למה לא מבטלים את גזירת הקטניות בפסח

למה אשכנזים לא אוכלים קטניות בפסח?

(אני יודעת שזה בגלל שפעם הקטניות והחמץ התערבבו, אבל היום זה כבר לא ככה. ההפרדה היא מוחלטת אז למה לא משנים את המנהג? ולמה משמרים את המסורות? היתה בעיה ועכשיו היא נפתרה אז למה שומרים על המנהג?)

תוכן התשובה:

שלום וברכה,

לגבי שאלתך אודות ביטול גזירת קטניות.

אמנם מדברי הגמרא להלן רואים שבזמן חז"ל (בבבל) היו אוכלים קטניות בפסח, כפי שמופיע בתלמוד בבלי פסחים דף לה עמוד א, משמע שלא חששו לאכילת אורז מצד עצמו:

"משנה. אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחטים, בשעורים, בכוסמין, ובשיפון, ובשיבולת שועל...

גמרא. הני {חמשת מיני דגן} - אין, אורז ודוחן - לא. מנהני מילי? אמר רבי שמעון בן לקיש, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, וכן תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב: אמר קרא (דברים טז) "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות" דברים הבאים לידי חימוץ - אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה, יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון".

וכן מוכח מעוד מקורות בתלמוד הבבלי שהיו אוכלים קטניות בימי חז"ל בבבל.

וכן פסק הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה (פרק ה הלכה א):

"הקטניות כגון אורז ודוחן ופולים ועדשים וכיוצא בהן - אין בהן משום חמץ אלא אפילו לש קמח אורז וכיוצא בו ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ הרי זה מותר באכילה שאין זה חמוץ אלא סרחון".

וכן כתב הריב"ש (שו"ת סימן תכ):

"האורז מותר לבשלו לכתחלה... והאורז והדוחן שוין הם בזה. וכן כל המינין מיני קטנית הן, חוץ מן החמשה".

וכן כתב רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ה חלק ג)

"אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטנית מבושל בפסח מנהג שטות הוא זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן ולא ידעתי למה".

אולם, כבר בתקופת הראשונים, בקרב גדולי אשכנז, כתב רבינו פרץ (בהגהות לסמ"ק - מצוה רכב), על המקור להחמיר בקטניות, וכך הוא כותב:

"ועל הקטניות כגון פויי"ש {פול לבן} ופול"י ורי"ש {אורז} ועדשים וכיוצא בהם רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל, וכן נראה כמדומני ששמעתי על הפולים שלא לבשלם בפסח כי אם במים רותחים מתחילת נתינתן בקדרה, וגדולים נוהגים בהם היתר... נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח, ולא מחמת חימוץ עצמו כי טעות הוא לומר כן אלא מטעם גזירה הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא כדייסא אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאיחלופי ולהתיר דייסא, כיון דאידי ואידי מעשה קדרה הוא, וגם מידי דמידגן הוא כמו חמשת המינים, כדאיתא בפרק השוכר את הפועלים דקרי לקטנית מידי דמידגן. וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים ולכך אתי לאיחלופי לאותן שאינן בני תורה ולא דמי למיני ירקות כגון כרוב וכרשין וכיוצא בהן דהנהו לא דמי כלל לדגן ולא אתי לאיחלופי ומנהג הגון הוא ליזהר מכל קטנית כדפרישינן, ואפילו מחרדל משום דהוי מידי דמידגן, אף על גב דתלמודא שרי אורז זהו דוקא בימיהם שהיו כולם בקיאים בהלכות איסור והיתר, אבל עכשיו בדורות אחרונות ודאי יש לגזור".

רבנו פרץ הביא שלושה טעמים לאיסור קטניות.

למעשה, בשולחן ערוך נפסק שמותר לאכול קטניות (אורח חיים סימן תנג סעיף א):

"אורז ושאר מיני קטניות - אינם באים לידי חימוץ ומותר לעשות מהם תבשיל".

אך לעומתו הרמ"א כתב: "ויש אוסרים (הגהות מיימוני פ"ה ומרדכי פ' כל שעה). והמנהג באשכנז להחמיר, ואין לשנות".

וכן הובא בספר נשמת אדם לבעל החיי אדם (חלק ב-ג כלל קיט):

"המנהג מאכילת קטניות אנחנו שאנו מבני אשכנזים לא מבעיא אם נעשה ע"י הסכמת צבור או גאוני ארץ שהיו בימים ההם דפשיטא דאסורא, אלא אפילו אם לא נעשה בהסכמה כיון שנתפשט מנהג זה... לכולי עלמא לא מהני התרה וקיימי באיסור דרבנן, אלא אם כן אין לו מה יאכל דאז הוי חיי נפש, אבל אם יש לו לאכול דבר אחר אי אפשר להתיר כלל".

וכן כתב ערוך השלחן אחרי שביאר את המקור לאיסור קטניות מתוך דברי הירושלמי, כתב (אורח חיים סימן תנג סעיף ה):

"ועם כי יש מדינות שלא נהגו בחומרא זו מ"מ כל מדינות אשכנז וצרפת ורוסיא ופלוניא קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם החומרא הטובה הלזו שיש בה טעם כעיקר ופורץ גדר ישכנו נחש".

כמו כן, מקובל כיום בעולם המחקר (למשל: ישראל מ. תא-שמע, מנהג אשכנז הקדמון, עמ' 85, הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים) כי מנהג אשכנז הקדמון מקורו בארץ ישראל. איטליה שמרה בקפידות את מנהגי ארץ ישראל ועם נדידת יהודים מאיטליה לאשכנז, הביאו עימהם גם את מנהגי ארץ ישראל. באופן זה הגיע לשם גם המנהג להימנע בפסח מאורז וקטניות, כפי שניתן להוכיח מהירושלמי (כמובא בערוך השלחן לעיל).

שני הנימוקים המרכזיים (ישנם עוד נימוקים) שהועלו על ידי פוסקי אשכנז לאיסור קטניות הם:

א. שהשקים שבהם מובאים הקטניות הכילו שרידי תבואה שקשה היה להפרידם מהקטניות.

ב. אנשים נהגו להכין מאכלים מקמחי קטניות. וכיוון שקמח הקטניות דומה בצורתו לקמח הדגנים, עלולים אנשים – שאינם בקיאים דיים - לבוא לידי טעות.

אפשר לדון האם יש היום לחשוש לנימוקים הללו (שהרי עדיין יש מקומות שמוכרים בשקים, וכן היום יש שימוש בקמחי קטניות הדומים לקמח רגיל), ובכל אופן, מכל הנ"ל יוצא שגם אם היום לא שייך הטעמים לאיסור קטניות, אין לנו את היכולת להתיר את מה שאסרו רבותינו מכל וכל. ובפרט בפסח שאכילת חמץ יש בו איסור חמור של כרת. עד אשר יקום סנהדרין ויכריע כיצד כלל עם ישראל צריך לנהוג בנושא זה.

בברכה רבה,

הלל מרצבך

התשובה התקבלה מהרב הלל מרצבך, רב קהילת בית הכנסת המרכזי ביד בנימין
ד בטבת התשפ
,
01 בינואר, 2020
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גנץ ונתניהו. יחיסי הכוחות נשמרים צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

גנץ: "לא אלך לעימות עם נתניהו, כל ההצעה הזו היא ספין של ביבי"

קרא עוד