שאלה
לרב שלום,
אני קורא את אגרת הרמב"ן ומשתדל לקיימה אך ישנו דבר באגרת שטיפה "מפריע" וסותר:
כתוב לא להסתכל לאדם בפניו בדברך עמו-איך אפשר לא להסתכל לאדם שמדברים איתו-וגם זה לא מכובד!
בתודה מראש,אלדד בן-תורה
תשובה
ב"ה
שלום.
כוונת הרמב"ן שנקודת המוצא שלך כשאתה מדבר עם אדם אחר לא תהיה נקודת מוצא של [גאווה].אל תביט על בני האדם שאתה מדבר עימם [מלמעלה] .וכל כותב ברמב"ן:
עַל כֵּן אֲפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד. כָּל דְּבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף, וְעֵינֶיךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ וְלִבְּךָ לְמַעְלָה, וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ, וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָּדוֹל מִמְּךָ בְּעֵינֶיךָ, וְאִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא, עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶּנּוּ, חֲשׁוֹב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶּנּוּ וְהוּא זַכַּאי מִמְּךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא הוּא שׁוֹגֵג וְאַתָּה מֵזִיד:
בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּבְכָל עֵת, חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִילּוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ. כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם, וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ, וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם, וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ אַל תַּעֲנֵהוּ בְּקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ: "
[העיניים למטה והלב למעלה זה סמל לענווה]. לדוגמא:
שאם האדם נקלע לסיטואציה שבה הוא ממילא נמצא למעלה והוא מדבר קשה עם אדם אחר או מוכיח אדם אחר אז צריך לעשות זאת בענווה יתירה. ולא להביט בעיני האדם להביכו ולתת לו לו את התחושה הלא נעימה והלא טובה.
דוגמא נוספת:אם נקלעת לסיטואציה שבה אתה צריך לשמוע (סביל) אז תשפיל מבט וכך תיתן לאדם הדובר תחושה שהוא יכול לדבר בצורה גלוי וישירה אליך.ורא מה אמר הנביא ישעיהו פרק ב יא " עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְדֹוָד לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא:"
והרמב"ן ראה את הקשר בין ענווה לישועה כפי שאיוב אומר ["כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ:"]
ועיין גם בתשובתי "ההבטחה באיגרת הרמב"ן" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=49359
בברכה,
עוזיאל