שאלה
לחברים מקשיבים שלום רב!
מחילה גדולה מכבודכם על זה שאני מטריד אתכם בשאלה פרטית אישית בזמנים אילו שאמורים להיות זמנים "כלליים" - של כל עם ישראל, אך בכל זאת...
לפני כמה חודשים אפשר לומר שסיימתי קשר עם בחורה (האמת שלא היה ממש קשר...זה היה יותר חד צדדי, אני חיזרתי אחריה קשות, והיא לא נענתה לי..) מה ששבר את ליבי בצורה מאוד קשה וכואבת. לקח לי המון זמן לצאת מזה,היו לי רגשות ממש חזקים כלפיה. והרגשתי ממש פגוע אחרי שהיא סיפרה לי שהיא יוצאת עם מישהו אחר. בסופו של דבר חבריי דאגו לי. ושידכו לי בחורה מקסימה ואנחנו כבר בקשר מצוין כבר חצי שנה. לפני כשבוע אותה בחורה ששברה את ליבי התארסה במזל טוב. וכשקיבלתי את ההודעה על האירושסים שלה. זה פתח את הפצע בצורה ממש ממש קשה וכואבת. אני בעצמי הייתי המום מהתגובה שלי. כמו ילד קטן פשוט פרצתי בבכי. (יש לציין שכל הזמן הזה שמרנו על קשר, כיוון שאנחנו מסתובבים באותה חברה, ומתנדבים באותו מקום וכו') הסיבה העיקרית שזה ממש מפריע לי גם היום. היא כי אני חושב שהרגשות האלה שעדיין יש לי, עוצרות אותי בקשר הנוכחי מלתת לחברה שלי באמת את מה שאני מסוגל לתת. וגם כי אני פוחד פחד מוות מזה שהתחושה הזו לא תעזוב אותי. ולעולם לא ארגיש ככה כלפי מישהי. אשמח מאוד אם תייעצו לי ותעזרו לי. זה ממש מציק לי!
בתודה מראש,
תשובה
שלום וברכה,
אתה לא צריך להתנצל.
עם כל הכבוד לדברים הגדולים שהיינו ואנחנו עדיין עסוקים בהם, בניין הבית היהודי הוא יסוד גדול, שעליו נשען הכל, ואליו חותר הכל.
עכשיו לעניין:
עם כל כמה שזה נשמע קשה, אתה צריך לנתק כל קשר עם הבחורה ההיא. לא להתנדב איפה שהיא מתנדבת, ולא להסתובב איתה באותה חברה. מעבר לבעיה היסודית בחברה מעורבת בגילאים שלכם – זה יעצים מאוד את הנזק הרגשי שלך, וימשוך את הכאב הרבה מעבר לרצוי. התנתקות תעזור לך להשלים, ולהכין את עצמך לקשר אחר.
עם כל הכאב שאתה עובר – אני סבור שתחילת הפתרון בהבנה שכלית דווקא: הקשר עם הבחורה הזו לא ישוב לעולם. היא שמחה בדרך ובבחור אותו בחרה לעצמה, ואם אני אוהב אותה – אני צריך לשמוח שטוב לה.
ההכרה השכלית תגרור בעקבותיה התקררות רגשית הדרגתית, וממילא אני חושב שלפחד שלך לא יהיה מקום. אני לא חושב שתשכח אותה, או שצריך לשאוף לזה, כי זו סתם הדחקה שעלולה לפרוץ שוב, הפתרון הוא להכיר בכך שדרכיכם נפרדו, והיא בחרה את הטוב לה, ואתה בוחר כעת את הטוב לך.
עוד דבר. אני לא יודע מה טיב ועומק הקשר בינך ובין הבחורה שאיתה אתה בקשר כעת. אני סבור שקשר של חצי שנה – אם הוא אמיתי ונכון ופנימי – הוא כבר בשל דיו להתייחס לבעיה הזו יחד, ולראות איך מתמודדים איתה בהמשך. כל זה כמובן אם הקשר מיועד להביא לקשר תמידי בנישואין, אם לא – זה כמובן לא לעניין, וגם עצם הקשר איננו לעניין...
לסיכום: אני לא חושב שאתה צריך להיבהל או לחשוש. הכאב שאתה עובר הוא מובן מאוד וטבעי, אבל הכרה אמיתית שזהו המצב והוא לא עתיד להשתנות, ושגם לך מיועד העתיד הטוב לך – תעזור להקטין את הצער עד שתיפטר ממנו. במקביל – יש לפתח את הקשר הקיים לכיוון חתונה.
בברכה נאמנה, שתזכה להקים בית נאמן ושמח ואוהב בישראל, בקרוב ממש.
כל טוב,
דוד
davideinat@hotmail.co.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם