שאלה
כבוד הרב רונן לוביץ שלום,
לפני מספר שנים התקרבתי אל היהדות, דרכו של הרב קוק זצ"ל עוררה את ליבי אל התורה והמצוות.
במשנתו של הרב כל כך הרבה אהבת ישראל ולימוד זכות, ומנגד, לאחרונה פגשתי בחבר שלא ראיתי זמן רב שגם הוא שב בתשובה ויצא לנו לשוחח רבות, דרכו נחשפתי לספרי מוסר מסויימים והצטערתי מאוד לגלות שהספרים שנכתבו ע"י גדולי ישראל ז"ל מלאים בהפחדות ואיומים לעוברי עבירות, לדוגמא על שפיכת זרע לבטלה מצויים בספרים מסויימים (כגון שומר אמונים) תיאורים של עונשים מחרידים, תיאור מפורט של 7 מדורי גיהנום... כך גם לאומר לשון הרע מתוארים בספרו של החפץ חיים, שמירת הלשון עונשים כבדים ביותר.
כבוד הרב, מתקבל על דעתי עניין השכר והעונש (שהוא גם אחד מ-13 עיקרי האמונה כפי שניסח הרמב"ם),
אלא שאינני יכול להבין מדוע העונשים הם חסרי כל פרופורציה?
הרי בכל מדינה מתוקנת ישנו גורם שאוכף את החוק, כך לדוגמא אדם שעישן במקום ציבורי האסור בעישון ישלם קנס כספי קטן, או אדם שזרק פסולת במקום ציבורי גם ישלם קנס כספי קטן, לעומת זאת אדם שחס ושלום רצח מישהו - אם יורשע, ישב בבית הסוהר למאסר עולם... היות וקיימת פרופורציה בין חומרת העבירה לבין העונש שנקבע בחוק כידוע...
2 שאלות לכבוד הרב:
א. מדוע חוסר הפרופורציה הנוראי הזה בין העבירה לבין העונש המתואר?
ב. והרי נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" ולאכזבתי הרבה במקום דרכי נועם ראיתי איומים והפחדות בספרים הנ"ל - למה לא לחנך בעיקר על דרך האהבה?
בתודה מראש.
תשובה
אכן הדרך הנכונה לחנך את עצמנו ואת הזולת היא ללמוד ולהתנהג בדרכי נועם, ולשמור תורה ומצוות מתוך אהבה ושמחה, ולא בגין פחדים מעונשים. כמו כן יש לזכור שכל עניין השכר והעונש מסור בידי שמים, ואין אדם היודע שיקוליו ומעשיו של הקב"ה בעניין זה כמו בעניינים אחרים. עם זאת חכמי ישראל במקומות ובזמנים מסוימים ראו לנכון להצביע גם על היבטים של ענישה חמורה, אשר נועדו לחזק אנשים שדווקא צורת מחשבה ושיח אלה מדברים אל ליבם ויוצרים אצלם מוטיבציה חיובית שלא תושג בדברי נועם. לא אחת הם בחרו להדגיש ולהעצים חומרתה של עברה מסוימת דווקא משום שהיא נתפסת כקלה ולא חשובה, וכמשקל נגד ביקשו להדגיש את חומרת העונש התיאורטי האפשרי עליה. יש לזכור שיש תמיד פער גדול בהלכה בין עונשי המקסימום התיאורטיים לבין הענישה בפועל. הדוגמא הבולטת היא עונשי המוות המרובים שמופיעים בתורה, אשר רק במקרים נדירים ביותר הוצאו אל הפועל. כמו כן יש לדעת שעם כל חשיבותה של האהבה בעבודת ה' יש צורך גם ביראה, והמינון והסגנון שלה משתנה מזמן לזמן וממקום למקום.
לסיכום: אנו אכן צריכים לעבוד את ה' באהבה, אך גם ביראה, ולהשאיר לו את שיקולי השכר והעונש, כאשר העיסוק בהם בזמננו עבור רוב בני האדם הינו מיותר ומזיק.
בברכה,
רונן לוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם