שאלה
שלום!
היה לי ויכוח עם כמה חברות שלי על תיקון עולם.אני לדעתי,אחת השאיפות (אחת השאיפות הגדולות שלנו)היא לתקן עולם.
הן אמרו שלתקן עולם במלכות שדי היא בכלל לא איזה שאיפה,כל אחד עושה מה שהוא חושב שנכון לעשות ומקווה שככה הוא מתקן.הבאתי להן את הקטע מ"עלינו לשבח" שאומרים שם שאנחנו מקווים לתקן עולם במלכות שדי,אך הן אמרו שזה בכלל לא מה שזה אומר.אני חושבת שאני צודקת,שאחת מהשאיפות הגדולות שלנו היא לתקן עולם במלכות שדי,אבל בכל זאת רציתי לשאול,האם אני צודקת?!
מצטערת שהשאלה קצת מורכבת..
תודה רבה!!!וישר כוח גדול!!!!!
תשובה
ב"ה
שלום שואלת יקרה,
אשרינו שאלו הוויכוחים שלכן...שמחתי שאתן מתפלפלות בתפקידכן הכלל עולמי!!
לדעתי, אפשר לומר שכולכן צודקות.
ישנן שיחות רבות של הרבי מליובאוויטש על עניין תיקון העולם במלכות שדי, אך אביא בפנייך תמצית...
מחד, תפקידו של יהודי הוא לעשות דירה לה´ פה בעולם התחתון ע"י קיום תורה ומצוות, הפצת תורה והכנת העולם לקבלת פני משיח.
עשיית דירה לה´ בתחתונים תביא לייעוד שהוא ל"תקן עולם המלכות שדי" שיתגלה בביאת משיח.
שלמות עבודתם של ישראל היא "לתקן עולם במלכות ה´" היינו לפעול גילוי אלוקות בכל העולם כולו וכמו שכתוב: "והיתה לה´ המלוכה".
אם כן אנו פועלים כל יום, רגע, ושעה לקראת הייעוד: "תיקון עולם במלכות שדי".
אצטט ממילות השיחה של הרבי:
היעוד "לתקן עולם במלכות שדי" יהיה בביאת משיח צדקנו, ולכן אין ברירה אלא להמתין לביאת משיח צדקנו, שזהו ענין התלוי ברצונו של הקב"ה, כפתגם הידוע: "לא מרצוננו גלינו...ולא מרצוננו נשוב...אבינו מלכנו הגלה אותנו והוא יתברך יגאלנו...ע"י משיח צדקנו".
"ולעומת זאת העניין דעשיית דירה לו יתברך בתחתונים נפעל כבר עתה כאשר ילד קטן או ילדה קטנה מברכים "ברוך אתה ה" פונים הם לעצמות" הם פונים אל ה´ ועושים לו דירה כאן בעולם הגשמי תיכף ומייד!!!!!!!!
לכן, על היהודי לגלות בכל דבר את הנקודה הרוחנית-אלוקית שבו ולפעול לגילויו.
הקב"ה מעניק לנו ברכה גשמית כדי ש´נייצר´ מ´הגשמי´ ´רוחני´.
ומאידך כל אדם עושה את שביכולתו, את ההשתדלות שלו, ה"מקסימום" מבחינתו.
אני לא יודעת אם ההגדרה הנכונה היא לעשות "מה שהוא חושב לנכון", כיוון שלא כל המצוות הן בעלות אופי חוקתי, אנחנו לא מבינים את הטעם לכל מצווה ומצווה ולכן השכל לא תמיד הולך בקו ישר עם קיום מצוות.
אדמו"ר הזקן הסביר את הפסוק "מה´ מצעדי גבר כוננו": כשיהודי נקלע למקום, עליו לדעת כי מוטלת עליו שליחות לקיים מצווה באותו המקום.
מגוריו של כל יהודי במקום מסויים מכוון על-ידי ההשגחה העליונה. הדבר מחייב כל אחד להפיץ אור בסביבתו ולחזק את היהדות במקומו.
אולם, האדם עלי אדמות אינו נביא ולא יודע בדיוק את מטרת שליחותו בעולם ולכן הוא צריך לעשות את כל שביכולתו וגם מעבר ליכולתו ולקוות שאכן הוא פועל את מטרתו בעולם.
"על כל אחד לנצל את מיטב הכישורים שחננו האלוקים. מי שעוסק בדברים חשובים אך בעלי ערך פחות ליכולתו וכישוריו נחשב לחוטא" (הרבי מליובאוויטש)
משמע, שכל אדם בדרכו שלו מתקן את העולם במלכות ה´, כל יהודי צריך לפועל במישור שלו לפי היכולת האמיתית שלו בלי וויתורים.
"החובה לתת תרומה לכהן מהמשובח, מלמדת אותנו כלל: מכל דבר יש לתת את המשובח לה´ - מהזמן ומהמרץ, מהשכל ומיתר הכישורים".
היהודי לא פועל ב"סטנדרט" אלא לפי שורש נשמתו, לא לפי צו החברה אלא על פי צו שליחותו בעולם מאת הקב"ה.
יהודי אחד, תורם בשפע צדקה.
השני, משפיע שפע אורה ע"י לימוד תורה.
השלישי, גומל חסדים.
יחד כולנו פועלים לזיכוך אוויר העולם ובכל מקום בו דורך יהודי, אוכל ומברך על מזון ולפעמים אפילו עושה "טובה קטנה" שיש בכוחה להטות את כל העולם לכף זכות.
הרמב"ם פוסק להלכה, כי מעשה טוב אחד של יהודי אחד, יכול להכריע את כל העולם לכף זכות. אם כך, ´המפתח´ לגאולה, נמצא ביד כל אחד!!!!!
בתקווה שנגיע ליעוד תיקון עולם במלכות ה´ שדי במהרה בימנו!!
אשמח לשמוע את תגובתך.
את מוזמנת לשאול, להגיב ולהסתייג...
ש יהיו ב שורות ט ובות (שב"ט)
אירית ג´ולי אליה.
iritjully@walla.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם