בשנים האחרונות חלה מגמת עליה במספר תאונות הדרכים בישראל. על אף המודעות הגוברת, החמרת האכיפה ושילובם של טכנולוגיות ואמצעים חדשים לצמצום הבעיה – כמות הנפגעים והאבידות בנפש אינה יורדת, ואף להפך.
10% ככלל, ובמספרים מדוייקים יותר – 33 אנשים יותר מבשנת 2018 או 349 בני אדם שקיפחו את חייהם בתאונות דרכים ברחבי ישראל בשנת 2019. נתון קשה זה, הופך ונעשה גדול וקשה אף יותר ואין בו נחמה פרט לכך שאפשר וצריך לפעול יותר תמידית לצמצומו.
עלייתו והתרסקותו של הדו גלגלי
על פי נתוני הרלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נהרגו בשנת 2019 בלבד 68 רוכבי אופנוע, עלייה של כ-55% מהשנה שחלפה. אמנם ישנה גם עלייה בכמות הכלים הדו-גלגליים העולים על הכביש מדי שנה, אך דבר אינו מצדיק את קפיצה זו. חשוב לזכור שבנוסף למספר הרב בהרוגים ישנם גם נפגעים ברמות פציעה שונות ונזקים גדולים לרכבים ולאופנועים. לאלו מביניכם התוהים מה זה ביטוח מקיף ולמה חשוב שיהיה ברשותכם ביטוח מסוג זה – התשובה טמונה בנתונים אלו עצמם, שכן הוא יסייע לכם במקרה של נזק לרכבכם. בתאונות בהן מעורבים כלי רכב דו-גלגליים, אין זה משנה באמת מי אשם אלא רק מה סדר גודל הנזק או חלילה מכך – האסון.
אימת הכלים החדשים
בשנים האחרונות עלה משמעותית שיעורם של כלים נוספים במדרכות ובכבישים העירוניים, שהחלו להיכנס אף הם לסטטיסטיקות העגומות. קורקינטים שיתופיים, אופניים חשמליים ושאר יצורי כלאיים תופסים כל חלקה בערים המרכזיות, ורק בתל אביב לבדה, מתחרות 3 חברות קורקינטים על ליבם וכספם של כמאות אנשים ביום. רובם הולכי רגל אשר אינם מורגלים ברכיבה ובנהיגה ואינם ערים לסכנות הקיימות בכבישים, זאת בנוסף לחקיקה לא מוחלטת ולהיעדר אכיפה ולפניכם שילוב קטלני ומסוכן.
אחת הבעיות העיקריות הנלוות לטרנד החדש היא שימושם של ילדים וצעירים בו, למרות האיסור המוחלט שקיים על נהיגה ורכיבה מתחת לגיל 16 וללא קסדה. בשנת 2019 נהרגו 18 רוכבי קורקינט ואופניים חשמליים. אמנם מדובר בירידה של שני קורבנות לעומת שנת 2018, אך העובדה כי שלושה מהם היו נערים מתחת לגיל 16 אינה משאירה סיבה לאופטימיות.
הטכנולוגיות עושות את שלהן
ברוב הרכבים הנעים כיום על כבישי הארץ כבר נמצאים אמצעים טובים יותר של בטיחות וטכנולוגיות למניעת תאונות. מערכות הבלמים העדכניות מאפשרות עצירה מהירה ומבוקרת יותר ובפרט כשמדובר בבלימות חירום, אך גם מחייבות הקפדה על תקינותן, שמירה על תחזוקה שוטפת וטיפולים בזמן.
גם מערכות ההתראה בדוגמת "מובילאיי" ו"מובון" מציעות טכנולוגיה יעילה במיוחד להקפדה על שמירת מרחק, מהירות נסיעה והישארות בנתיב. המדינה אף מתגמלת את רוכשי המערכות הללו בהנחות משמעותיות כחלק מהמלחמה בתאונות הדרכים, וברכבים החדשים הן אף מותקנות מראש ומשמשות ככלי שימושי ומוכח בשמירה על זהירות בדרכים.
בצדה השני של הטכנולוגיה ישנם הטלפונים הסלולאריים, האפליקציות השונות המציפים אותנו וגורמים לנו להשתמש במכשיר ולצרוך ממנו עוד ועוד מידע. למרבה הצער, לעיתים זה אף מתרחש גם בשעה שאנו בתנועה, תוך כדי הליכה ובפרט במהלך נהיגה – תוצאות המוכרות לרובנו היטב.
תהיו בני אדם, תיזהרו
אחד הדברים הקשים והחשובים ביותר להבנה הוא משקלו המכריע של הגורם האנושי בקטל בדרכים. מתוך 314 תאונות בהן נגבו חיי אדם – 2 מהן בלבד נגרמו כתוצאה מכשל טכני. נתון זה מהותי שכן המשמעות היא שכלל התאונות הנותרות נגרמו עקב טעות אנוש. לעיתים זה בדיוק שבריר השנייה בו "גונבים" את הרמזור המתחלף בצומת, או ההודעה בווטסאפ "המחייבת" התייחסות מיידית – הנקודות בהן חייו של אדם עשויים להסתיים.
כדי לשנות את תופעת הקטל בדרכים, חלה חובת חינוך של הנהגים, הרוכבים, הולכי הרגל וכל המשתמשים בדרך ונעים בה. אכיפה חשובה משמעותית אך המודעות והאחריות היא של כל אחד, ובסופו של דבר אנו אלו שיקבעו את היקף התאונות וחומרתן.