בית הלל - להזמין חילוני לשבת

לשואל שלום,

איני מתייחס לגוף כזה או אחר, אלא לעצם הטענות שהועלו במאמר אליו הפנית.

קודם כל אדייק את הבנתך, אין שם היתר, אלא לשון מסוייגת ל'מקום להתיר'. להלן ציטוט ממסקנת הדברים שם:

"במקרה של צורך גדול, בעיקר במקום של חשש לקרע במשפחה ובעיות בשלום בית, יש מקום להסכים להגעה ביום שבת, בהסתמכות על הפוסקים המתירים זאת".

הפסק שפורסם מסתמך בעיקר על דברי הרב וינברג זצ"ל, בפרשנותו לרבנו יונה.

אלו דברי רבנו יונה על אדם שנותן לעני אוכל בלי ברכה: "ונראה שכיון שמתכוין לעשות מצוה, שנותן בתורת צדקה, שרי".

רבי יחיאל וינברג, בעל ה'שרידי אש', הרחיב זאת לחידוש גדול: "במקום שהמכשיל מתכוון לעשות מצוה אין בזה משום לפני עור", אף הוא כתב: "להלכה ולא למעשה".

לענ"ד זהו חידוש מופלג מכדי לקבלו, כמה סיבות לכך:

1. הב"י דחה דברי רבנו יונה, והספרדים קיבלנו הוראות מרן.

2. גם לרמ"א שפסק כמוהו, אין הכוונה שסיבת ההיתר יכולה להיות 'קירוב', אלא "דלא מפקעינן מצות צדקה בשביל חשש" כדברי המשנ"ב. יש כאן מצווה חיובית שעומדת על הפרק.

היה צריך כביכול לומר פה "לא מפקיעים מצוות קירוב רחוקים בשביל חשש", אבל כאן אין שום חובה ללמדו על ערכי השבת, אלא שזהו ערך מוסף. מה גם שאת מצוות קירוב אפשר לקיים בעת אחרת, בניגוד לצדקה לעני.

3. דברי רבנו יונה מוסבים על חשש, ולא על מצב ודאי, כמו במקרה שמזמינים את המחלל לסעודת הבוקר.

לכן נראה לדעתי למעשה שאין להתיר הזמנת אורח לסעודת הבוקר.

טוב סייגו שם דבריהם בשורה האחרונה, לפיה אין להתיר אלא בהתייעצות פרטנית לגופה של סיטואציה.