האם לכל חייב כדאי להיכנס להליך של חדלות פירעון?

כמעט כל חייב שמתקשר לקבלת ייעוץ כבר קובע במשפט הראשון שיוצא מפיו שהוא מעוניין לגשת להליך של חדלות פירעון, התפקיד של עורך דין חדלות פירעון הוא לבחון את נסיבות המקרה ולהתאים פתרון לחייב

חדשות כיפה תוכן שיווקי 30/07/23 20:48 יב באב התשפג

האם לכל חייב כדאי להיכנס להליך של חדלות פירעון?
זהבית אמיתי-בנדה, עורכת דין ונוטריון , צילום: זהבית אמיתי-בנדה

בתקופה האחרונה כל המושגים של "חדלות פירעון", "פשיטת רגל", "מחיקת חובות", "הפטר" וכו' הושרשו בקרב הציבור היטב וכיום כמעט כל חייב שמתקשר לקבלת ייעוץ כבר קובע במשפט הראשון שיוצא מפיו שהוא מעוניין לגשת להליך של חדלות פירעון.

התפקיד של עורך דין חדלות פירעון הוא לבחון את נסיבות המקרה ולהתאים פתרון לחייב שהוא לא בהכרח תמיד באמצעות הליך של חדלות פירעון.

עורך דין מומחה לפשיטת רגל יתשאל את החייב ויבחן קודם כל מה גובה החובות, כיצד נוצרו החובות – האם נוצרו בתום לב, האם החייב עובד, האם יש בבעלותו נכסים, האם קיבל בעבר ירושה ו/או האם עתיד לקבל ירושה בזמן הקרוב והאם הוא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו. חשוב להבין שהליך חדלות פירעון הוא לא תמיד המסלול המתאים וישנם מקרים רבים שרצוי להתאים לחייב מסלול אחר.

אילו מסלולים אחרים יש?

לרוב האפשרות הטובה ביותר היא לטפל בחובות באמצעות הסדרי חוב. כל עוד לא מדובר בחובות עצומים ולחייב יש אפשרות לשלם חובות מופחתים באמצעות גיוס כספים במזומן, כדאי להגיע להסדרי חוב. באמצעות משא ומתן ניתן להשיג הסדרים טובים בסכומים נמוכים לעיתים אף מקרן החוב. נושים לרוב יעדיפו לקבל כסף מזומן גם אם זה אומר שעליהם לוותר על חלק מהחוב וזאת מתוך מחשבה שאם לא ייקחו עכשיו את מה שיש לחייב להציע, ייתכן ובהמשך הוא יפנה להליך של חדלות פירעון. לעיתים אנשים פונים לעורך דין פשיטת רגל עוד לפני שנפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל ודירוג ה – BDI שלהם עדיין טוב. במקרים כאלה אפילו עדיף עוד יותר להגיע להסדרים כדי לא לפגוע בדירוג ה- BDI.

אפשר להגיע להסדרים באמצעות פריסה בתשלומים

חייב שאין באפשרותו לגייס סכום כסף מזומן עדיין יכול להגיע להסדרים באמצעות פריסה בתשלומים. לרוב בפריסה לתשלומים לא תהיה הפחתה גדולה בגובה החוב. הפתרון הנ"ל מתאים כאשר ביכולתו של החייב לשלם תשלום חודשי קבוע שיכלול הסדרי תשלומים לכלל הנושים.

איזה אפשרויות אחרות, מלבד הליך של חדלות פירעון, פתוחות בפני חייב שלא מסוגל להגיע להסדרי חוב?

חשוב לציין שגם אם לא הצלחנו להגיע להסדרים מול הנושים, יש אפשרות תחת המטריה של חוק חדלות פירעון להגיע להסדרי חוב עם הנושים ע"י השגה של הרוב הנדרש ללא צו לפתיחת הליכים שזה יתרון עצום. לאחר עמידה בתשלומי ההסדר מקבלים הפטר על יתרת החובות.

אפשרות נוספת היא צו תשלומים בהוצאה לפועל. מגישים לרשם ההוצאה לפועל בקשה לצו תשלומים בהתאם להכנסות וההוצאות של החייב ורשם ההוצאה לפועל קובע צו תשלומים חודשי שעפ"י הנתונים ובהתאם לפוטנציאל ההשתכרות של החייב הוא מסוגל לעמוד בו. במידה ויש מספר תיקי הוצאה לפועל, יש להגיש בקשה לצו תשלומים בכל תיק בנפרד. אני פחות אוהבת את האפשרות הזו מאחר ובעיקר בתיקים בהם סכומי החוב גבוהים, לא ניתן לראות את האור בקצה המנהרה ולמעשה בדרך הזו לעולם החוב לא יסולק. זהו פתרון ביניים שאני לעיתים מציעה לחייבים כאשר אנחנו רוצים לקנות זמן ללא הליכים.

הליך של איחוד תיקים

פתרון נוסף הוא ההליך של איחוד תיקים 3% - פחות מתאים לרוב החייבם מאחר ובאיחוד תיקים יש לשלם בכל חודש 3% מכלל החובות. כאשר מדובר בחובות גבוהים, לרוב החייבים לא מסוגלים לעמוד בתשלום חודשי כה גבוה. לכן האפשרות הזו פחות מתאימה לרוב החייבים שפונים לעורך דין פשיטת רגל עם חובות גבוהים.

אז מתי כן נפנה להליך של חדלות פירעון?

במידה וכל האפשרויות שהזכרתי לא רלוונטיות ולא מתאימות לחייב, נשקול הליך של חדלות פירעון. ואני אומרת "נשקול" כי גם אז לא בטוח שההליך נכון עבורו. לעיתים יש חייבים שאף הליך לא מתאים להם ואם בסופו של יום הם בוחרים בהליך מסוים הם צריכים להבין שהם לוקחים סיכון מסוים והתפקיד של עורך דין פשיטת רגל הוא להסביר להם מה הסיכון שהם לוקחים ובמה הוא כרוך.

כפי שציינתי בהתחלה לפני שנכנסים להליך של חדלות פירעון חשוב לבחון האם החובות שנוצרו, נוצרו בתום לב. תום לב הוא מושג מאוד משמעותי בהליך של חדלות פירעון. יש לבחון האם החייב הגיע למצב של חדלות פירעון בתום לב או שהתנהג בחוסר אחריות, נטל הלוואות ללא הרף לפני כניסתו להליך כשהוא מודע לכך שאין ביכולתו לפרוע את ההלוואות. לדוגמה, אם אדם נטל הלוואות בסכומים גבוהים ולאחר מספר חודשים כבר נכנס להליך של חדלות פירעון זה מעיד על חוסר תום לב. זה נראה שהחייב נטל במודע הלוואות גבוהות שמלכתחילה לא הייתה לו כוונה לפרוע אותן. במקרה כזה הממונה על הליכי חדלות פירעון עשוי שלא לתת לחייב להמשיך את ההליך.

דבר נוסף שצריך לבחון הוא מצבת הנכסים של החייב. צריך להבין שכלל הנכסים הלא מוגנים של החייב אוטומטית עם מתן צו פתיחת ההליכים מוקנים לקופת הכינוס. בנוסף יש לבחון את עניין הענקות – אם בעבר הועבר נכס או הועברו כספים לאדם אחר יש לקחת בחשבון שברוב המקרים הוא יתבקש להחזיר את הכסף לקופה.

יש לקחת בחשבון שהאחים יצטרכו להשיב את חלקו של החייב

נקודה נוספת זה עניין הירושה - אם החייב הסתלק למשל לטובת אחיו מירושת ההורים יש לקחת בחשבון שהאחים יצטרכו להשיב את חלקו של החייב בזכויות הירושה לטובת קופת הכינוס. כך גם במידה ובזמן שהחייב נמצא בהליך חדלות פירעון הוא יקבל ירושה, צריך להבין שכספי הירושה יועברו לקופת הכינוס. כך שאם למשל הוריו של החייב נמצאים על ערש דווי והוא צפוי לקבל סכומים גבוהים יש לשקול אם להיכנס להליך.

לאחר שערכנו את המיפוי המתאים ומצאנו שהחייב מתאים להליך חדלות פירעון ושהוא מודע לסיכונים ככל וישנם, רק אז נעבור לשלב הכנת הבקשה ואיסוף המסמכים.

לסיכום, אם התאמנו את הפתרון המושלם לאותו חייב הדרך ליציאה מהחובות תהיה קצרה ופשוטה.