ללא נושא

שאלה

1. אני מוצאת שכשאני מנסה לשמור לעצמי ולהמנע מלספר על עלבון או פגיעה קשים מאנשים מסויימים.אני לא מצליחה אפילו מס שעות לשמור לעצמי כי הכאב והעלבון שאני חשה גדולים מאוד על מה שנעשה לי אם לא אספר הכאב לא עובר לעולם ולעיתים יכול להשמר שנים ואוכל אותי מבפנים.ברגע שסיפרתי אני מרגישה שיחרור והטבה ומפסיקה לכאוב ולבכות. איך אתם מציעים להתמודד עם הכאב והעלבון ולשחרר אותו בדרך אחרת ללא לשון הרע? ניסתי לכתוב לעצמי מכתב ולשחרר רגשות אך זה לא עזר, הכאב הבכי והעלבון קשים מנשוא ועוברים רק אחרי שיחה ולשון רעה עם חברה קרובה 2. קיבלתי עבודה חדשה מצויינת ועשיתי עבודה מעולה, הגעתי בזמן עבדתי קשה השתדלתי מאוד מכל הבחינות והייתי חברותית עם כולם. מסיבה מסויימת שותפה לעבודה אמרה עליי דברים למנכ"ל שלא היו הכרחיים וגרמה לו לגעור בי על לא עוול בכפי, ניגשתי לאותה בחורה וביקשתי שבפעם הבאה אם היא רוצה להעיר או לשפר את הביצועים שלי שתגיד לי ואני אתקן ואין צורך לסבך אותי עם המנכ"ל כשאני והיא יכולים לפתור את הבעייה ביניינו, אותה בחורה לא רק שלא תיקנה את עצמה אלא כעסה על בקשתי וגרמה לפיטוריי יום או יומיים אחרי ששוב אמרה דברים למנכ"ל עליי... כתוצאה פוטרתי בתוך שבוע מרגע שהתחלתי לעבוד ולא ניתנה לי ההזדמנות להוכיח עצמי או לתקן את מה שנאמר עליי שלא בצדק, איך עליי להתמודד עם לשון הרע מסוג שכזה שמזיק לי בכוונה תחילה? איך עליי להתגונן? האם היה מותר לי להתגונן ולהגיד למנכל שהיא זו שמשקרת או מגזימה? האם מותרת לשון הרע כהתגוננות? עזבתי בעלבון מלא שלא ניתנה לי ההזדמנות להוכיח את עצמי במקום החדש. ומשום שלא התגוננתי אני לא מסוגלת לעבור לסדר היום על עוגמת הנפש שנגרמה לי עד היום.

תשובה