שאלה
שלום הרב,
אני מצטער מראש אם שאלתי מוזרה בעיניך, אך היא באמת מטרידה אותי.
לאחרונה נחשפתי לרעיון טכנולוגי עתידני מעט, אך כזה הנמצא בשלבי פיתוח רציניים, של טכנולוגיית מציאות רבודה המותקנת בעדשות מגע. טכנולוגיה כזו תאפשר לשלב אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת, ובאופן אישי.
בהנחה שהפיתוח יצא אל הפועל וישווק לציבור, קיימת אפשרות דתית שמטרידה אותי. מה אם חברות סינון דוגמת רימון ייעזרו בטכנולוגיה הזו ויפתחו עדשות המסננות תכנים לא צנועים משדה הראייה, האם הרב חושב שמדובר בדבר ראוי? האם יהיה אפשר להתנגד בכלל לדבר כזה?
ובכלל, יש כיום התייחסות הלכתית לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כאלו?
תשובה
שלום וברכה
השאלה אמנם מוזרה אולם זו שאלה נפלאה, שכן פעמים רבות דווקא שאלות של מדע בדיוני, או להבדיל – שאלות שבעולם הישיבות קוראים להן "היכי תמצי", לאמור שהן מבוססות על אפשרות תיאורטיות רחוקות , הן השאלות הטובות ביותר המהוות בסיס לדיון בנושאים העקרוניים ביותר. זה דומה במידה מסוימת לעובדה בתחום האתיקה של הבינה המלאכותית מהווים ספרי המדע הבדיוני , ובעיקר הכללים של אסימוב, את בסיס הדיון לשאלות האתיות.
אתחיל בגישה העקרונית: בספר דברים מדגיש משה רבנו עליו השלום שהדבר המסוכן ביותר העומד להתרחש הוא הכניסה לארץ ישראל. ארץ ישראל מסוכנת מבחינה רוחנית, ופסוקים רבים בספר דברים מדגישים את היסוד הזה. לא זו בלבד, אלא שהקב"ה אף אומר למשה רבנו "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ", לאמור: החטא הוא וודאי.
אף על פי כן, מצווה ריבונו של עולם על הכניסה לארץ ישראל, וחטא המרגלים מלמד עד כמה אי-הכניסה לארץ חמורה. אפשר ללמוד מכך את ההדרכה העיקרית והיסודית של התורה, המתווה את הדרך לחיות בעולם – נכנסים לארץ ישראל כי זה הדבר הנכון לעשות, ולא נותרים במדבר, על אף שמבחינה רוחנית אפשר שהדבר טוב יותר. כדי להסיר ספק, צריך להדגיש כי ציווי זה של הקב"ה אינו מתיר ח"ו לעשות עבירות. התורה מדגישה כי אם לא ננהג נכון בארץ ישראל – ניענש, ואולי אף נגלה ממנה. ברם, החובה היא להיכנס ולחיות כראוי, ולא להישאר במדבר.
יסוד זה כתבתי פעמים אין ספור, ראה לדוגמה https://goo.gl/WxmM4z; ובמאמר מסודר יותר מול התפישה החרדית: https://goo.gl/1hnp3u. כאמור, זהו נושא בסיסי ביותר בדרכה של תורה, ואולי העיקרי ביותר בעמידה שלנו מול המציאות ומול החיים בדרכה של תורת אמת.
השאלה העומדת לדיון היא האם סינון המציאות על ידי עדשות הוא הישארות במדבר, או שניתן לראות אותו כאחד מדרכי ההתמודדות עם סכנות ארץ ישראל, שאף עליהן נצטווינו. נראה לי כדבר פשוט שיש לראות בתפישה זו בריחה אל המדבר, וחיים שאינם במציאות האמיתית. יש להבחין בין סינון אתרי אינטרנט, שהוא אחד מדרכי ההתמודדות האפשריים, ובין ניתוק מהמציאות, שדומה הרבה יותר לדין הלכתי שיאסור היום על אנשים לצאת בכלל לרחוב בגלל הסכנות הרוחניות האורבות בחיים הממשיים.
אני מעריך כמובן שיהיו פוסקי הלכה שיטענו אחרת. זהו אופיו של בית המדרש ושל הדיון ההלכתי. ברם, הדבר נראה לי רחוק מאוד מאוד מדרכה של תורה, ומנוגד למה שהתורה מלמדת לאורך כולה – נצטווינו לחיות בעולמו של הקב"ה ולא לברוח למדבר, לא למדבר המציאותי ולא למדבר הוירטואלי. ובתוך החיים עצמם אנחנו צריכים להיות צדיקים, ואם חס ושלום נופלים – אז נצטווינו לשוב ולקום, וכך לעלות מעלה מעלה.
כל טוב