ללא נושא

התשובה היא שבעצם כל יהודי הוא דתי, כי ביהדות שלא כמו בעמים אחרים, הדת היא לא ענין של בחירה אלא כולנו יצאנו ממצרים וכולנו, כל עם ישראל , עמדנו ביחד, (אבותינו , כמובן,) וקבלנו את התורה מהקב"ה בהר סיני.
כך שהמחוייבות של כל אחד מאיתנו לתורה ולמצוותיה היא לא דבר שבא מאיתנו אלא מהקב"ה.
נכון, כל אחד , בפועל, מקיים מצוה זו אחרת, ומבטא את המחוייבות במעשים , בבחירה חופשית על פי שקול דעתו, אבל זה לא המושג "דתי"!
נכון שברחוב היום, משתמשים בכנוי דתי למי שכולם יודעים שהוא מקיים את המצוות, או לפחות נוקט בסימנים, כמו לבוש וכד' שמעידים על מחוייבות לקיום מצוות, אבל זהו שימוש חיצוני במושג,כי ביהדות כפי שאמרנו אין דתי ולא דתי, יש לכל היותר מי שמודע יותר, ומקיים מצוות תמתוך אמונה וידיעה, ומי שמקיים פחות מצוות, וגם כאלו שאינם יועים במה מאמינים ואין להם ידע בשביל לקים מצוות.
האם את דתיה? כן. ועכשיו השאלה היא רק כמה מצוות את יודעת וזוכה לקיים!
האם ברחוב יקראו לך דתיה? לא יודע. זה תלוי איך הסובבים אותך מכירים אותך, כאחת שמקיימת מצוות או כאחת שזה לא כ"כ איכפת לה.
בעיני הקב"ה אין דתי ולא דתי אלא כולם יהודים, כולם חלק מעם ישראל וכולם שייכים לקיום המצוות באותה מידה בסיסית.