שאלה
בבראשית ב', ט' מתואר שה' ברא את עץ החיים ואת עץ הדעת טוב ורע. בהמשך ה' מצווה את אדם לאכול מכל עץ הגן חוץ מעץ הדעת טוב ורע. בהמשך לאחר שאדם וחוה חטאו נאמר בפרק ג' פסוק כ"ב שה' חשש שמא האדם יבוא ויאכל גם מעץ החיים וחי לעולם. שאלתי היא: א. מהו עץ החיים? ב. ה' לא ציוה את האדם שלא לאכול מעץ החיים אז למה הוא חשש שאדם יאכל מעץ החיים?
תשובה
בס"ד
כמובן שכל המושגים הללו נוגעים בכבשונו של עולם וכבר אמרה המשנה שבמעשה בראשית לא דורשים אפילו לא לשי אנשים אלא לאחד בלבד. (חגיגה פ"ב). זאת מפאת הסודות הגנוזים בכך. ובכל אופןפטור בלא כלום אי אפשר.
עץ הדעת מבטא את הידיעה האנושית. היא אמנם חשובה אבל היא מצומצמת מאוד ביחס לידיעה האמיתית, הידיעה האלוהית. הדבר מתבטא למשל בכך שאנו לא מבינים תמיד מדוע ה' עושה דברים שנראים לנו רעים, כאשר הם באמת טובים. העובדה שהידיעה שלנו שונה מהידיעה של ה' היא תוצאה מהקיום האנושי הנפרד בתודעתו מהאלוהות.
לו לא היינו בעלי ידיעה נפרדת, אלא היינו נאמנים לחלוטין לרצון ה', לא היה מקום למוות שהיום הוא נדרש על מנת לתקן את הגוף.
ברגע שאכלנו מעץ הדעת, הסכנה הייתה שנחיה כאילו חיים שלמים, בגן עדן, כאשר אנחנו באמת במצב ירוד מכך. לכן היה נדרש לגרש אותנו משם כדי שנוכל לתקן לאט וביסודיות את העולם הגשמי שלנו.
משל למה הדבר דומה, לאדם רגיל, כמוני וכמוך, שלא היה מסוגל כנראה לחיות באופן קבוע ליד הרב אליהו זצ"ל ולשמור את אורח החיים שלו. אנחנו זקוקים, בינתיים, לאכול יותר ולישון יותר. בעז"ה גם אנו מסוגלים, ע"י מאמץ והשתדלות, לחיות חיים שלמים בלי שום חולשה ומוות. לאכול מעץ החיים. לפחות לאחר תחיית המתים בב"א.