מה עושים על ספינה בלב ים, ובלי קליטה?

רונית שושני ממשיכה במסע על אונית הפאר, ומרחיבה קצת על מה שהכי מעניין: מה עושים כל הזמן הזה על אוניה?מסתבר שאפילו חדר בריחה יש, שלא לדבר על העגינות בערי אירופה המופלאות

חדשות כיפה רונית שושני 29/08/17 13:13 ז באלול התשעז

מה עושים על ספינה בלב ים, ובלי קליטה?
שייט, צילום: shutterstock

כאמור, כבר ביום הראשון של השייט יצאנו אל הים הפתוח, ליום שבו בגלל המרחק מהיבשה אין קליטה. אין טלפונים ואין גם אינטרנט. לאלו המכורים שבין הנוסעים יש אפשרות לרכוש חבילת תקשורת במחיר מופקע, אבל אנחנו כבר רגילים – שהרי לשומרי שבת בכל שבוע יש יום של התנ(ת)קות. 

ובכל זאת, מה עושים בכל הזמן הפנוי שיש לנו פתאום? ובכן, מסתבר שעל האוניה אין רגע דל. בכל ערב חיכתה לנו בחדר התכניה ובה פירוט הפעילויות שיש על הסיפון בכל שעה. התכנית היתה עשירה ומגוונת וכללה שעשועונים נושאי פרסים, הופעות מוסיקה ושירה, שיעורי ריקוד, סרטים ועוד ועוד. 

ברחבי הספינה היו מפוזרים מסכי מגע שסיפקו מידע על פעילויות התרבות השונות בכל זמן ודרכי הגעה לכל מקום. כאן הרגשתי את החופשה במלואה, כשהרשיתי לעצמי לצפות בהופעות לאורך כל היום מבלי לחשוב כמה מטלות הייתי יכולה לסיים בזמן הזה.

עגינות בדרך

עגינות בדרך צילום: רונית שושני

הופתענו לגלות שעל האוניה יש חדר בריחה עם חידות מאתגרות. יחד איתנו בקבוצה היו נוסעים תחרותיים לפחות כמונו, אך דווקא בזכות אחד הילדים בקבוצה זכינו לפצח את הקוד לתיבה ולנצח. הפרס היה כרטיסים למשחק בינגו, וכך לא נותרה לשותפי למסע ברירה, והוא נגרר אחרי אל אולם המשחקים ואפילו סימן בעצמו כמו פנסיונר את המספרים על הכרטיס... חשבנו שמשחק הבינגו פשוט ובנאלי וגילינו שיש סוגים שונים של כרטיסים וחוקים. לא זכינו, אבל זו היתה חוויה נחמדה שבחיים לא נוכל לאפשר לעצמנו בחיי היומיום העמוסים.

מי שמכיר אותי באמת, יודע שאני משתדלת לנצל כל רגע, וגם בערבים באמצע השבוע אני משתדלת לבלות במפגשים עם חברים, בהצגות ובהופעות. גם על הספינה לא הלכנו לישון מוקדם... מידי ערב התקיימו מופעים שונים וגם מסיבות. צוות הבידור היה יצירתי והמסיבות היו מהנות ברובן. מסיבה שווה במיוחד היתה "מסיבה זוהרת" שבה התבקשנו להגיע עם בגדים שזוהרים באור אולטרה סגול. היה כיף להתבונן ברוקדים ה"זוהרים" עם האביזרים המאירים הרבים שחולקו לכולם על ידי צוות הבידור.

עגינות בדרך

עגינות בדרך צילום: רונית שושני

אחד הדברים המסעירים בשייט הוא להתעורר בכל בוקר אל נוף אחר. כזכור, בחדר שלנו לא היה חלון ואת הנוף יכולנו לראות רק כשעלינו אל הסיפון. בימים בהם האוניה עגנה יצאנו לטייל בערי הנמל. הסיורים המשווקים באוניה יקרים מאד, ובלאו הכי בעגינה קצרה של כמה שעות לא ניתן לראות ולמצות את האזור לגמרי. במהלך היום הראשון בו היינו בשייט הוצגו באולם התאטרון הסיורים השונים וכך קיבלנו תמונה טובה יותר של האופציות העומדות לרשותנו. בכל יום הוצג בלוח מיוחד מידע על הנמל בו עגנו והוצגו נקודות עניין באזור. כך יכולנו לטייל באופן עצמאי ולהוזיל באופן משמעותי את העלויות, ובנוסף גם להיות גמישים יותר בלוח הזמנים שלנו. יכולנו לצאת ולחזור בשעות שנוחות לנו ולאכול את ארוחת הצהריים הכשרה שלנו על הספינה. 

קהילות יהודיות בדרך

קהילות יהודיות בדרך צילום: רונית שושני

לא ירדנו בכל תחנות העגינה של הספינה. ברומא למשל, הנמל מרוחק כשעתיים נסיעה מהעיר עצמה, מה שהשאיר מעט מאד זמן לטיול בעיר. גם בשבת נאלצנו להישאר בספינה. בערים עצמן גיליתי שהאפשרות הטובה ביותר לנצל את הזמן היא סיורים יעודיים לתיירים שהציגו בפנינו את נקודות העניין המרכזיות והעשירו אותנו במידע הרלוונטי ביותר בזמן קצוב. נקודות העניין המרגשות ביותר בעיני היו אתרים בהם היתה זיקה ליהדות, כמו בית הכנסת בליבורנו והרובע היהודי בברצלונה.

קהילות יהודיות בדרך

קהילות יהודיות בדרך צילום: רונית שושני

לסיכום, באמת שלא היה רגע דל, בים וגם ביבשה. הספקנו לטייל ו"לראות עולם", להכיר ערים בהן נרצה לשוב ולטייל (וגם כאלו שלא...), ללמוד ולהרחיב את הידע שלנו, לקרוא, להאזין למוזיקה ואפילו לשחק! עכשיו צריך לצאת לחופש ולנוח באמת... :)

המשך יבוא...

 

לטורים הקודמים
 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן