מפחיתים רגולציה: הרפורמה ברישוי ירוק יוצאת לדרך

הרפורמה המשותפת למשרדי האוצר והגנת הסביבה, אמורה לשפר הסטנדרטים הסביבתיים, הגברת הוודאות והפחתת בירוקרטיה לעסקים | "צפויה לחסוך חצי מיליארד שקלים בשנה לתעשייה היצרנית", אמר ליברמן

ישי אלמקייס, חדשות כיפה 06/02/22 16:15 ה באדר א'

מפחיתים רגולציה: הרפורמה ברישוי ירוק יוצאת לדרך
מפעלי ים המלח, ארכיון, צילום: shutterstock

הרפורמה ברישוי ירוק, שהצעת החוק לקידומה פורסמה להערות הציבור היום (א'), תביא ליישור קו עם הסטנדרטים הסביבתיים הנהוגים באירופה, תוביל לאיחוד שלושת ההיתרים המרכזיים של המשרד להגנת הסביבה להיתר משולב אחד לתקופה של בין שבע לעשר שנים שניתן מתוך ראייה סביבתית רחבה.

הרפורמה צפויה להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, לתועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד שקל, ועוד כ-3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות, תוך העלאת הפיריון של התעשייה שתבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר. זאת לצד קיצור זמני ההמתנה של עסקים בעשרות אחוזים.

במסגרת הרפורמה תינתן תוספת משמעותית לכוח אדם למערך הרישוי הסביבתי במשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה אמון על הרגולציה הסביבתית של התעשייה והעסקים בישראל. בהתאם לחקיקה הקיימת, הרגולציה הסביבתית מפוצלת על פני הליכי רישוי, מתן היתרים ואישורים שונים. כך, פליטות לאוויר מוסדרות תחת היתרי פליטה; חומרים מסוכנים תחת היתרי רעלים; טיפול בפסולת מוסדר ברישיון עסק; והזרמות לים בהיתר הזרמה לים. 

כיום מפעלים רבים נזקקים למספר היתרים ואישורים הניתנים לתקופות זמן שונות, על ידי יחידות שונות במטה המשרד ובמחוזותיו. מצב דברים זה פוגע ביכולת המשרד לקבוע תנאים סביבתיים בראייה מתכללת בהתאם לאמות המידה המקובלות במדינות המפותחות, ויוצר עומס בירוקרטי וחוסר ודאות לעסקים.

המשרד להגנת הסביבה פועל לקדם רפורמה בהליכי הרישוי הסביבתי מזה למעלה מעשור. עם הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD, בשנת 2010, התחייבה מדינת ישראל ליישם את עקרונות האסדרה הסביבתית המשולבת והרגולציה הסביבתית האירופית. בהתאם לכך ב-2015 פורסם תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב, אשר מטרתו הייתה להחליף את תהליכי הרישוי הסביבתי הקיימים במסגרת רישוי אחודה חלופית להיתרים הקיימים. ההצעה לא אושרה על ידי הממשלה, וקידומה הופסק.

יחד עם זאת, הצורך בשיפור ובייעול הליכי הרישוי הסביבתי נותר בעינו, ועל כן פעלו משרדי האוצר והגנת הסביבה, לגיבוש מתווה חלופי אשר יביא לטיוב האסדרה הסביבתית בישראל, תוך יישום העקרונות הנוהגים באסדרה הסביבתית באירופה. 

במסגרת דיוני התקציב האחרונים אישרה הממשלה מתווה חדש לקידום חוק רישוי סביבתי. במסגרת מתווה זה, יוסדר הרישוי המשולב על ידי תיקוני חקיקה בחקיקה הקיימת, בעיקר בחוק אוויר נקי ובחוק החומרים המסוכנים, במקום במסגרת חקיקה חדשה מן היסוד. במסגרת הרפורמה, הוסכם עם משרד האוצר על תגבור כוח אדם משמעותי למשרד להגנת הסביבה למערך הרישוי הסביבתי.

שר האוצר, אביגדור ליברמן אמר: "אנחנו ממשיכים בצעדים לשיפור הרגולציה בישראל. הרפורמה ברישוי הסביבתי, צפויה לחסוך חצי מיליארד שקלים בשנה לתעשייה היצרנית, ולייצר ודאות ויציבות ארוכות טווח שתגדיל את ההשקעות במשק. מלבד הסיוע לתעשייה, הרפורמה גם תשפר את ההגנה על הסביבה בישראל ותשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג הוסיפה: "הרפורמה ברישוי הסביבתי היא הרפורמה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל מאז חוק אוויר נקי. היא תאפשר ליישר קו עם הסטנדרטים הסביבתיים של האיחוד האירופי ולהפחית את הזיהומים והסיכונים הסביבתיים מהתעשייה בישראל".

רק 16% מהשקעות התעשייה מופנות לטכנולוגיות נקיות

נוסח תזכיר החוק מפורסם היום (א') להערות הציבור לתקופה של 21 יום, במטרה להביא אותו לאישור ועדת שרים לחקיקה כבר בחודש מארס 2022. מתווה זה כולל, בין השאר, את עיגון עקרונות הרגולציה האירופית בחקיקה, איחוד שלושת ההיתרים לטובת רישוי אינטגרטיבי פרטני ארוך טווח, סנכרון והארכת משך ההיתרים, חיסכון בזמני המתנה, תיעדוף מחדש של הפעילויות הנדרשות ברישוי, מנגנוני השגה והנמקה להחלטות ועוד. 

כיום ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל מוערכות בכ-3.7 מיליארד שקל בשנה (נתוני למ"ס ל-2017). עלות זו ביחס לחלק התעשייה בתוצר גבוהה ב-11% מהממוצע במדינות האירופאיות ובכ-15%-23% בהשוואה למדינות המובילות ב-OECD. 

כיום 84% מהשקעות הסביבתיות של התעשייה מופנות לפתרונות קצה שאינם יעילים, ורק 16% לטכנולוגיות נקיות להפחתת זיהומים במקור. ייעול ההוצאה לשמירה על הסביבה בדומה לממוצע מדינות האיחוד האירופי יוביל לחסכון ישיר למגזר העסקי של כחצי מיליארד שקל בשנה ולתועלות משקיות עקיפות של 2-3 מיליארד שקל. בנוסף הרפורמה צפויה להביא לחסכון שנתי של עשרות אחוזים בזמני ההמתנה להחלטות המשרד ולהביא לשיפור בביצועים הסביבתיים ולהפחתה של זיהומים בהיקף דומה לזה של חוק אוויר נקי, אשר על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה הביא לתועלת משקית מצטברת של 115 מיליארד שקל בהפחתת זיהומים.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר