מקלחת בשבת

שלום וברכה,

השאלה על מקלחת בשבת היא מאוד אקטואלית, ונוגעת בהרבה דינים שונים שישנם בהלכות שבת. אני אנסה לסכם את הדיונים העיקריים מהמקורות ומתוך זה נבין את ההלכה לגבי מקלחת עם מים קרים. אני אקדים ואומר שאני לא מתייחס כאן להלכה לגבי דוד שמש, ונקודת ההנחה שאין הבדל הלכתי בין דוד שמש ושאר סוגים של חימום מים (כפי שמקובל היום הלכה למעשה מסיבות שונות). הדיון ההלכתי מתחלק לדין רחיצה במים חמים, ושאלת הניגוב וסחיטת השיער.

רחיצה במים חמים:
ברור לכולנו כי לא ניתן לחמם מים חמים בשבת משום איסור בישול. אולם, מה לגבי מים שחוממו בהיתר - למשל מים שחוממו מערב שבת - האם ניתן לרחוץ בהם? בעניין זה דנה הגמרא במסכת שבת, וכך היא מספרת:
"בתחלה היו רוחצין בחמין שהוחמו מערב שבת. התחילו הבלנים להחם בשבת, ואומרים: ´מערב שבת הוחמו´ - אסרו את החמין..." (שבת מ.).
אם-כן, הגמרא מספרת לנו כי בדורות הראשונים האנשים היו אכן מתרצים במים חמים שחוממו מערב שבת, שהרי אין בכך בעיה. ואולם לאחר תקופה מסוימת, הבחינו החכמים כי הבלנים, מחממים את המים בשבת, ועוברים בכך על איסור תורה! נראה כי הבלנים, דאגו יותר למקום עבודתם מאשר לכבוד השבת, ורצו שלקוחותיהם יהיו מרוצים. הציבור שלא ידע מתי חוממו המים, חשב לתומו שמדובר במים שחוממו בהיתר מערב שבת ורחץ בהם בשבת (אסור להשתמש במים שחוממו בשבת - לפחות עד מוצאי שבת).
לאור תופעה זו, לא נותרה לחכמים ברירה והם גזרו כי אסור להתרחץ במים חמים בכלל, גם במים שחוממו מערב שבת. יש לציין, כי למרות גזירה זו, חכמים גזרו רק על רחיצת כל הגוף כולו. הגזירה לא כללה רחיצת איבר אחד במים חמים, או אפילו רחיצת מספר איברים כשרוחצים איבר איבר וכן פסק השולחן ערוך:
"אסור לרחוץ כל גופו, אפילו כל אבר ואבר לבד, אפילו במים שהוחמו מערב שבת, בין אם הם בכלי בין אם הם בקרקע... אבל מותר לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו (או שאר אברים, כל שאינו רוחץ כל גופו)" (אורח-חיים סימן שכ"ו, סעיף א).

סחיטת השיער -
לאחר שהתגברנו על הבעיה הקודמת, והחלטנו שמספיק חם בחוץ כדי לקחת מקלחת קפואה, עולה בעיה חדשה - סחיטת השיער.
כידוע, ישנו איסור לסחוט בשבת (זוהי תולדה של אב המלאכה ´דש´). עקרונית, האיסור נאמר על פירות וגידולי קרקע בלבד, ואולם האיסור הורחב גם לדברים אחרים, כגון בגדים. לאור זאת, עולה השאלה האם ישנו איסור גם בסחיטת שיער כמו שיש איסור בסחיטת בגדים?
הנושא עולה בדברי הגמרא במסכת שבת, הדנה במעשים שניתן לעשות עבור אישה היולדת בשבת, וספציפית: האם כאשר היולדת זקוקה לשמן, ניתן להביא לה מבית אחר. כידוע, בזמן הגמרא לא הסתמכו על העירוב, ואם כן הייתה בעיה להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, ולהביא את השמן מבית אחר. כדי לפתור בעיה זו אומרת הגמרא:
"ואם היתה צריכה לשמן - חבירתה מביאה לה שמן ביד. ואם אינו ספק (=מספיק) ביד - מביאה לה בשערה" (שבת קכח:).
כלומר, אמנם ניתן לחלל שבת עבור היולדת, אולם הגמרא אומרת כי צריך להפחית כמה שניתן בחילול השבת. לכן, עדיף שחבירתה תוציא לה שמן שנמצא בתוך שערה - שזה הוצאה בשינוי שאסורה מדרבנן בלבד.
בהמשך דיון זה מקשה הגמרא: והרי מישהו יצטרך לסחוט את שערה - ובכך יש איסור תורה! עונה הגמרא: "אין סחיטה בשיער". ומסביר שם רש"י: "אין סחיטה בשיער - שהוא קשה ואינו בולע". כלומר, מדובר בעניין טכני, מכיוון שהשיער לא בולע כמו בגד - אין איסור בסחיטתו.
כך אכן פסק הרמב"ם:
"ואין סחיטה בשיער, והוא הדין לעור שאין חייבין על סחיטתו" (הלכות שבת, פרק ט´, הלכה י).
ואולם, על-אף שממבט ראשון פסק הרמב"ם נראה ברור, הפוסקים הבינו כי לדעתו עדיין יש בכך איסור מדברי חכמים. את הדבר הזה הם למדו מכך שהוא אמר שבעור ובשיער אין חיוב, אבל משמע שעדיין יש איסור. אמנם, יש מהראשונים שחלקו על הבנה זו, אולם כך פסק גם המשנה-ברורה להלכה, וכך מקובל.

לאחר שקראת את הדברים האלו אתה בטח מבואס ביותר - שהרי לפי זה לא ניתן להתנגב במגבת, ואם כן כיצד ניתן להתקלח בכלל?! אפילו לא במים קפואים???
ואולם, אל דאגה - יש פתרון, וזאת על בסיס חידושו של הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, (אשר נפטר לפני כעשר שנים). הרב אויערבך (שנוהגים לכנותו בראשי התיבות של שמו הגרש"ז) זצ"ל חידש, כי ניתן לנגב את השערות במגבת במידה והמים נסחטים לתוכה ולא יוצאים החוצה. לא נכנס לסיבת ההיתר, אולם להלכה ניתן לנגב את השערות בעדינות ובכך ליבש את השיער.

סיכום -
ישנם מספר בעיות היכולות להתעורר בעשיית מקלחת בשבת. להלכה ראינו שניתן להתרחץ במים חמים שחוממו בהיתר רק אברים בודדים, וניתן לרחוץ את כל הגוף במים קרים. כמו כן, ראינו כי יכולה להיות בעיה בסחיטת השיער, וראינו את הפתרון שהציע הגרש"ז אויערבך.
כמובן, שאם ישנה עדיין שאלה לא פתורה אתה תמיד מוזמן לפנות אלינו שוב או ישירות אליי למייל.
רק טוב,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com