זמני כניסת שבת, יציאת שבת והדלקת נרות לפרשת פינחס (26.07.2024)

כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת לפרשת פינחס
עודכן בתאריך 20/07/2024

כניסת שבת בערים בעולם

כניסת שבת בערים נוספות:

כניסת שבת בנס ציונה כניסת שבת בהוד השרון כניסת שבת במגדל העמק כניסת שבת בפרדס חנה כניסת שבת בכפר יונה כניסת שבת בירוחם כניסת שבת בזכרון יעקב כניסת שבת ביקנעם כניסת שבת בגדרה

פרשת השבוע - פרשת פנחס

פרשת פינחס | מדוע זמרי צדק ופנחס טעה? שיטת מי השילוח(הרב יגאל גרוס)

פתיחה

בפרשת השבוע מפרטת התורה את שמו של זמרי, אותו הרג פנחס בגלל שקרב אל המדיינית. מדוע התורה לא פירטה את שמו של זמרי כבר בפרשה הקודמת בה מסופר המעשה? אור החיים תירץ, שמעיקר הדין אין טעם לפרסם את שם הרשעים, כי רצונו של הקב''ה שכבודם יישמר. רק כדי לפרסם את גדולת מעשיו של פנחס (המפורטים רק בפרשה זו), ציינה התורה את שמו, ובלשונו:

''וקשה, ממה נפשך, אם חפץ ה' לגלות המוכים היה לו להזכירם בשעת מעשה. ונראה, שאכן הנה האדון ברוך הוא אינו חפץ לזלזל אפילו ברשעים לפרסם מי בעלי דברים המתועבים, ומקושש יוכיח, ורק אחר שהזכיר שבח פנחס אשר פעל ועשה מהמפעל הטוב שקנא לה' וכפר על בני ישראל זכר גם כן כי לא קנא באדם פחות, אלא באדם גדול, נשיא בית אב.''

אם כן כפי שעולה מפשט פסוקי התורה, זמרי חטא, ופנחס פעל כראוי בכך שהרגו (ובזכות כך זכה להיות כהן). פירוש חריג מפרש הרב מרדכי יוסף (בעל מי השילוח (שנכתב על ידי תלמידיו), ולשיטתו דווקא זמרי צדק ופנחס טעה. כדי להבין מדוע, יש לראות את שיטתו בעניין יהודה ויוסף, והמחלוקת בין האחרונים בפירוש מושג הצמצום.

יהודה ויוסף

מדוע זמרי צדק? כדי לענות על שאלה זו, יש להקדים מודל בו משתמש מי השילוח מספר פעמים בספרו, המודל של 'יהודה ויוסף'. כל אחת מהדמויות מייצגת התנהלות שונה כלפי ה', שמתבטאת בדמויות שונות במקרא. שורשה של המחלוקת במחלוקת יהודה ויוסף, והיא באה לידי ביטוי במעשה יהודה ותמר, שמעון שנשא את דינה אחותו (בעוד שלוי סירב), דוד המלך ובת שבע ועוד. 

א. גישת יוסף: גישתו של יוסף מתבטאת בכך, שהוא 'הולך בטח', דהיינו עושה את רצון ה' על פי ההלכה ללא סטייה, ובמילים אחרות בדרך היראה. גם יעקב (שיוסף בן הזקונים היה ממשיכו) הלך בשיטה זו, ומשום כך הפסוק בירמיהו כותב עליו 'ושב יעקב שקט ושאנן אין מחריד'. בדרך זו של יוסף יש יתרון מסויים, אך גם חסרון משמעותי: 

היתרון בשיטה היא, שהאדם אינו נופל מבחינה הלכתית - הוא תמיד צודק ('הולך בטח'). החיסרון המשמעותי שבדרך זו, שלא תמיד עושים כך את רצון ה'. לשיטת מי השילוח, לפעמים יש לעשות מעשים שנוגדים את ההלכה, מכיוון שבאותו רגע הם רצון ה' האמיתי (להלן נראה מדוע). יוסף אמנם לא נופל הלכתית, אבל לעיתים לא מצליח לעבוד באמת את ה'.

ב. גישת יהודה: בניגוד ליוסף שתמיד הולך על פי ההלכה וממילא גם מעשיו מצומצמים - יהודה לעיתים פונה מדרך ההלכה, והולך על פי תחשותיו האישיות (שלמעשה הם רצון ה' האמיתי המתגלה בליבו), גישה זו נקראת גם דרך האהבה. דרך זו מובילה, שלפעמים דבר ה' אינו מתבטא רק במצוות, אלא גם למעשים שעל פי ההלכה מהווים עבירה ממש. 

לדוגמא במקרה של יהודה ותמר המובא בפרשת וישב (פרק לח), בו מסופר שיהודה הלך לתמר כלתו שהתחפשה לזונה. על פי הרובד ההלכתי, ההליכה לזונה אסורה, ויהודה חטא בכך. אמנם לשיטת מי השילוח, באותו רגע יהודה חש באופן ודאי שההליכה לזונה היא רצון ה' האמיתי, ומשום כך יש ללכת אליה על אף שעל פי ההלכה יש בכך איסור, ובלשונו (פרשת וישב ד''ה וזה):

''וזאת הוא שורש החיים של יהודה, להביט לה' בכל דבר ולא להתנהג על פי מצוות אנשים מלומדה. אף שעשה אתמול מעשה כזו מכל מקום היום אינו רוצה לסמוך על עצמו, רק שה' יתברך יאיר לו מחדש רצונו, ועניין זה יחייב לפעמים לעשות מעשה נגד ההלכה, כי עת לעשות לה' הפרו תורתך, ולזה אלו השני שבטים (יוסף ויהודה) מתנגדים זה לזה.'' 

אמנם, כפי שהוא ממשיך ומסייג, לא כל אדם יכול להחליט שהרצון המתגלה בליבו הוא רצון ה' האמיתי למרות שמעשיו נוגדים את ההלכה, שהרי ייתכן שיצרו הוא שמשיא אותו לעשות עבירה. משום כך, רק אדם שנקי לגמרי מתאוות יכול להחליט שאכן כך רצון ה'. כמו כן, אסור לאדם ליצור מצבים בו יעבור על עבירה, מכיוון שיש חשש שה' לא רוצה בכך, ורק יצרו של האדם משיאו.    

מעשה זמרי ופנחס

על פי ההבדל בין יהודה יוסף שראינו, מבאר מי השילוח גם את מעשיהם של פנחס וזמרי. פנחס היה משורשו של יוסף, הגישה ההלכתית, הצועדת בעקבות היראה ולא האהבה. משום כך כאשר ראה את זמרי קרב אל המדיינית, מבחינתו מעשה זה היה הליכה חמורה כנגד ההלכה, ומשום כך יש להורגו - וככל אדם שקרב אל גויה בפרהסיא, ושהתרו בו ולא הפסיק ממעשיו.

זמרי לעומת זאת, על אף שהיה נשיא שבט שמעון, תפיסתו היתה כמו תפיסת יהודה, בה לעיתים יש לעשות מעשים שנוגדים את ההלכה, והם רצון ה' האמיתי. כאשר זמרי שהיה אדם גדול ומנוקה מתאוות, חש שהוא רוצה ללכת אל המדיינית - הבין שכך רצון ה' האמיתי. פנחס שהלך בדרכו של יוסף טעה ולא הבין שכך רצון ה', ולכן הרג את זמרי, ובלשונו (פרשת פנחס):  

''וזה העניין היה גם כאן, כי זמרי היה באמת שומר עצמו מכל התאוות הרעות, ועתה עלתה בדעתו שהיא בתו זוגו מאחר שאין בכוחו לסלק את עצמו מזה המעשה. ופנחס מחמת שהיה בא מזרע יוסף לכך הרע בעיניו מאוד על מעשה זמרי. ונמצא שפנחס היה במעשה הזה כנער, היינו שלא היה יודע עמקות הדבר רק על פי עייני שכל אנושי ולא יותר.'' 

מדוע אם פנחס טעה, הקב''ה בכל זאת נתן לו את בריתו שלום? מסביר מי השילוח, שבאמת פנחס על פי הבנתו השכלית אכן עשה כראוי, לשיטתו באמת זמרי היה חוטא וראוי להורגו, לכן למרות שבסופו של דבר הוא טעה, אף על פי כן הקב''ה אהב אותו על כך שהסכים למסור את הנפש (וכפי שכותבת הגמרא בסנהדרין) למען קיום המצוות (ועיין הערה).

תורת הצמצום

אם כן כפי שראינו עולה, שלפעמים לדעת מי השילוח יש מקרים בהם רצון ה' לא מתבטא בקיום ההלכה, אלא דווקא בהליכה כנגדה, ורק כך עושים את רצונו האמיתי. בפשטות דבריו תמוהים, שהרי כפי שעולה מדברי התורה, רצון ה' מתבטא בקיום ההלכה, באסור והמותר, וכיצד ייתכן שיש מעשה שגובר על ההלכה? כדי לענות על שאלה זו, יש לפתוח ביחס בין אלוקים לעולם.

מימי הביניים ועד ימינו אנו, הוגים רבים דנו בשאלה, כיצד ייתכן שהא-ל שמרומם מעל כל חומר, שלא ניתן לשינוי ושאינו מוגבל, קשור לעולם החומרי המצומצם והסופי. מצד אחד אי אפשר לומר שהוא חלק מהעולם, מכיוון שאז מגבילים אותו, אך מצד שני גם אי אפשר לומר שהוא מנותק לגמרי ממנו, מכיוון שההנחה היא שהוא מושלם ונמצא בכל. 

דעת האר''י

הרב חיים ויטאל בספרו עץ חיים (שער א') דן בשאלה זאת, וכדי ליישב את הסתירה כתב בעקבות האר''י, שלפני הבריאה אלוקים אכן מלא את 'המציאות', אך כדי לברוא צמצם את עצמו, ויצר חלל פנוי בו יכלה הבריאה להתגשם. נחלקו המפרשים בבירור דעת האר''י, כאשר הדיון רחב, והמושגים לא ברורים כל צרכם, אך נראה בקצרה ממש את הנוגע לענייננו:

א. דעת הגר''א: לדעת הגר''א שייצג את דעת המתנגדים, הכוונה שהצמצום כפשוטו. כלומר העולם באמת מנותק מהקב''ה, והוא רק מחייה אותו באופן מסויים. אחת הסיבות שהניע אותו לפרש כך היא, שאם אכן אלוקים נמצא בכל מקום, יוצא שאין כלל מקומות מטונפים, עבירות וכדומה, שהרי הכל אלוקות - דבר שסותר את התורה, וכך הציג את הדברים הרבי מלובביץ' (אגרות):

''והנה המתנגדים (= הגר''א) בימי אדמו''ר הזקן אחזו בשיטה הראשונה הנ''ל וכידוע, ואמרו אשר השיטה דהעצמות נמצאת בכל מקום סותרת לדינים של מבואות המטונפים, וכמו שכתבו בכרוזים ומודעות שפירסמו בזמן הבעל שם טוב והאדמו''ר הזקן, וכדומה לי שגם 'בבית רבי' נדפס מכתב אדמו''ר הזקן מדבר בעניין זה.''

ב. דעת החסידות: דעת החסידות לעומת זאת, שכאשר האר''י כתב שהקב''ה הצטמצם - הכוונה לצמצום לא כפשוטו. כלומר, למעשה אלוקים עדיין 'בתוך' העולם לגמרי ('אימננטי'). אחת הסיבות שהניע אותם לפירוש זה היא, שאם מקבלים את התפיסה של הצמצום כפשוטו וכפי שסבר הגר''א, למעשה מגבילים את הקב''ה ומצמצמים אותו.

חזרה לדברי מי השילוח

אם כן למעשה לדעת החסידות, האלוקות נמצאת בכל מקום - דבר שהוביל לתפיסת מי השילוח. כפי שראינו לשיטתו, לעיתים רצון אלוקים מתגלה בתוך העבירות, שהרי גם שם הוא נמצא ממש כמו במצוות ובכל מקום בעולם. לפי שיטת הגר''א לעומת זאת, שהאלוקים צמצם את עצמו, הוא אינו נמצא במובאות המטונפות, וקל וחומר בעבירות ולכן אין לעשותן בכל עניין. 

דוגמא נוספת לגישה זו, מופיעה בחוזה מלובלין בספרו זכרון זאת לפרשת פנחס (עמ' קכד). הוא כתב, שאם אדם עסוק בייחודים ועומד לעבור זמן קריאת שמע, שלא יקשיב לעצת היצר הרע האומר לו לקרוא קריאת שמע לפני שיעבור הזמן, אלא ימשיך לייחד ייחודים. הסיבה לכך היא שכפי שראינו הקב''ה למעשה מתגלה בכל מקום, ולאו דווקא במצוות, ובלשונו:

''אם יזדמן לו לאחר הזמן בשביל אהבת הבורא ברוך הוא, שהוא עוסק בדבקותו ובשבחים, או אם נראה לו שיפעול לפניו יותר נחת רוח אם לא יקרא קריאת שמע ותפילה, הגם שיצר הרע מוכיחו (להגיד קריאת שמע), אינו חושש על שום עונש בשביל אהבת הבורא לפעול רצונו יתברך יותר, ובאמת רחמנא ליבא בעי (= הקב''ה רוצה את הלב)."

אמנם, כפי שהקשו המתנגדים לעיל, אם אלוקים נמצא בכל מקום וכן בעבירות, מדוע בכלל יש תורה ומצוות?! הרי הקב''ה נמצא בכל מקום! ביישוב הקושיה כתב מי השילוח (פרשת מסעי ועוד), שבאמת התורה והמצוות הן שלב ראשון בתהליך, ומי שניקה את עצמו מכל התאוות, יכול לפעול גם כנגד ההלכה במקרים בהם הוא חש שרצון ה' כך.

מעין ראייה לדבריו הביא מהפסוק בתהילים, ''הנה עין ה' אל יראיו למייחלים לחסדו''. יראיו, אלה אותם האנשים שהולכים רק על פי המצוות, הם יראים (גישת יוסף במי השילוח). אך אל מי הקב''ה שם לב? אל יראיו המייחלים לחסדו, כלומר לאותם האנשים שעל אף שכרגע הם יראים ופועלים רק על פי המצוות, למעשה הם שואפים אל מידת האהבה וההתחברות לה' בכל האופנים.

עבירה לשמה

כדי לחדד מעט יותר את שיטתם של החוזה מלובלין ומי השילוח (שעליהם חלקו רבים), נראה בנוסף ובקצרה את דברי הגמרא במסכת נזיר (כג ע''ב) הדנה במושג עבירה לשמה, ואת פירושם של הפוסקים לסוגיה זו (להרחבה עיין במאמרו של הרב הבר 'עבירה לשם שמים'). הגמרא בנזיר כותבת, שלפעמים עבירה לשם שמים, כמו בנות לוט ששכבו איתו, גדולה אפילו ממצווה שלא לשמה. 

כיצד ייתכן שאפשר לעשות עבירה לשמה? בלי להיכנס לקושיות על דבריהם, רוב הפרשנים נתנו מספר הסברים שמצמצמים מאוד את דברי הגמרא. המהרי''ק (סי' קלז) כתב, שבשביל להציל את כל עם ישראל מותר גם לעיתים לעשות עבירות, וכמו מעשה אסתר. הרב קוק (משפט כהן סי' קמד) תירץ שבמקרים אלו, היה מעין הוראת בית דין או נביא שהתירה לחטוא באופן חריג.

אמנם, לפי דברי מי השילוח שראינו לעיל אין כלל קושיה, וממילא אין צורך להזדקק לתירוצים מעין אלו של המהרי''ק והרב קוק. ואכן, יש מקרים (ולאו דווקא חריגים כמו שהם טענו) שבהם דווקא העבירה מגלמת את עשיית רצון ה' בעולם. יותר מכך, למעשה לדעתו אין כאן כלל עבירה, בעוד שהם טענו שיש עבירה, אלא שמצווה אחרת גדולה דוחה אותה, או שבית דין מתיר לעשותה.

------------------

1 לעתיד לבוא סובר מי השילוח, כפי שכותב הפסוק בישעיהו (יג, א) 'אפרים לא יקנא את יהודה'. כלומר הקב''ה יראה להולכים בדרכו של יוסף (שבט אפרים), שכאשר יהודה פועל כנגד ההלכה ועושה עבירות, כוונתו לשם שמיים וזה רצון ה' האמיתי, ולכן הם ישלימו ביניהם ויוסף ילך בדרכו של יהודה שהיא הדרך המובחרת - דרך האהבה (ומשום כך שמעון שלקח את דינה אחותו, יהיה גדול מלוי שהלך בדרך היראה ולא לקח (פרשת תולדות)).

2  למעשה כפי שכתב הרב יוסף אביבי ('דברים אחרים על עיקרי הקבלה'), נראה שהגר''א לא סבר שאכן הקב''ה צמצם את עצמו וכפי שסבר הרבי מלובביץ', אלא שלמעשה בכלל לא דנים באלוקות עצמה - האלוקות היא מעבר לכל השגה ולא שייך כלל לדון בה. הדיון שיש הוא רק לגבי הנהגת ה' את העולם, האם הנהגתו מתגלה בכל הפרטים, או רק בעניינים מסוימים.

ברכת על הדלקת נרות שבת

לאחר הדלקת הנרות עוצמת האשה את עיניה או מכסה אותן בידיה, ומברכת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.

איך מדליקים נרות שבת

לא לשכוח לפני כניסת שבת

  • להכין נייר חתוך
  • לכוון שעון שבת
  • לכוון את המזגן
  • להכין את הפלטה ולכוון לה את השעון
  • להרתיח מים
  • להכין את נרות השבת
  • להדליק אורות היכן שצריך
  • לכבות את האור במקרר
  • לכבות טלפונים ניידים ולנתק מהמטען
  • לכבות מכשירים חשמליים
  • לגהץ בגדי שבת
  • לרוקן מוקצה מכיסי המעילים
הדלקת נרות שבת

איך לקלוע חלה לשבת

כניסת שבת - שאלות נפוצות

כמה זמן אחרי כניסת שבת אפשר להדליק נרות?

הזמן המקובל להדלקת נרות שבת הוא 20 דקות לפני השקיעה. בדיעבד אפשר להדליק נרות עד כחמש דקות לפני שקיעת השמש, כלומר 15 דקות לאחר הזמן המופיע בלוח.

האם מותר להתקלח בשבת?

גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת. האיסור לרחוץ את הגוף הוא דווקא במים חמים, אבל במים קרים או פושרים מותר, וכן מותר למי שמצטער מאוד ממניעת הרחצה, לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת

האם מותר לאכול אחרי כניסת שבת?

מצוה לקדש על היין בליל שבת, ואין לאכול או לשתות לפני הקידוש. איסור אכילה ושתיה מתחיל בעת שאדם מקבל על עצמו שבת (נשים – בד"כ בשעת הדלקת הנרות, וגברים – בשעת קבלת השבת) ובכל מקרה לא יאוחר מזמן השקיעה.

❓האם מותר להדליק אור 20 דקות אחרי כניסת שבת

יש ספק האם השבת נכנסת בשעת השקיעה או שמא בשעת צאת הכוכבים, ומכיוון שזהו ספק בדברי תורה יש להחמיר בו. בנוסף יש מצוה מהתורה להוסיף מהחול על הקודש, זמן המכונה תוספת שבת. לכן יש לקבל את השבת ולאסור כל מלאכה לפחות כמה דקות לפני השקיעה. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה. אולם מי שהתאחר ולא הספיק לסיים את מלאכתו, יכול לסיימה גם לאחר הזמן הנקוב בלוח, ובלבד שישבות ממלאכה כמה דקות לפני השקיעה ויקבל על עצמו שבת.

איפה להדליק נרות שבת

נוהגים להדליק את נרות השבת בברכה בסמוך למקום הסעודה. אמנם מכבוד השבת יש להשאיר מספיק אור בכל החדרים, כדי שיוכלו למצוא את כל מבוקשם, אך לשם כך די שמגיע לכל חדר מעט אור מבחוץ.

איך נקבע זמן כניסת שבת

זמן כניסת השבת כולל זמן המכונה תוספת שבת, שכן נצטוינו להוסיף מהחול על הקודש. ומכיוון שיש ספק האם השבת נכנסת בשקיעת החמה, או שמא בצאת הכוכבים, אנו נוקטים כדעה המחמירה וסוברים שכבר בשקיעה נכנסת השבת. זמני כניסת השבת המופיעים בלוחות, הם זמני הדלקת הנרות, שונים ממקום למקום וכוללים תוספת שבת לפי מנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה. בחיפה נוהגים להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה וברוב המקומות – 20 דקות לפני השקיעה.

🏠למה זמני כניסת השבת שונים מעיר לעיר

מכיוון שיש מצוה להוסיף מהחול על הקודש ולהקדים את כניסת השבת במעט, מצאנו מנהגים שונים לגבי שיעור ההקדמה. יש שנהגו להדליק נרות 40 דקות לפני השקיעה, וזהו מנהג ירושלים. יש שנהגו להדליק נרות 30 דקות לפני השקיעה – זהו המנהג המקובל בחיפה ובטבריה, ויש שנהגו להדליק נרות 20 דקות לפני השקיעה, וזה והמנהג הנפוץ ביותר. זמני השקיעה עצמם עשויים להשתנות מעט ממקום למקום (בהתאם למיקום הגיאוגרפי) לכן מומלץ להתעדכן בזמנים המדויקים לכל מקום.

האם אפשר להכניס את השבת לפני הזמן?

מצווה לקבל את השבת לפני השקיעה ולהוסיף מהחול על הקודש. עד כמה ניתן להקדים ולקבל את השבת מוקדם? נחלקו בכך ראשונים ואחרונים. יש הסוברים שמותר להכניס את השבת מזמן פלג המנחה ולא לפני כן (שעה ורבע בשעות זמניות לפני הלילה), ואחרים סוברים שכל עוד ניכר שהדברים נעשים לכבוד השבת ולקראתה – ניתן להקדים אף יותר. השו"ע והרמ"א פסקו כדעה הראשונה, שאין לקבל שבת לפני זמן פלג המנחה (אותו ניתן למצוא בלוחות זמני היום).

כמה נרות שבת להדליק?

מעיקר הדין של הדלקת נרות שבת יש להדליק שני נרות. ויש הנוהגים להדליק נרות שבת כמספר נפשות בני הבית. כך שזוג עם שלושה ילדים ידליק חמישה נרות שבת, אך אין חובה לעשות זאת וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו בהדלקת נרות השבת.

מתכון לחלות שבת

המתכון הכי טוב לחלות

באדיבות "חלות הרבנית״ (מיכל הריס)

מצרכים

  • 1 ק"ג קמח
  • 1.5 כוסות מים חמימים (קרוב לודאי שיהיה צורך להוסיף עוד מים)
  • 2 ביצים
  • 2/3 כוס שמן (3/4 חבילת מחמאה)
  • 2/3 כוס סוכר
  • 1 כף מלח
  • 2 כפות שמרים יבשים
  • אפשר להוסיף משפר אפיה לפי ההוראות שעל הקופסה.

הוראות הכנה

  1. שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
  2. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
  3. (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
  4. לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
  5. קולעים את החלות (בצורה רופפת)
  6. מורחים את החלות בביצה טרופה. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
  7. ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
  8. אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.

מתכון לחלות טבעוניות שתמיד מצליחות

רכיבים

  • 1.25 כוסות מים בטמפרטורת החדר
  • רבע כוס שמן
  • רבע כוס סוכר
  • חצי כף מלח
  • חצי קילו קמח
  • כף שמרים יבשים
  • (אפשר כמובן להכפיל כמויות)

הוראות הכנה

  1. שמים בקערה או במיקסר את השמרים, קצת סוכר וקצת מים חמימים, מערבבים בכף וממתינים כמה דקות עד שהתערובת תוססת מעט.
  2. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד ומעט דביק.
  3. (אם מעבדים במיקסר, ממשיכים לישה ותוספת של מעט מאוד מים בכל פעם. עד שהבצק רך וכמעט לא נצמד כולו לוו הלישה)
  4. לאחר מכן מתפיחים את הבצק במשך שעה (הכפלת נפח)
  5. קולעים את החלות (בצורה רופפת)
  6. על מנת להבריק את החלות מבלי להשתמש בביצה ניתן למרוח אותן במים או לערבב מים רותחים עם מעט סילן)
  7. מפזרים שומשום, מלח בישול/ פרג/ קצח.
  8. ממתינים להתפחה שניה במשך חצי שעה.
  9. אופים את החלות במשך 15-20 דקות בחום של 180 מעלות. עד לצבע זהוב חום. מקררים על רשת.