פינוי מושכר בהליך מזורז

ישראלים רבים מתגוררים בדירות שכורות. בטרם כניסתם לדירה, הם חותמים עם המשכיר על חוזה שכירות, בו נקבעים, בין היתר, משך מגוריהם בדירה, גובה שכר הדירה שעליהם לשלם וכו'. לעתים, בתום תקופת השכירות, השוכרים מסרבים להתפנות מהדירה. לפיכך, לרוב, הפעולה שמתבצעת כנגדם היא פינוי מושכר בהליך מזורז. מאמר זה יעסוק בפעולה זו.

מהו פינוי מושכר בהליך מזורז?

פינוי מושכר בהליך מזורז היא תביעה שמגיש המשכיר כנגד השוכר המסרב להתפנות מהדירה. תביעה זו נקראת "תביעה לפינוי מושכר בהליך מזורז" משום שפסק הדין בתביעה שכזו עשוי להתקבל תוך תקופה קצרה מפתיחת ההליך, לעתים אפילו תוך 60 יום בלבד.

בתביעה לפינוי מושכר בהליך מזורז, הסעד היחידי אותו יכול התובע לדרוש הוא פינוי המושכר, כלומר, פינוי השוכר מהדירה. אם, לדוגמא, כתוצאה מסירוב השוכר להתפנות, נגרמו נזקים ממוניים לתובע – על האחרון להגיש תביעה נפרדת לביהמ"ש על מנת לדרוש את הסעדים הרלוונטיים.

ואולם, אם התובע מעוניין בכך, הוא יכול, במקום להגיש תביעה לפינוי מושכר, להגיש תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר.לתביעה זו יכול התובע לצרף כל תביעה אחרת הקשורה לדירה המושכרת, לדוגמא תביעה בגין הנזקים הממוניים שנגרמו לו כתוצאה מסירוב השוכר להתפנות.

האפשרות לצרף תביעות נוספות הופכת את התביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר למורכבת הרבה יותר מתביעה לפינוי מושכר, ולכן הופכת את ההליך המשפטי לארוך יותר. ואולם, הגשת תביעה אחת אינה מונעת את האפשרות להגיש תביעה אחרת. כלומר, המשכיר יכול להגיש, במקביל, תביעה לפינוי מושכר וגם תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר, ושתי התביעות אינן פוגעות זו בזו.

יתרונות התביעה לפינוי מושכר בהליך מזורז

סעיף 81 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מכיל הוראות מיוחדות החלות לגבי תביעה לפינוי מושכר בהליך מזורז. מהוראות אלה ניתן ללמוד מהם יתרונות תביעה זו.

למשל, סעיף 81(ב) קובע:

כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה.

סעיף זה מחייב את השוכר להגיב במהירות לפעולת המשכיר, ומבהיר לו את חומרת הסיטואציה ואת מידת רצינותו הרבה של המשכיר באומרו כי הוא מפנה אותו מהדירה.

כמו כן, סעיף זה מונע מהמשכיר חשש מהליך משפטי ארוך, שכל עיכוב בו עלול לגרום למשכיר לנזקים ממוניים ואולי אף לנזקים בדירה המושכרת מצד השוכר המסרב להתפנות.

סעיף 81(ג) קובע:

נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.

כלומר, השוכר לא יכול להגיש תביעה כנגד המשכיר במסגרת אותו ההליך, וכן הוא לא רשאי להעביר את האחריות לאדם אחר.

משמע, לנתבע בתביעה לפינוי מושכר אין יכולת "להימלט" מהתביעה. עליו להבין את העובדה שהוא הנתבע היחידי, ולכן עליו לספק הסברים למעשיו.

כמו כן, סעיף 81(ה) קובע:

בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

סעיף זה, בדומה לסעיף 81(ב), מונע מהמשכיר חשש מהליך משפטי ארוך.

[אינפוגרפיקה]

מה מגביר ומה מונע את סיכויי הקבלה של תביעה לפינוי מושכר בהליך מזורז?

משכיר המגיש כתב תביעה לפינוי מושכר, חייב לצרף אליו מסמכים רלוונטיים, לדוגמא:

• חוזה שכירות חתום, שמוכיח כי השוכר מודע לכך שהתאריך בו היה עליו להתפנות מהדירה כבר חלף, או לחילופין מוכיח שהשוכר מודע לכך שדינן של פעולות שונות שביצע הוא פינויו מהדירה
• מכתב ההתראה ששלח המשכיר לשוכר בטרם נקיטת ההליכים המשפטיים
• מסמכים הנוגעים לבעלות על הנכס

במידה והמשכיר לא יצרף לכתב התביעה את המסמכים האלו, לצד מסמכים נוספים שיכולים להיות רלוונטיים לכתב התביעה – ביהמ"ש לא יקבל את כתב תביעתו. הדבר עלול לגרום למשכיר לנזקים ממוניים, ואף לנזקים במושכר, שכן פינויו של השוכר מהדירה יתעכב.

צירוף המסמכים הנ"ל לכתב התביעה היא פעולה שאותה המשכיר חייב לעשות. מנגד, ישנן פעולות שלמשכיר אסור לעשות, בהנחה והוא מעוניין שתביעתו לפינוי מושכר בהליך מזורז תתקבל:

למשכיר אסור לבצע פעולות שתפרענה לשהות השוכר בדירה. כלומר, במידה והמשכיר ינתק את המים והחשמל בדירה, או יפעיל כוח פיזי כלפי השוכר, תוך מחשבה שפעולות שכאלו תגרומנה לו להתפנות מהדירה – יבין המשכיר במהרה שלא כך הדבר, ופעולות שכאלו עלולות להחריף אף יותר את היחסים בינו לבין השוכר, שיוכל להגיש תביעת נזיקין כנגד המשכיר ולטעון שזה פעל באלימות כלפיו ופגע, למשל, בזכותו לחיות בכבוד.

לסיכום, פינוי מושכר בהליך מזורז היא תביעה שמגיש משכיר כנגד שוכר המסרב להתפנות מהדירה.

יתרונות התביעה לפינוי מושכר בהליך מזורז הם שבתביעה זו השוכר חייב להגיב במהירות לפעולת המשכיר, ובכך נמנע מהמשכיר חשש מהליך משפטי ארוך, שכל עיכוב בו עלול לגרום למשכיר לנזקים ממוניים ואולי אף לנזקים בדירה המושכרת מצד השוכר המסרב להתפנות.

בנוסף, השוכר לא יכול להגיש תביעה כנגד המשכיר במסגרת אותו ההליך, וכן הוא לא רשאי להעביר את האחריות לאדם אחר. משמע, לנתבע בתביעה לפינוי מושכר אין יכולת "להימלט" מהתביעה. עליו להבין את העובדה שהוא הנתבע היחידי, ולכן עליו לספק הסברים למעשיו.

בהנחה ומשכיר המגיש כתב תביעה לפינוי מושכר בהליך מזורז מעוניין שתביעתו תתקבל, עליו לצרף לכתב התביעה מסמכים רלוונטיים כמו חוזה שכירות חתום, מכתב התראה שהוא שלח לשוכר בטרם נקיטת ההליכים המשפטיים, ומסמכים נוספים הנוגעים לבעלות על הנכס. לצד זאת, ישנן פעולות שאסור למשכיר לעשות, כמו הפעלת כוח פיזי כלפי השוכר, וכן ניתוק המים והחשמל בדירה.