסקה ההלכה ב"שולחן ערוך" אבן העזר סימן ה סעיף יא:
"אסור להפסיד אברי הזרע, בין באדם בין בבהמה חיה ועוף, אחד טמאים ואחד טהורים, בין בא"י בין בח"ל. וכל המסרס לוקה מן התורה בכל מקום. ואפילו מסרס אחר מסרס לוקה. כיצד, הרי שבא א´ וכרת הגיד, ובא אחר וכרת את הביצים או נתקן, ובא אחר וכרת חוטי ביצים, או שבא אחד ומעך את הגיד, ובא אחר ונתקו, ובא אחר וכרתו, כלם לוקים ואע"פ שלא סירס אחרון אלא מסורס, בין באדם בין בבהמה, חיה ועוף. והמסרס את הנקבה, בין באדם בין בשאר מינים, פטור אבל אסור.

סעיף יב
המשקה כוס של עיקרין לאדם או לשאר בעלי חיים כדי לסרסו, הרי זה אסור, ואין לוקין עליו. ואשה מותרת לשתות עיקרין כדי לסרסה עד שלא תלד. "

על פי ההלכה יש לשקול אופציות אחרות מלבד עיקור וסירוס .למרות שיש הבדל בין חתול לחתולה .
על מנת להתמודד עם תופעת ריבוי החתולים ניתן להשתמש באמצעים שיכולים להבריח אותם ממקומות יישוב כגון ריח, עשן וכדומה או אמצעים שמונעים הריון (גלולות למניעת הריון) .
וכשאין הדבר אפשרי ויש צורך מיידי ודחוף להתמודד עם ריבוי החתולים .( כל חתולה מתייחמת 3 פעמים בשנה וממליטה 15 גורים ומדובר בכמות רבה של חתולים.) אז יש לשקול את העיקור והסירוס כדלהלן:
ב 4 ביולי שנת 2004 פסק הרכב בג"ץ, שכלל את אהרן ברק, דליה דורנר ואשר גרוניס, על איסור המתת חתולי רחוב. פסק הדין והתקנה שיצאה אחריו מחייב את הרשויות לעקר את חתולי הרחוב ולהחזירם לטריטוריה הטבעית שלהם. בעקבות התקנה, הרשויות חדלו להשמיד את חתולי הרחוב.
(עוד על עיקור וסירוס בפסיקה האזרחית יש לעיין באתר האינטרנט של כנסת ישראל מדור "מחקר ומידע" ב: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00939.doc)

מברור שעשיתי עם הרופאה הרשותית של "מועצה אזורית משגב" ד"ר אורית .ש . מסתבר שניתוחי העיקור מתבצעים ע"י רופאים וטרינרים במרפאות או במרפאה ניידת ייעודית .
החתולים נלכדים במלכודות מיוחדות המונעות פגיעה בחתול.(מלכודת ארוכה-1מ´) .מהמלכודת החתול מועבר לכלוב נשיאה.
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה הניתנת לחתול בזריקה לשריר. תוך 5 דקות מקבלת הזריקה החתול נרדם.
בעיקור חתולה- הבטן מגולחת,עוברת חיטוי , מתבצע חתך קטן,כ 2סמ , לאורך הבטן דרכו מוצאים הרחם והשחלות, כלי הדם נקשרים למניעת דימום והבטן נסגרת בתפרים.כל התהליך הזה לוקח בין 10-15 דקות לרופא מיומן. החתולה מקבלת זריקת אנטיביוטיקה וחיסון כלבת ומועברת לכלוב להתאוששות למשך 24 שעות . בתום פרק זמן זה משוחררת לטבע.
בסרוס זכר- לאחר ההרדמה שק האשכים עובר חיטוי מתבצעים שני חתכים קטנים דרכם מוצאים האשכים, כלי הדם נקשרים. אין צורך בתפירת שק האשכים . החתול מקבל אנטיביוטיקה וחיסון כלבת ומועבר לכלוב להתאוששות שלאחריה משוחרר. סרוס חתול זכר הוא תהליך קצר הלוקח פחות מ 5 דקות בידי רופא מיומן. בדרך כלל ההרדמה פגה אחרי 2-3 שעות.

ולכן כיוון שהניתוח נעשה בהרדמה אין כאן איסור של צער בעלי חיים (והתורה אסרה לצער בעלי חיים ולכן יש לפרוק חמור שקרס תחת משאו. ואיסור אותו ואת בנו ביום אחד. ולא תחרוש בשור וחמור יחדיו. ולא תקח האם על הבנים ועוד) .

ואם אין ברירה ואין דרך אחרת מלבד העיקור הנ"ל אז יש לבקש ממנתח לא יהודי לבצע את תחילת הניתוח ולעקר ולסרס את חתולי הרחוב.(חתך של 2 ס"מ בבטן החתולה ו 2 חתכים בשק האשכים אצל החתול).

אולם נפסקה ההלכה בשו"ע אבהע"ז סעיף יד :
"אסור לומר לעובד כוכבים לסרס בהמה שלנו. ואם לקחה הוא מעצמו וסרסה, מותר." ומקור פסק זה הוא מסוגיא בתלמוד במסכת בבא מציעא דף צ עמוד א´ ופסק זה הוא כדעת ר"י בתו"ס שם שבכל המצוות כולם אסורה אמירה לגוי משום שבות.
ובנדון שלנו שמדובר על מציאות של אמירה לגוי על מנת לסרס בכדי למנוע העברת מחלות או סכנות נוספות הרי ש "חמירתא סכנתא מאיסורא" ומניעת הסכנה והתפשטות של מחלות זה מעין מצווה וצורך גדול וחכמים לא אסרו אמירה לגוי במקום מצווה. ולכן יהיה מותר לבקש מגוי לבצע את הניתוח ולכל הפחות את תחילתו.(ואם מדובר על מציאות של בעל חיים שנגוע במחלה בודאי שיהיה מותר ליהודי לבצע את הניתוח או כל טיפול הנצרך על פי הרופאים ) ודוגמא לזה מצינו בשו"ע או"ח סימן שז סעיף יט שמותר איסור שבות של אמירה לגוי בכדי למנוע נזק של דלקה בשבת .

הפוסקים מצאו מספר דרכים להקל בשעת הצורך לעקר ולסרס בעלי חיים שנמצאים בבעלות פרטית :

*כגון שניתן להשכיר את בעלי החיים לגוי אע"פ שידוע לנו שהוא יעקר או יסרס אותם וכך פסקו הגהות מימוניות על הרמב"ם איסורי ביאה פי"ז והרמ"א אבהע"ז ה סעיף יד.

*אפשרות נוספת שהובאה בפוסקים היא שניתן למכור את בעלי החיים לגוי והוא יסרסם וכך פסק שו"ת תרומת הדשן סי´ רנד ועוד ויש פוסקים שכתבו שלכתחילה יכול למכור את בעלי החיים לגוי שאומר לו שימסור אותם לגוי אחר שיעקר או יסרס אותם ואח"כ חוזר וקונה ממנו את בעלי החיים כך פסקו בשו"ת שואל ומשיב ח"א סי´ רכט ובשו"ת חת"ס חחו"מ סי´ קפה ובשו"ת האלף לך שלמה אבה"ז סי´ כג ובשו"ת מהר"ם שיק אבה"ז סי´ יא .ואין בכך הערמה.

*אפשרות נוספת שהובאה בספר " שבט מיהודה " שער ד פי"ח שסירוס בעלי חיים בעקיפין על ידי סתימת העורק המוליך דם לאשכים, אשר גורם בכך לניוון האשכים ולעקרות הבהמה, מותר על ידי גוי לכתחילה והובאו דבריו ע"י הרב הראשי לישראל הרב אונטרמן זצ"ל בהערותיו לאוצה"פ.

* אפשרות נוספת היא שהסירוס נעשה בדרך אחרת, כגון שהזריק חומר מסרס לראש התרנגול, או שנטל כרבולתו וכך פסק בשו"ת שבט הלוי ח"ב סי´ ג.( ואסור ליטול כרבולתו בחינם, מפני שזו אכזריות - ראה ט"ז אבה"ז סי´ ה סקי"א. הרמב"ם השמיט את הדין שמותר ליטול כרבולתו של תרנגול, והוא מסתרס מאליו – שמופיע במסכת שבת קי ב, וכבר העיר על כך במנ"ח מ´ רצא סק"ג).


אנו רואים שהפוסקים התמודדו עם שאלת העיקור והסירוס והם מצאו את הדרכים להקל בשעה שצריך להקל . ולהחמיר בשעה שצריך להחמיר. אולם במציאות של חתולי רחוב שהם הפקר ואין להם בעלים אין שאלה של העברת בעלות . הדיון הוא רק בשאלת האופן שבו ייעשה העיקור או הסירוס.

ולכן יש לפנות לרב המקומי ולבקש ממנו למצוא את הדרך הנכונה ע"מ להתמודד עם התופעה של ריבוי חתולי רחוב. הייתי ממליץ לרב המקומי לבוא בדברים עם הרופאים ויטרינריים ברשות המקומית ולסכם איתם את הדרך שיש לבצע את העיקור והסירוס שתהיה מותרת על פי ההלכה על פי ההחלטה בצורך המוכח להשתמש בעיקור ובסירוס.

וכשיש צורך מוכח לעקר ולסרס מצינו במדרש שהקב"ה סירס את פוטיפר על מנת שלא יזיק ליוסף הצדיק וכך מובא במדרש תנחומא בפרשת וישב : " וזרע רשעים נכרת" (תהלים ל"ז כ"ח) זה פוטיפר, שלא נטלו (את יוסף הצדיק) לעבוד אלא לדבר אחר, מה עשה הקב"ה סירסו, הוי וזרע רשעים נכרת ואין נכרת אלא סירוס, שנאמר ומעוך וכתות ונתוק וכרות (ויקרא כב כד), ומנין שלא היה סריס וסירסו הקב"ה, שנאמר פוטיפר סריס פרעה (בראשית לט א).

ועיין עוד בשו"ת עטרת פז חלק ראשון חו"מ סימן ט את הנימוקים להיתר ביצוע ניסיונות בבעלי חיים לצורך בני אדם.



סיכום והנחיות מעשיות:
1) אסור לעקר ולסרס בעלי חיים שלא לצורך.
2)כשיש צורך להתמודד עם בעיית ריבוי החתולים יש לפעול לפי סדר עדיפות :
- להבריח את החתולים ממקום היישוב.
- לטפל רק בנקבות בעזרת שימוש באמצעי מניעה.
- אם אין ברירה ואין דרך אחרת מלבד העיקור והסירוס הנ"ל אז יש לבקש ממנתח לא יהודי לבצע את הניתוח ולפחות את תחילת הניתוח ולעקר ולסרס את חתולי הרחוב.(חתך של 2 ס"מ בבטן החתולה ו 2 חתכים בשק האשכים אצל החתול).
3) בתשובה לשאלתי פסק הרב הראשי לישראל הרב שלמה משה עמאר שליט"א "צריכים בעלי כלבים להוסיף תשלום לווטרינר היהודי כדי שיביא גוי שיעשה זאת, ולא תיעשה הפעולה בידיו".





בברכה,



עוזיאל אליהו,


.


התשובה התקבלה מהרב עוזיאל אליהו, רב המועצה האזורית משגב
י באדר התשסז
,
28 בפברואר, 2007
לקריאה נוספת
02.11.2008

1. צער בעלי חיים (כנרת)

דווח על תגובה לא ראויה
04.12.2008

2. אני מסכימה!אתה צודק!וחוץ מזה אני בטוחה... (אני מסכימה איתך)

דווח על תגובה לא ראויה
18.07.2010

3. תשובה ממש יפה (מוריה)

דווח על תגובה לא ראויה
05.02.2012

4. אסור להעביר חתולים למקום אחר (אסור)

דווח על תגובה לא ראויה
26.02.2013

5. חיסון וסירוס (אבישג הלוי)

דווח על תגובה לא ראויה
24.03.2013

6. מאכזב (מופתע)

שלום רב,
אני חייב לומר כי תשובת הרב מפתיעה ביותר ואני מוצא בה הבעיות הבאות:
1. יש כאן המנעות מהכרזה עקרונית - אם על פי התורה אין זה נכון לעקר ולסרס בע"ח, מדוע להביא גוי שיעשה את העבודה המלוכלכת עבורנו? מה פשר ההתחכמות הזו? אם יש צורך מיוחד אז יש לעשות זאת ואם אין צורך שמצדיק זאת מה פתאום לומר לגוי לעשות זאת? האם התורה אומרת שיהודים לבדם אינם מסוגלים לנהל מדינה?
2. לא ברור מה בדיוק "הצורך" הגדול בסירוס. מישהו נבהל מחתול ולכן צריך לסרס את כל החתולים?
צריך לבחון על פי דין תורה את הצורך שנוצר ובהתאם לפסוק הלכה למעשה. לא מקובל עלי "סירוס ע"י גוי". או שנכון לסרס או שאסור לסרס.
תגובת הרב
כשצריך. כגון: מכירת חמץ לגוי (נעשה ע"י הרב הראשי ושר האוצר ...) היתר מכירת קרקעות לגוי בשמיטה ועוד ועוד.

דווח על תגובה לא ראויה
04.11.2015

7. שור (צבי)

דווח על תגובה לא ראויה
10.06.2018

8. כמדומני (יוסף)

כמדומני יש אפשרות לסרס ע"י סתימת צנורות הזרע בתוך הגף שעפ ההלכה לא אמור להיות בעיה כי הוא לא מפסיד את אברי הרביה וגם זה ניתן לשחזור אני אשמח אם מישהו שיודע ירחיב בנושא

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תמונת ארכיון. פינוי חייל פצוע צילום: פלאש 90

הקצין ההרוג במבצע בעזה: סא"ל מ'

קרא עוד