ללא נושא

רצונך להיות עובדת ה' באמת, הוא זה שבסופו של דבר יוביל אותך, אך יש לך הרבה מה ללמוד בדרך...
מתוך שאלתך ניתן להבין על חלוקה שאת עושה בין דברים שהקב"ה נתן לנו בתורתו, ובין כל מיני 'המצאות' שנוספו ע"י רבנים.
ישנם כמה יסודות שעלייך ללמוד עליהם על מנת להתקדם בכיוונים עליהם שאלת.. אין באפשרות המסגרת המצומצמת הזו להרחיב ולהסביר את היסודות הללו, ולכן תיקחי את הדברים שאכתוב לך כפתיחת פתח ובסיס ללימוד והעמקה...
1. רבים מתוך הדברים שברורים לך כנכונים, נאמרו ע"י רבנים שונים במהלך הדורות.
את יודעת שאם יהודי שקם בבוקר, ומעוניין ללמוד את דברי אותם רבנים שהמציאו 'חומרות' והלכות, עליו לברך לשם כך ברכת התורה. בברכת התורה אנו מברכים "אשר נתן לנו תורת אמת" וכיצד ניתן לומר שדברים שבן אדם אמר מעצמו הם חלק מהתורה שנתן לנו ה'? כשעמ"י עמד במתן תורה הוא קיבל שתי תורות, אחת בכתב ואחת בעלפה. יש מקום להרחיב את ההבנה של הצורך בשתי תורות והדרך בה ברור שדברי הרבנים הם חלק מהתורה ולא סתם המצאות. מכל מקום ברור שכל אותם דיונים ומחלוקות שניתן למצוא בספרי הפסיקה השונים הם חלק מאותה תורה שבעלפה המרחיבה ומוציאה אל הפועל את החכמה האלוקית שבתורה שבכתב.
אני בטוח שדברים אלו לא יישבו את הסוגייה לגמרי על ליבך, אך אם תלמדי ותרחיבי תוכלי ליישב את ליבך. כבר התורה הדריכה אותנו: "וידעת היום והשבות אל לבבך..." דרך הלימוד והעמקה ניתן ליישב את הלב.

2. סמכותם של חכמים לבאר להוסיף ולחדש בתורה היא סמכות שנתן להם ריבונו של עולם: "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשמאל" (דברים י"ז, י"א)

3. חשוב שתדעי שגם בדברים שאת חושבת ש 'כולם מסכימים להם' כמעט בכולם היו בעבר מחלוקות ודעות שונות בין החכמים, שבמהלך הדורות הוכרעה ונפסקה ההלכה מתוכם. זה שקיימות מחלוקות, אין זה מוריד מהנכונות של הדברים או מכך שהדברים הם חלק מתורתנו הקדושה שניתנה מסיני. נסביר דרך נתינת דוגמא.
ישנה הלכה הקובעת שכאשר הסנהדרין, בית הדין הגדול יושב לדון דין של רוצח (שעונשו מוות כידוע) חייבים להיות חילוקי דעות בין חכמי הסנהדרין. אם קרה מקרה ובו כל 70 החכמים היושבים בסנהדין פסקו שהרוצח חייב, הבי"ד נקרא בי"ד מרומה והרוצח יצא לחופשי!!! מדוע? המציאות מורכבת מפנים שונים. בסנהדרין יושבים 70 דיינים בשביל שבכל דין שיפסקו ניתן יהיה להגיע לכל הפנים והמורכבויות של המציאות. לא יתכן שיהיה קיים אדם בעולם שלא ניתן יהיה ללמד עליו זכות מכיוון מסוים, ושדיין אחד יסבור שהוא זכאי.
בסופו של דבר ההכרעה בבית הדין נקבעת ע"י הרוב, המבטא את הצורה המרכזית שבה אנו נדרשים להתייחס אל המקרה. חכמי התלמוד הסבירו לנו שבעבר, לפני אלפי שנים היו "אנשי אשכולות" שהצליחו להכיל בתוכם את כל המורכבויות הרבות של המציאות, אך כיום הדרך להגיע אל האמת היא רק דרך המחלוקת שמובילה לבירור אמיתי לאחר ההכרעה. גם בלימוד הלכה היום המחלוקות איננה מהווה סימן לחוסר נכונות הדברים אלא למורכבותם.

4. עמ"י כשעמד על לפני מתן תורה קיבל על עצמו "נעשה ונשמע". דהיינו לקיים את כל ציווי הקב"ה גם אם לא יצליח ולפני שיבין אותם. קבלה זו שייכת גם כלפי התורה שבע"פ וגם כלפי התורה שבכתב. אין באפשרותנו לבדוק את המצוות ולהחליט אילו מצוות נראות לנו ואילו לא. קבלת עול מלכות שמיים היא קבלה מוחלטת. גם את, כחלק מהעם היהודי שייכת בקבלה זו, ולכן אל לך לנסות ולחפש את המצוות שנראות לך ולדחות את המצוות שלא. מי שמקיים רק את המצוות שהוא מתחבר אליהם הוא בעצם עובד את עצמו ולא את ריבונו של עולם... כפי שפתחת בדברייך אני בטוח שאת לא כזו.. וכן כדאי להיזהר מבחירת המצוות ו'ההחמרות' בהתאם להתחברות אישית.