בראשית שנות האלפיים, כשהחלה תופעת השו"ת האינטרנטי, שמעתי מפיו של רב שהתנגד אז נחרצות לתופעה, וכיום הוא משמש כרב עיר בישראל, את החידוד הבא: "אתה יודע מה זה "פרוייקט השו"ת" החדש? – אתה שואל שאלה, כותב את התשובה שאתה רוצה לקבל, והמחשב עונה לך לאיזה אתר ולאיזה רב לפנות כדי לקבל אותה...". מאז התופעה רק הלכה וגברה, הצטרף אליה השו"ת סמס, ואחריהן התפתחו הרשתות החברתיות עם הקהילות שלהן, אך מושג חדש נוצר בשנים האחרונות, שלמעשה הוא תוצאה של השו"ת האינטרנטי – "הרב גוגל".
אומנם, בשנים האחרונות מדורי "שאל את הרב" באתרים השונים נמצאים מעט בדעיכה, כשהסיבות לכך הן גם הצטברות מאגר הידע הרחב ברשת שגרם לירידה משמעותית לשאול שאלות שחוזרות על עצמן, יחד עם נגישות גבוהה בהרבה לרבנים בצורה ישירה יותר באמצעות ווטסאפ, פייסבוק, קהילות חברתיות, ואף גישה פיזית וישירה, זאת לצד פתיחות, הבנה ונכונות רבה יותר של רבנים להוות כתובות לשאלות שונות.
אתר "שאל את הרב" הראשון ברשת האינטרנט, היה ככל הנראה האתר askmoses שהוקם בידי חסידי חב"ד בארצות הברית, וכולו היה באנגלית, גם השאלות והתשובות.
בשנת 2000 היה זה האתר בו אתם גולשים כעת, אתר "כיפה" שהרים את הכפפה, וזיהה את הצורך, ופתח לראשונה אתר "שאל את הרב" בעברית, כשהרבנים שהשיבו בו בשלב הראשון היו ברובם רבני ישיבת ההסדר פתח תקווה דאז, ובראשם הרב יובל שרלו והרב דוד סתיו. זמן לא רב לאחר מכן נפתחו מדורי "שאל את הרב" באתר ישיבת בית אל (להלן: אתר ישיבה) שניסה להוות אלטרנטיבה שתייצג יותר את "תורת ארץ ישראל" והרב קוק וכן באתר "מורשת" שהיווה בזמנו פורטל מרכזי למגזר הדתי לאומי. בשלב מאוחר יותר מקומות נוספים ותתי-מגזרים נוספים ניסו לחקות את ההצלחה ופתחו גם הם – עמותות שונות הפועלות בתחום הפצת יהדות, ישיבות, בתי חב"ד שונים, ועוד.
אז לאחר אינספור מחקרים שנערכו באקדמיה, בישיבות ובכלל על ספרות השו"ת ועל השתלשלות ההלכה והשינויים לאורך הדורות, החליט ד"ר אפרים מרגלית מהמחלקה למחשבים במרכז האקדמי לב לחקור גם את הנושא של השו"ת האינטרנטי, ובדגש על האתרים הדתיים לאומיים הנ"ל העוסקים בתחום - כיפה, ישיבה ומורשת - שלושת האתרי השו"ת המרכזיים בארץ שמייצגים את כל גווניה של החברה הדתית לאומית. את המחקר עשה מרגלית כחלק מעבודת הדוקטורט שלו תחת הנחייתם של פרופ' דן בוכניק, ראש המחלקה למחשבים במרכז האקדמי לב ופרופ' שפרה ברוכסון מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן.
בשיחה מיוחדת עם "כיפה", מתאר ד"ר מרגלית את הייחודיות של המחקר ומהו הקשרו בכלל לתחום מדעי המחשב. "מחקר זה הוא ייחודי וראשון מסוגו, בכך שלראשונה נחקר השו"ת האינטרנטי על בסיס כל השאלות והתשובות באתרים המרכזיים. במסגרת המחקר, הורדו ונותחו באופן ממוחשב, מעל שלוש מאות אלף שאלות ותשובות משלושת האתרים, המשקפים עשור וחצי של פעילות, משנת 2001 עד לסוף 2015. בכדי לסבר את האוזן, מבחינה כמותית, מספר השו"תים בספרות השו"ת לאורך כל הדורות נאמד בכשש מאות וחמישים אלף. פרוייקט השו"ת של בר-אילן מכיל כמאה אלף שו"תים. אומנם, השו"תים האינטרנטיים הם קצרים יותר ומספר המילים הכולל במחקרנו עמד על כחמישים מליון, בהשוואה למאתיים מליון מילים בפרוייקט השו"ת. השו"ת האינטרנטי גם נועד לאוכלוסיית יעד שונה, לציבור הרחב. זאת בניגוד לשו"ת הקלאסי שמכוון לבני תורה. השו"ת האינטרנטי לא נועד רק לשאלות הלכתיות, אלא גם לייעוץ ולשאלות לימודיות. השיח בו קצר יותר ופחות פלפלני.
במסגרת המחקר, פותחו מתודולוגיה וכלים בתחום הבלשנות החישובית ולמידת מכונה. הראשון שבהם הוא יכולת פשוטה ומהירה לניתוח הֶקשר סמנטי בתוך חלקי משפט. על בסיס מתודה זו פיתחנו יכולת לזיהוי מגדרו של השואל ויכולת לזהות אם שאלה נשאלה באופן אנונימי או מזוהה. במחקר שולבו יכולות למידת מכונה לקביעת נושאי השאלות ויכולות יוריסטיות לזיהוי השיח התשובה כמקל או כמחמיר".
וכעת לתוצאות: ראשית, נכון לשנת סיום המחקר, 2015, השו"ת האינטרנטי נראה בשלהי תקופתו. לאחר פריחה ששיאה היה בשנים 2009-2011, אנו עדים לדעיכה מתמשכת במספר השאלות. ד"ר מרגלית סובר שהדבר נובע מכמה סיבות – הראשונה והמרכזית היא שהצטבר ברשת מאגר מספיק גדול, ואנשים למדו לחפש את התשובה לשאלתם לפני שהם שואלים שאלה חדשה. כמו כן, נוצרו חלופות רבות כמו קבוצות ווטסאפ ל"שאל את הרב", רשתות חברתיות, קהילות שונות, שו"ת הסמס שהתגבר גם הוא באותה תקופה, ריבוי אתרים העוסקים בתחום, אבל בעיקר, ככל הנראה, הבנה וזמינות של רבנים שונים למענה מהיר לבני קהילתם או האפשרות לפנות ישירות לרב מסויים בצורה ישירה בטלפון או בווטסאפ ולא באופן פומבי. כך שלא בטוח שנשאלות בפועל פחות שאלות הלכתיות או השקפתיות אך הפרסום להם באתרים ירד. עם זאת, לדבריו, מעניין לחקור האם הקורונה גרמה לעלייה מחודשת בתחום.
ולמספרים: בסך הכל זוהו כ-240 משיבים ומשיבות, רובם יחידים ומיעוטם קבוצות ("חברים מקשיבים", "רבני ישיבת בית אל", "רבני מכון פועה" וכד') מכל המנעד הדתי-לאומי: ליברלים, אנשי הזרם המרכזי, חרד"לים ואף חרדים. את עיקר המשא של התשובות נושאים יחידים. ארבעה משיבים השיבו על כשליש מהתשובות, ומחצית מהתשובות נענו בידי עשרה משיבים. בראש הרשימה עומד הרב שרלו שהשיב כ-48 אלף תשובות שהן כ-15 אחוז. אחריו, הרב אברהם יוסף, הרב דוד לאו והרב דב ליאור. ארבעתם יחד השיבו על כשליש מכלל השאלות.
מבחינת נושאי השאלות- הנושא המרכזי הוא "שבת ומועד" (22%), "יום יום" (17%) ו"אישות ומשפחה" (13%). זאת בניגוד להערכה שעלתה מסקירת הספרות שנושא משפחה ומיניות הם המובילים. עם זאת, אפשר להסתייג ולומר כי בכלל האתרים ישנה אפשרות לשואל השאלה או למשיב לבחור שהשאלה לא תפורסם באתר בפומבי אלא תישלח אליו ישירות למייל, ולמעשה המחקר בדק רק שאלות שפורסמו בפומבי. וההערכה היא שמרבית השאלות בתחום של אישות ומשפחה לא פורסמו בפועל, כך שככל הנראה הנתונים לא משקפים באמת את נושאי השאלות שנשאלו ונענו אלא רק את אלה שפורסמו.
ניתוח מגדרי של השואלים, מראה כי אמנם רוב השואלים הם גברים, אך יש ייצוג גבוה, כ-44 אחוז, לנשים. יצוג זה השתנה על ציר הזמן, בשנת 2007 היוו הנשים מעט מעל מחצית מהשואלים המזוהים, ומאז חלקן נמצא בירידה מתמדת. ניתן היה לצפות ששו"ת אינטרנטי יהיה גם פלטפורמה אידיאלית לנשים משיבות, אך מהפכת פסיקת הנשים לא באה לידי ביטוי בפלטפורמה זו. מסתבר כי הן מיעוט קטן מקרב המשיבים. חלק מהנשים חותמות בשמן וחלקן כחלק מקבוצה, בעיקר "חברים מקשיבים" ו"רבני בית הלל". המשיבה המובילה היא הרבנית שלומית בן-שעיה שהשיבה על 164 שאלות. מאידך, מבחינה אינפורמטרית, נמצאו הבדלים באורכן של שאלות שנשאלו על ידי נשים, שהיו מעט יותר ארוכות משל גברים ואף זכו לתשובות ארוכות יותר.
באשר להבדלים בין האתרים: אתר "כיפה" מייצג יותר את הזרם המרכזי והזרם הליברלי. כמעט ואין בו משיבים חרדים הוא גם האתר הבולט בכמות הפעילות והשאלות שפורסמו בו, וכן במידת השתתפות גבוהה של נשים שואלות. לאורך זמן, החלוקה המגדרית הייתה מאוזנת ואף היו תקופות בהן נשים שאלו 62 אחוז מהשאלות. מנגד, אתר "ישיבה" מייצג את הזרם החרד"לי-שמרני. הוא הקטן ביותר, ההגמוניה בו מבחינת מגדר השואלים היא גברית, נעדרים ממנו משיבים ליברלים ונשים משיבות וההיבט השמרני ביותר שלו הוא שבשונה משני האתרים האחרים אין בו יכולת לקוראים להגיב לדברי המשיב. בניגוד למשוער, אתר "מורשת" דומה יותר במאפיינים המגדריים שלו לאתר ישיבה. עם זאת, המשיבים בו מייצגים את הקשת הדתית-לאומית כולה.
לגבי הפסיקה, בדקנו את השיח בפסיקה, האם המילים והמושגים ב"שורה התחתונה" הם "קולא" או "חומרא". השיח הכללי נטה ל"קולא" (57 אחוז). הנקודה המעניינת היא שבניגוד להשערתנו, השיח לאורך השנים הוא במגמת "קולא" ולא "חומרא". גם ההבדלים בפסיקה בין פוסקים מעדות ומזרמים שונים היו, בניגוד להערכתנו, מינוריים. עוד, נמצא קשר חיובי בינוני בין כמות התשובות של משיב לרמת השיח "חומרא-קולא". המשמעות היא, להערכתנו, שמשיבים העונים על מספר רב של תשובות קשובים יותר לקהלם ונוטים יותר לשיח שהוא "קולא".
לסיום, ד"ר מרגלית מתאר את המהפכה של השו"ת האינטרנטי בכלל ועל המגזר בפרט כפי שהוא רואה אותה: "עולם השו"ת האינטרנטי הוא עולם מרתק. נער או נערה, גבר או אישה מעלים באופן אנונימי שאלות בהלכה או מצוקות אישיות וזוכים למענה מהיר מרבנים ומשבים אחרים. השו"ת האינטרנטי, כמו ספרות השו"ת עוסק בעיקר בהלכה (אך לא רק) ובנוסף מספר את סיפורה של החברה. מה מעסיק אותה. כשחיפשתי נושא מחקר לדוקטורט, היה זה אך טבעי לשלב ניתוח תוכן ממוחשב שעסקתי בו בעבר עם שדה המחקר התורני. אתרי השו"ת ההלכתיים נולדו בעידן של מהפכה טכנולוגית, שמרכזה באינטרנט ובסלולר המאפשרים נגישות וזמינות למידע, ומהפכה תרבותית בעיקר במעבר לקהילות ידע ורשתות חברתיות. אתרי השו"ת ההלכתיים, בדגש על האתרים המזוהים עם החברה הדתית-לאומית מבטאים מהפכה ויש שיאמרו שהאתרים לא רק ביטאו את המהפכה אלא חוללו אותה. המהפכה היא בשיח הדתי, ההשפעה על מקומו של הרב בחברה, עצמאותם של הפרטים ומקומן של הנשים הן כשואלות והן כמשיבות. אתרי השו"ת איפשרו את הנגשת המידע ההלכתי עם יכולות אחזור נרחבות. ובנוסף, העניקו את היכולת הפתוחה לכל, ללא הבדל של מגדר, רקע או גיל, לשאול שאלות הלכתיות וייעוציות באינטימיות, באנונימיות, במהירות ובאופן בלתי אמצעי. חלק מהשינוי למשל הוא הצפת שאלות אישיות תחת ההגנה של האנונימיות.
ההשפעות של יכולות אלו הן מצד אחד, הוגדרו כ"מפיצי התורה הגדולים בדורנו", כפי שכינה אותם הרב שמואל אליהו בעבר, אך מנגד, יצרו ערוצי תקשורת ישירים עם המשיבים, הפכו את השיח ליותר דמוקרטי, שינו את מעמדו של הרב ואת שינוי מקומו בשיח. משיח ישיר בין שואל למשיב לשיח אנונימי. מעמד הרב בשיח הופך להיות יותר כיועץ מאשר כפוסק. ובפועל, המדיה מאפשרת לשואל לבחור את הרב ולהחליט איך הוא פועל עם התשובה".