זה לקח כמה שנים אבל יום אחד פתחתי את האפליקציה של הבנק, אירוע נדיר בפני עצמו, וגיליתי שאני במינוס. לא משהו שאילץ אותי למכור את התחתונים אבל מודה שנבהלתי. אני והאישה מכניסים משכורות, משלמים מיסים ולא טסים לחו"ל יותר מדי אבל בכל זאת, מינוס, שחור על גבי הטלפון, אני חייב לבנק.
לא הייתי במינוס עד אותו יום, במשך 25 שנה החשבון שלי היה בסדר ולמעט 50 שקל לחבר מהמחלקה שקנה לי פינוקים בשק"ם אני לא זוכר חובות שלי מהשנים האחרונות. אבל לאט לאט החיים השתנו, עברנו דירה (הוצאות), נולדה ילדה מהממת (הוצאות) והתחלנו להשקיע כסף כל חודש (הוצאות) ואז הגיע המינוס.
השוק השחור לא היה על הפרק
בחרדה קלה התחלתי לחפש פתרונות קלים ומכיוון שהשוק השחור לא היה על הפרק, אחרי כמה שנים של דחיה סוף סוף הרמנו טלפון לפעמונים. זה לא היה קל, גם לא הכי נעים אבל תשמעו שלא הייתה לנו המון ברירה, די מהר אני מוכרח לומר, וכאן זאת הזדמנות לציין שהטור הזה לא שיווקי או ממומן (לצערי) חזר אלינו מתנדב מהחברה ובנה לנו פרופיל כלכלי לקראת ליווי צמוד.
עכשיו תראו, אני ואשתי קיבלנו חינוך מצויין, אבל כמו רבים מחברי הטובים שגדלו במגזר, החינוך לא כלל שום דיבור על כסף והתנהלות כלכלית, לא בבית, לא בישיבה התיכונית ולא בבני עקיבא, ההנחה שאנשים טובים יעשו עם הכסף שלהם דברים טובים מתנגשת לא פעם עם קרקע המציאות בשלל סיפורים מגזריים וגם אני והאישה כשהתחתנו אי שם לפני חמש שנים כל מה שלמדנו על כסף היה מניסוי וטעייה.
פרס ישראל לאנשים שיוצאים מהבית בשמונה בערב במקום להתעלף על הספה
אבל פתאום ניתנה לנו הזדמנות מדהימה, והתחלנו להיפגש עם מתנדבת מפעמונים, שאגב, מטורף בעיני שהיא מפנה בשבילנו ערב בחודש, אני זוכר שנים את ההורים שלי הולכים בערבים לישיבות מזכירות או ועדת חינוך אבל היום זה נראה לי כמו מסירות נפש לצאת מהבית בשמונה בערב בדיוק כשהקטנה נרדמת ולא להתעלף על הספה עם בן אנד ג'ריס ונטפליקס. בפגישה הראשונה קרה דבר מדהים ישבנו לתכנן את התקציב שלנו לחודש הבא, אין כאן סוד גדול, אבל המינוס שלנו הגיע רק כי לא היינו בפוקוס, ותשמעו שכמה חודשים אחרי, העו"ש שלנו התהפך לגמרי.