כשאתה מתחתן בגיל צעיר ועדיין לומד בישיבה, הפעם הראשונה שאתה רואה כסף, ואני מתכוון הרבה כסף, היא בשבוע אחרי החתונה, כשהצ'קים נכנסים לחשבון הבנק. והאמת היא שלא היה לי מושג מה לעשות איתו. רגע אחרי שהכסף נכנס לחשבון הבנק, פקיד נחמד הציע לי להכניס את המזומנים לפיקדון מיוחד בשם של פרי כלשהו עם ריבית אפסית. וכמו שאמר פעם העיתונאי שאול אמסטרדמסקי, אחרי שנה בפיקדון 'תותים', אפשר לקנות חבילת תותים, אבל כסף לא רואים מזה. אבל הפקיד היה נחמד, הידע שלי היה אפסי וכל הוני הלך לתכנית שקר כלשהי עם ריבית אפסית.
"אני חייב שהכסף שלי יעשה כסף"
השנים עברו, הבית גדל, ואתו ההבנה שאם יום אחד אני ארצה לקנות בית במקום נחמד או לצאת לטיפה עצמאות, אין לי ברירה ואני חייב שהכסף שלי, יעשה כסף, כי כשהוא יושב בבנק כך גיליתי אחרי כמה שנים, זה לא שאני לא מרוויח, אני מפסיד אותו בגלל אינפלציה.
-
עוד באותו נושאלעזאזל! נכנסתי למינוס בפעם הראשונה בחיים
08/03/22 17:31
אני לא מצטער שלקח לי כמה שנים להתחיל להניע את התהליך, באמת שלא היה לי מושג בהשקעות וחינוך להשקעות זה בטח לא משהו שאני מכיר במגזר הסרוג וכדאי להימנע מצעדים פזיזים, אבל כששאלתי חבר שהתחתן לפני שנתיים וחצי, מה הם עושים עם הכסף והוא גמגם משהו על, "אנחנו עדיין מבררים", הבנתי שאולי יש פה בעיה. בסוף השקעתי, אני מתייחס לזה קצת כמו אל נס, הסגר הראשון של הקורונה פינה לי קצת זמן והתחלתי לבדוק, דירה בפריפריה, קופת גמל, בורסה, חברות נדל"ן ועוד כמה רמאים או מפוקפקים שמגיעים אליך כשאתה מתחיל לחפש מה לעשות עם הכסף שלך.
לא יהיו לנו בתים כמו להורים שלנו
אחת האופציות נבחרה, הכסף זרם החוצה מהבנק והתחיל לעשות משהו עם עצמו, האם זאת הייתה האופציה הכי טובה? לא יודע, אבל הצעד נעשה והוא בטח יותר טוב מהישיבה בבנק. בועת ה"אני אחכה עד שאני אקנה בית איפשהו", חייבת להתפוצץ, לא יהיו לנו בתים גדולים עם חצרות גדולות כמו של ההורים שלנו בהתנחלויות, ואם יהיו הם יעלו המון וכדי שנצליח להגיע אליהם יום אחד, כדאי להתגבר על המחסום הפסיכולוגי הדתי ולשאול חבר, תגיד, מה אתה עושה עם הכסף שלך?