כולנו ביחד בלי פחד

משל קצר על משחק כדורגל בעל חשיבות עליונה , והחיים שלנו כאן במדינה.

חדשות כיפה יצחק אוביץ, גינות-שומרון 27/11/03 00:00 ב בכסלו התשסד

הכדור מתגלגל לאיטו במגרש
עבירה פה, עבירה שם- מלחמה ממש,
דקה ראשונה יש מתח ענק
אך הוא מתפזר במהירות הבזק
הגנה מצוינת לנבחרת ישראל
בולמים את הגול וגם את הפנדל.
אך במהלך המחצית מתחיל להעיק-
אין גול או נבדל,
ממש סקנדל!
דקה השישים מנסים להבקיע
אך ללא הצלחה- הכדור לא מתניע,
פסק-זמן צעקות עניינים בלגן
אוהדים צועקים, אך הכדור- שאנן.
וכך עוברת המחצית השניה
0-0, משחק ללא מטרה.
בדקה התשעים כולם לחוצים
צועקים, בוכים- ממש מתוסכלים.
והנה תופעה מוזרה לכולנו
הכדור נע לכיוון שערינו
שוער נבחרתנו מוכן לבלום
הוא יודע שאת הכדור עליו להלום.
ופתאום הוא נרגע, איזו הצלה
הכדור מגיע לשחקן הקבוצה,
אך במקום לרוץ לכיוון היריב
הוא עושה דבר ממש מכאיב.
את הכדור הוא בועט לכיוון שערו
ומסכן בכך את כל קבוצתו.
ולא קשה לנחש מה קרה
"גול עצמי" פסק השופט בשריקה.
והקבוצה השניה צחקה לה בחוש
איזו נבחרת מטומטמת, איזה חוסר גיבוש,
כל הצופים שצפו צחקו בקול רם
כזאת קבוצה לא ראינו מעולם.

והמסר ברור הוא לעין ערוך
את מכתב הקצינים חייבים לשרוף.
לא ייתכן שנילחם בשתי חזיתות,
בשדה הקרב וגם ברחובות.
צריך להחליט פה אחד,
אנחנו כולנו עם מאוחד.
שמאלנים, ימנים, ליכוד ומערך,
דתיים, חילונים, כל כרך וכרך.
נצעק ביחד כולנו- כלל ישראל
עם חזק לא מתקפל!

האפליקציה של כיפה, הורידו עכשיו