שאלה
שלום רב
תודה מראש על קריאת השאלה והתשובה. ברצוני לשאול על האכזבה ופגיעה מאנשים. לאחרונה אני נתקלת בהרגשה הזו יותר. אני בן אדם רגיש ובהרבה מפגשים יוצא שאני נפגעת או נעלבת. לפעמים באמת מהתנהגות לא מנומסת או חוסר התחשבות. הדבר גורם לי לצער ולירידה באמונה שלי. אני מנסה לחשוב מדוע הקדוש ברוך הוא מכוון את זה ואני לא מוצאת תשובה לקושי הזה שבין אנשים פוגעניים לבין הרגישות שבי. שאלה מעורפלת אבל אשמח בכל זאת אם תוכל לכוון אותי אל עבר תשובה מחזקת. תודה
תשובה
שלום וברכה
כואב לקרוא את דברייך.
המציאות אמנם מוכרת לנו, ויש בה אור וצל, ואנשים טובים ואנשים מאכזבים, אך הדבר גם תלוי בעיני המתבונן, וברמת הרגישות שהוא חי בה.
שתי תנועות יכולות להיוולד בנו מול המציאות הזו. הראשונה היא - עבודה פנימית בתוך עצמנו, שמגמתה היא גם להשרות אותה כלפי חוץ. משעה שאנו עצמנו מתרגלים להסתכל על האנשים שמצליחים להתגבר על הנטייה לפגוע ולנהוג בגסות, להכיר טובה למאירי הפנים וטובי העיניים, ולהתחבר אל הטוב שיש בבני אדם - אנו אט אט אוזרים כוח ואומץ גם להתמודד עם אלה שאינם נוהגים כשורה, ואפילו מצליחים לעתים לחלץ דברים מולם, לספר להם את כאבינו, ולהציע להם לבחור בדרך אחרת, שהיא זו המתחשבת והרגישה לאנשים אחרים. וכך, מתוך העבודה הפנימית שלנו אנו גם מצליחים לתרום את התרומה הקטנה שלנו לשינוי המציאות.
שניה בהן היא ללמוד מדרך זו שבין אדם לחברו גם על האמונה שלנו. על היכולת שלנו להתקשר לריבונו של עולם דרך ההארה הגדולה שיש בעולם ובחיים, ולאהוב את הרגישות ואת האמונה העמוקה שיש בנו.
האם תוכלי ללכת בדרך זו ?
כל טוב