שנת הקורונה עבור רוב האנשים הייתה מאתגרת מאוד מבחינת כלכלית, וזה בלשון המעטה. אך ארז צדוק, הבעלים והמנכ"ל של חברת ההשקעות "אביב ניהול קרנות", יכול להעיד על עצמו כי דווקא הרוויח מהקורונה. בראיון לחדשות כיפה, מספר צדוק מה הסיבות שמאפשרות לו לומר את המשפט הזה בתחילת שנת 2021, ולהציג את הנתונים המדהימים שעומדים מאחורי ההצלחה שלו.
"עד לפני 9-8 שנים ניהלתי חברה להשקעות. ניהלתי מיליארד שקלים לעשרים וקצת לקוחות", אומר צדוק, ומספר כי, "באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לפעול בשוק ההון, אבל גם לעשות דברים עם ערכים. לא סתם לנהל השקעות למשקיעים מאוד עשירים, שיש להם עשרות ומאות מיליוני שקלים, ולעשות להם עוד כמה אחוזי תשואה בשנה. בסוף היום אני הולך הביתה ושואל את עצמי: 'מה עשיתי היום? איזה ערך הוספתי לעולם? - כלום'".
"זה הביא אותי למחקרים רבים שמראים כי חברות שמתנהלות בהוגנות מרוויחות יותר לאורך זמן. חקרתי את הנושא, מכרתי את החברה הקודמת שלי, והקמתי את "אביב ניהול קרנות", כשהמטרה היא להשקיע בחברות שמתנהלות בהוגנות".
הרציונל שעומד מאחורי הרעיון בהקמת קרן כזו, טוען כי הוגנות היא קודם כל דבר רווחי. צדוק ממחיש את המחשבה שעמדה מאחורי הדבר, כאשר לדוגמא, יש לך מפעל עם עובדים. אז אם אתה הוגן כלפיהם, משלם להם קצת יותר, מפריש מה שצריך, משחרר אותם מוקדם מהעבודה ועושה ימי כיף, זה אמנם יעלה קצת יותר בזמן הקצר, אבל בטווח הארוך תקבל עובדים מאוד מרוצים עם מקסימום תפוקה בעבודה.
אם לא תעשה ככה, אלא תשלם להם פחות, תתעמר בהם ועוד - בטווח הקצר אולי חסכת כסף, אבל בהמשך העובדים הופכים להיות לא מרוצים עם תפוקת עבודה דלה, שגם ירצו לעזוב כמה שיותר מהר, ויביאו לכך שתהיה עסוק במציאת עובדים חדשים והכשרתם.
ארז צדוקצילום: אבישג שאר ישוב
"זה נכון גם לגבי ספקים, וגם לגבי לקוחות. אתה יכול לעבוד על חלק מהלקוחות חלק מהזמן, אתה לא יכול לעבוד על כולם - כל הזמן", אומר צדוק כפרפרזה למשפטו המפורסם של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ומוסיף כי, "בסוף הם הולכים למקום אחר".
שתי סיבות נוספות שמציין צדוק הן שחברה שנוהגת בחוסר הוגנות, גם חושפת את המשקיעים עצמם לסיכונים ולתביעות עסקיות. בנוסף, חברה שנוהגת בחוסר הוגנות כלפי העובדים והספקים שלה, מי ערב שהם לא ינהגו בחוסר הוגנות כלפי בעלי המניות והמשקיעים? מי שדופק את העובדים שלו ידפוק גם את המשקיעים שלו. זה ההיגיון שעומד מאחורי זה".
קרן ההשקעות 'אביב ערכית', הקרן הוותיקה יותר של בית ההשקעות 'אביב ניהול קרנות', קיימת כבר שבע וחצי שנים, וכוללת רק חברות שמתנהלות בצורה הוגנת לעובדיה, לקוחותיה וספקיה: "אני עושה את הבדיקות שכולם עושים, ואני עושה גם בדיקה שהחברה מתנהלת בהוגנות", אומר צדוק ומסביר כי, "הרציונל הכלכלי הוא שחברות אלה מרוויחות יותר, עם סיכון נמוך יותר". כיום 'הקרן ההוגנת' של צדוק, מסכמת תשואה מצטברת מאז הקמת הקרן של 133.8 אחוזים עם ממוצע שנתי של 17.85 בשבע וחצי שנים.
"אני הייתי הראשון להשקעה בחברות הוגנות. היום יש הרבה חברות גדולות שמדברות על זה. לאט לאט זה נכנס גם לארץ. זה טרנד שקיים בכל העולם. המטרה שלי הייתה להראות שגם בארץ זה עובד ונותן תשואות טובות יותר. כי זה הדבר הנכון. החברות המובילות בעולם החליטו לפני שנתיים, כי היעד של החברה שהיה להשיג מקסימום רווח לבעלים, השתנה, וכעת הוא השגת מקסימום רווח לבעלי העניין - בעלי המניות, אך גם הלקוחות, הספקים, הקהילה והסביבה. זה אומר שגם בעלי החברות הגדולות בעולם אומרים שאם לא תתחשב ותהיה הוגן לסביבה ולקהילה שלך אז תרוויח פחות".
"יותר מששמרו המשקיעים על השבת, שמרה השבת על המשקיעים"
לפני שנתיים וחצי התוודע צדוק לעולם ההשקעות הכשרות, שמוגדרות כך על פי שני קריטריונים: שמירת שבת, והחזקה בהיתר עסקה. חברות שמוגדרות כלא כשרות, פשוט לא פועלות לפי שני הפרמטרים האלה.
באתי לוועדת הרבנים שמסווגים את החברות לכשרות ולא כשרות, ואמרתי להם: "תשמעו, חברה ששומרת שבת אבל גונבת, משקרת ומרמה, היא לא כשרה". הם אמרו לו שהוא צודק, אבל ששבת והיתר עסקה קל לבדוק לחברות השונות, אבל איסורי הלנת שכר ומצוות בין אדם לחברו זה בלתי אפשרי לבדוק, ועולה המון כסף לערוך בדיקות כאלה.
"הסכמתי איתם, וחשבתי שאם אני מחיל את זה על החברות ההוגנות שלי, אוסיף את שמירת שבת והיתר עסקה, אז אני ארוויח מזה, כי יהיו לי גם הוגנות וגם הלכתיות", אומר צדוק ומוסיף כי "בדקתי את החברות הכשרות מול החברות הלא כשרות, כדי לבחון את ההיתכנות של העניין. חישבתי את תשואת כל החברות בקרן, מתחילתה ועד אותו היום ללא מניפולציה. וגיליתי דבר מדהים. התוצאה הייתה שבממוצע, החברות הכשרות עשו פי 2 מהלא כשרות. אין לי הסבר עובדתי לזה, אז אני יכול להישאר רק עם הסבר האמוני: יותר מששמרו המשקיעים על השבת, שמרה השבת על המשקיעים".
הקרן "אביב הוגנות והלכה", פועלת כבר שנה וחצי, כאשר בתקופה הזאת, התשואה שלה עומדת על 47.7 אחוזים, וזה במקביל לקורונה. "זה מטורף", אומר צדוק, "הקורונה דווקא השפיעה לטובה כיוון שידענו להיות חכמים ולזהות הזדמנויות". את שנת 2020 מסכם צדוק כאשר הקרן ההלכתית הגיעה לתשואה של 32.6 אחוזים, הקרן ההוגנת הגיעה לתשואה של 23.8 אחוזים.
"בהתחלה המטרה שלי הייתה להראות שחברות שמתנהלות בהוגנות - מרוויחות יותר לאורך זמן, כדי שיותר אנשים יבואו בכיוון הזה. היום יש לי מטרה אחרת, והיא להראות שגם חברות שנוהגות על פי ההלכה מרוויחות יותר. אני יודע שככל שאראה את זה, ככה אוכל לנפץ את המיתוס הזה שהשקעות על פי ההלכה הן פחות טובות", מסכם צדוק.