שאלה
שלום ושבו טוב,
לאחרונה עלו לי מחשבות בנושא הבא ואשמח לשמוע
את דעת הרב.
אני גר ביישוב דתי וכמו רוב בחורי הציונות הדתית גם רוב חברי ביישוב הלכו אחרי הישיבה התיכונית להמשיך ללמוד (מכינות ישיבות הסדר וכו')
אני לא הלכתי - הייתי ממש אנטי לכל הנושא הזה,
והתגייסתי ישר לצבא.
עכשיו שאני שנתיים אחרי השחרור, אחרי שתקופה די ארוכה (בעיקר בצבא ) לא הייתי שומר שבת ולא הייתי מנהל אורח חיים דתי מחוץ לבית וגם בבית רק הייתי שם כיפה "כדי לכבד..." אני מתחיל לאט לאט לחזור כבר במשך שנה למקורות שלי. אני עושה את זה בקצב שלי מתוך אמונה שזה מה שנכון וככה נכון לחיות, בזמן שחלק לא מבוטל מהחבר'ה שכן הלכו אז להמשיך ללמוד אולי בגלל "שכולם הולכים וזה גם עוד שנה חופש לפני הצבא" לא כל-כך מתנהגים ( ואני לא שופט אותם - זה פשוט עובדות) כפי שמצופה מבחור שלמד בישיבה מכינה וכו'.
אשמח שמוע מה דעת הרב בנושא,
וגם בקשר לאותו נושא כשמבררים על אדם מסוים בקשר לשידוך אז אחד הדברים שהכי חשובים לבנות או להוריהן זה "איפה הבחור למד?" וזה בעיה כי
לפעמים אלה שהיו "שם" וחזרו (כמוני) זה בא בעוכריהם עכשיו - אז איך אפשר להתמודד עם זה?
תודה רבה ושבוע טוב
תשובה
שלום
מיסגרת יש בה יתרונות למכביר וחסרונות למכביר בכל אופן היא עדיפה.
חסרונותיה שכל אחד לא מתפתח באופן אישי אלא לפי כללים שלעיתים מאיטים את מעופו וגדלותו אולם ללא מסגרת ההשפעה החברתית בעוכרי הפרט, יש התבטלות טיבעית לכלל. אולם רוב בני האדם ללא מסגרת ניסחפים בזרם ולכן המכינות למרות שלא כל בוגריהם ראויים, טובים הם לנו מאלו שפרשו כנפיים פרטיות.
לגבי ענייני השידוכים , אין לי ספק שמה' אישה לאיש ואתה עתיד להתחתן עם בת זוגך הראויה ללא כל חשש.
ברכה והצלחה