שאלה
שלום רב.
אם זיכרוני אינו מטעני, הלכה בבבלי מגילה כר' יהודה, שאין חשש שהקהל יחשוב כי העולה לתורה קורא את הברכות מתוך הספר, ועל כן אין צורך לכסותו או לגוללו. (ייתכן שאמורא אחר אמר זאת, אך מכל מקום נדמה לי שהסוגיא מסכמת כמותו...).
אעפ"כ רבים נוהגים כיום לגלול את הספר בעת הברכה (ובספר ספרדי לעתים קרובות תלויה מטפחת לשם כיסוי הקלף, או שיש נוהגים לסוגרו). מאידך ראיתי גם רבנים שמקפידים בכוונה להשאירו פתוח כשהם מברכים, כנראה כדי להוציא מלב הרואים שהלכה לכסות.
מה אם כן ההלכה בעניין?
תודה,
וחורף נעים.
תשובה
שלום רב,
יסוד העניין במחלוקת ר"מ ור"י במגילה, ולפי פסק השו"ע קלט,ס"ד לדעת כולם צריך לראות את הקטע בו מתחילים לקרוא לפני הקריאה, ולאחר מכן פסק כרבי יהודה שאין לחשוש לכך שיחשבו שהברכות כתובות בתורה עצמה, ולכן אין לסגור את הספר בעת הברכה.
הרמ"א הוסיף שבשעה שמברך יסיט פניו לצד (שמאל), והמשנה ברורה כתב עפ"י מג"א שיותר טוב לעצום העיניים, וכך שגם לשיטתם אין צורך לסגור הספר. אולם הבן איש חי (תולדות שנה שניה יח) כתב שיכסו את הכתב בעת הברכה.
ובביאור הלכה כתב בעל המשנ"ב שיש פוסקים הסוברים שעדיף לסגור את הספר למרות שהלכה כר"י, ועל פי זה נוהגים במקומות מסויימים וכל מקום ינהג כמנהגו, וכמדומה שכיום פשט המנהג לסגור הספר בעת הברכה ברוב קהילות אשכנז, אולם מי שאינם סוגריםנימוקם עימם שהלכה כאמור כר"י, ולא עוד אלא שבסגירה יש טירחא דציבורא מסוימת, שכן לאחריה יש לחפש שוב את מקום הקריאה (ראה משנ"ב סק"יז).
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם