פברואר יוצא מן הכלל כי הוא שונה ואפילו לא כל ה"פברוארים" שווים. לעיתים הם 28 יום ולעיתים 29. זו הסיבה שחודש זה נבחר כחודש בו תהיה פעילות מוגברת עם אוכלסיית צמי"ד (צרכים מיוחדים) בכל המינהלים הקהילתיים ברחבי העיר.
אבל חשוב להתחיל את הסיפור מההתחלה, לפני מעט יותר מחמש שנים התבקשתי ע"י ראשי מפלגת "האיחוד הלאומי" להתמודד ברשימה למועצת עיריית ירושלים. לאחר התייעצויות, הסכמתי. מרכיב גדול בהסכמה הייתה המוטיבציה לשנות. הילד הראשון שלנו נולד עם קשת רחבה של ליקויים ומאז אנחנו במלחמה מתמדת. על שיבוץ שלו בגן הנכון, בבית הספר הנכון, בזכות לקבל טיפולים פרארפואיים כמו פיזיוטרפיה ועוד. הייתי חבר בוועד ההורים של החינוך המיוחד שלחם לפחות 10 שנים למען חקיקת ויישום חוק החינוך המיוחד. החלטתי, אני אהיה האוזן והפה של כל המשפחות האלה..
כשברוך השם נבחרתי באתי לראש העיר ואמרתי שאני רוצה תיקים חברתיים צמי"ד, גיל שלישי ותנועות נוער. התחלתי לעבוד. סיירתי במינהלים הקהילתיים ללמוד מה קיים. נדהמתי, בגיל השלישי מעל ל- 80,000 אנשים (מגיל 70 ומעלה) הגרים בירושלים. כינסתי את המספרים של אלו המגיעים לפעילות והגעתי לפחות מ-3000. רמת החוגים, בחלק מהמקומות, הייתה נמוכה ומעליבה ובעצם בחלק גדול מהמקומות היו אלו רק המבוגרים מאוד.
התחלתי לעשות סדר. ראשית, ישבתי עם אגף רווחה ועשינו חלוקה, כל בני הגיל השלישי שעדיין מתפקדים אגף חברה יתן להם מענה, ורק הסיעודיים יהיו באחריות אגף רווחה. יחד עם צוות המחלקה למדנו את הנושא לעומק, חברנו לגורמי מקצוע והחלטנו לשתף פעולה עם הג'וינט שבנה תוכנית ל"הזדקנות מייטבית" שכנעתי את ראש העיר בחשיבות ההתייחסות לבני גיל זה. שכנעתי אותו שצריך להעלות את התקציב בצורה משמעותית. העליתי שכר של הרכזות והוספתי בכל מינהל עוד משרה של מנהלת תחום האחראית על כל מה שקורה בשכונה בנושא הגיל השלישי. התחלנו לפעול בצורה מקצועית בארבעה תחומים 1. קידום בריאות: הרבה ידע על הנושאים הספציפיים הרלוונטיים לגילאים אלו ועל פעילות מונעת מחלות וניוון גופני וקוגניטיבי. 2. הגברת החוסן הכלכלי: הקמנו מועצה לחוסן כלכלי המורכבת מבעלי תפקידים בכירים בתחום הכלכלי הנמצאים בפנסיה ורתמנו אותם להקים תוכניות עבודה לכל הנושאים הקשורים בתחום זה, החל מהתנהלות כספית כאשר ההכנסה משתנה, דרך תחומי החיסכון והמסלולים המתאימים ועד להתמודדות עם עברייני רשת. 3. שייכות חברתית ומשמעות: התחברנו לכל העמותות הפועלות בתחום הזיקנה, ארגנו "פרלמנטים" מסובסדים בבתי קפה כדי שתיווצר לבני גיל זה חברת השתייכות חדשה (מאות רבות כבר שותפים לפרלמנטים אלו), ויצרנו סביב תחומי עניין ברמה גבוהה חוגים. פתחנו למשל פרוייקט של קפה דעת, במכון יד יצחק בן צבי מידי שבוע הרצאה מרתקת קפה ומאפה והכל מסובסד. יצרנו בשיתוף יזמים מהעולם העיסקי פלטפורמה שבאמצעותה יוכל כל אחד למצוא מקום להתנדב או מאגר של מתנדבים שיוכל הוא לרתום ליוזמה שלו, מקום בו הוא יוכל להגשים חלום ולהקים עסק קטן סביב תחום התעניינות שלו ולגייס לקוחות. קיימנו ירידי תעסוקה ועוד. 4. תרבות: יצרנו קשר עם כל מוסדות התרבות והאולמות שבעיר, והצלחנו לסבסד מאוד מופעי תרבות ברמה גבוהה מאוד. ממצב שלא היה למבוגר להיכן לצאת לבלות הגענו למצב שהוא צריך לבחור למה לא לצאת. אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה ממש הן תקציבית (עד עכשיו גדל התקציב פי שלשה) ובעיקר בשיטות העבודה. הגענו כיום לכך שאנחנו בקשר עם עשרות אלפי בני גיל זה! הצערנו את המגיעים והמשתתפים בפעילויות כך שמיד כשאדם יוצא לפנסיה הוא מגיע, יוצר לעצמו חברה חדשה וממשיך בחיים מלאים חדשים ומלאי תוכן ועניין. בעצם, מלהיות "בני הגיל השלישי" הם כיום "בני הגיל הבכיר". בכל ביקור בכל מוקד אני אומר לנהנים: "ככל שתהיו יותר בקשר עם אגף חברה, תגיעו מאוחר יותר לאגף רווחה". מהפכה! אמרתי כבר?
תחום הקרוב מאוד לליבי בו הייתה לנו הצלחה לחולל שינוי הוא תנועות הנוער, כמכיר את עולם תנועות הנוער מקרוב וכאחד שעשה את כל התפקידים בתנועת "עזרא" מחניך ועד למזכ"ל וכמי שהיה יו"ר מועצת תנועות הנוער, זיהיתי שתי בעיות אחת התקציב הקטן אותו נותנים לחניך כהשתתפות העיר בפעילויות, והשניה הקיטון במספר החניכים המשתתפים בפעילות. הבעיה הראשונה נבעה מכך שגם התנועות הלא ציוניות נהנו מאותה תקנת תמיכה ולכן את רוב התקציב קיבלו הן. כל בת בסמינר בית יעקב הינה חניכה בבנות בתיה. הצלחתי בשיכנוע לא פשוט להוציא את התנועות הלא ציוניות מתקנת התמיכה!. לאחר מכן הגדלתי את התקציב לתקנה בצורה דרמטית וכך במקום שחניך קיבל עד כה 30 ₪, הוא יקבל, לאחר השינוי, 120 ₪!
לגבי הירידה במספר החניכים, יזמתי קיום של שבוע תנועות הנוער בעיר בהשקעה של חצי מליון ₪! בכל שכונה ושכונה קיימנו שבוע של פעילויות מושכות ציבור לשכנע עוד משפחות לשלוח ילדיהם לתנועות. לצד כל פעילות זו, קבענו יעד כל שנה להקים לפחות שלשה סניפים חדשים ועמדנו בו ואף מעבר. כל זאת בנוסף לשיפוצי עומק בסניפים והרחבות במקום בו היה גידול בחניכים.
במחלקת צמי"ד, שם הכי נדרשה התערבותי. הכפלתי את התקציב. יצרתי חיבורים עם עמותות כמנוף כוח לפעילות. יצרתי חיבורים עם גורמי חוץ כגון ק.ק.ל. לשיתופי פעולה שיממנו פעילויות חוץ לאנשים עם הצרכים המיוחדים ולבני משפחותיהם. ארגנתי מסעות חינם כהוקרה למתנדבים הרבים והעמדנו לרכזות צוות מקצועי ומיומן שיסייע להן להיות מקצועיות יותר ויעילות יותר. הכנסתי שינויים מהפכניים במערך ההסעות. שינויים שיקלו על ההורים ויצמצמו את התלונות על חברות ההסעה ועל המלווים. הכנסתי מדדי איכות למכרזים, הקמנו חברת בקרה על המלווים ועל המסיעים וייעלנו מאוד את כל מתן המענה והשירות בעיקר בתחילת שנה. איך אמר ראש העיר בישיבת המועצה האחרונה: "אני רוצה גם לומר תודה, יהודה פרוידיגר שהוא מלווה באופן שוטף בוקר , בוקר, הוא לקח את זה כפרוייקט חיו הוא מטפל בנושא הזה. יהודה, כל הכבוד לך ותושבי ירושלים מעריכים אותך על מה שאתה עושה."
הכותב הוא יהודה פרוידגר, חבר מועצת העיר ירושלים ונציג הציונות הדתית 'טב' בבחירות הקרובות לעיריית ירושלים