בשנים כתיקונן, בתקופה זו של השנה, מרבית הסטודנטים בארץ מסיימים כעת את תקופת הבחינות, מסכמים שנה ומתכוננים לנופש. אלה ששנת הלימודים הקרובה תהיה להם הראשונה לתואר, מסיימים להיסגר על עצמם – על מקום או מסלול לימודים, נערכים למגורים, וגם הם מתכננים איך לנצל את הזמן הכי טוב עד לתחילת הסמסטר באוקטובר.
לא כן במרכז האקדמי לב. כאן, הלימודים מתחילים כמו בישיבה. בראש חודש אלול. אומנם, לימודים אלו הם לא חובה, אך "הלימוד באלול אמור לפתוח את הנשמה, להגיע לרוממות לימים הנוראים, ובכך לתת חותם של תורה על כל השנה", מסביר ל"כיפה" הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה, ראש בתי המדרש ורב המרכז האקדמי לב. "ככלל, אנו רואים בלימודי בית המדרש במרכזו של מרכז אקדמי, מקום שאמור להקרין את השפעתה של התורה בכל תחומי החיים - בתעשייה, בכלכלה, בחקלאות או במחקר טכנולוגי. אנו מאמינים שלימודי אקדמיה הנובעים מתוך עומקה של תורה, חשובים לא רק בגלל חשיבות לימוד התורה. כל הלימוד האקדמי מקבל אור אחר כשהוא נובע מעולמה של תורה. דבר זה משפיע הן על לימודי האקדמיה והן על ההגשמה שלהם במציאות. ב"ה רואים אנו, שבאופן זה אף לימוד האקדמיה עצמו מגיע לרמות גבוהות מאוד.
בעלי התוספות (ברכות יא:) תמהים על המנהג לברך ברכות התורה בבוקר, ללכת לעבודה ולהמשיך ללמוד מבלי לברך שוב ברכות התורה. לכאורה, העבודה היא הפסק, והיינו צריכים לברך שוב ברכות התורה! עונים בעלי התוספות: אדם איננו מתייאש מלימוד התורה אפילו בשעות העבודה. הוא תמיד חושב על התורה, וממילא העבודה איננה נחשבת להפסק. משמעות הדברים היא: אם התורה היא המרכז, הרי שגם העבודה הופכת להיות בעלת משמעות רוחנית: אין היא נחשבת כהפסק לברכות התורה! מרכזו של המרכז האקדמי לב הוא התורה! מתוך התורה, יוצאים לעומק של לימודי אקדמיה. באופן זה, גם הלימוד באקדמיה הוא מתוך עוצמה של תורה. מדהים לראות כיצד תלמידים שמשקיעים זמן בתורה, מצליחים אף יותר באקדמיה!
הלימוד בימי אלול דומה מצד העיסוק בסוגיות הגמרא והראשונים, אולם, בדרך כלל נבחרים נושאים הקשורים לענייני דיומא, שיחות אמונה ומוסר והכנות נוספות לימים הנוראים ולא מתקיימים לימודים אקדמיים, למעט לימודי מכינה. במהלך שנת הלימודים, לומדים בבית המדרש בכל יום מהבוקר ועד הצהריים, בעוד בשעות אחר הצהריים והערב לומדים לימודי אקדמיה. הלימוד העיקרי הוא בגמרא. ישנם חמישה עשר רמי"ם וגם אופי הלימוד והקבוצות נותן מגוון המתאים לציבור ישיבתי מחד, ולציבור בוגרי צבא או עתודאים צעירים מאידך – גם כאלו שהגיעו מתיכונים דתיים ולא למדו בישיבות תיכוניות. פרט ללימודי הגמרא, לומדים אמונה ותנ"ך ישנה תכנית מיוחדת ללימוד הלכה (דרך הסוגיות והמקורות ועד להלכה למעשה) ואף מסלול ללימודי הסמכה לרבנות.
במסגרת החיבור בין התורה לאקדמיה ולתוכן הנלמד, אנו משלבים את התורה בעולם המעשה. לפיכך, הקמנו בשנים האחרונות בית מדרש לטכנולוגיה עתידית, שבו עוסקים בנושאים מדעיים וטכנולוגיים, מתוך עיון ולמדנות של בסוגיות הש"ס והפוסקים. בכך יש ב"ה התפתחות רבה ומרגשת וניסיון לשלב תלמידים בפרוייקטים המשלבים תורה ומדע. לאחרונה, נעשה ניסיון כזה ביצירת אפליקציה בענייני מראות (בשילוב עם מכון פוע"ה). גם בלימודי סיעוד, ישנם שיעורים תורניים סביב רפואה והלכה, וכעת נבנית תכנית נוספת שתעבור בע"ה על כל הדברים המרכזיים שבהם מתעסקים בבתי החולים, במבט הלכתי ותורני". בנוסף, בשנים האחרונות הוקם אתר ייעודי לבית המדרש, בו מועלים כל השיעורים המועברים בבית המדרש, בגרסאות וידאו, אודיו וטקסט, לטובת הקהל הרחב במגוון נושאים רחב ביותר, כשבשנה האחרונה הועלו בו, בין היתר, עשרות תשובות ומאמרים הלכתיים הנוגעים לקורונה מאת הרב רימון ויתר רבני בית המדרש. כך, אם חשקה נפשכם להתרשם מסגנון ומגוון השיעורים והר"מים בבית המדרש, או סתם להכין את עצמכם לחודש אלול והימים הנוראים המתקרבים, תוכלו לעשות זאת באתר. יש בו גם מנגנון חיפוש בו ניתן למצוא שיעור לפי אורך הזמן שיש בידיכם - החל משתי דקות ועד לשעה ויותר.
מלבד החשיבות העצומה של לימוד התורה ושילובה כדרך חיים, יש גם קמח בצידו. הסטודנטים המתחילים את לימודם בבית המדרש כבר באלול, ולאורך כל השנה משלבים את הלימודים בבית המדרש עם האקדמיה, זכאים למלגות היכולות לכסות את שכר הלימוד במלואו ואף מעבר לכך. כך שואמנם מדובר על יום לימודים ארוך, אך לא תמיד צריך עוד משהו חוץ ממנו. "עם זאת", אומר הרב רימון, "גם מי שלא יכול להיות בבית המדרש, יש עבורו ערך מוסף עצום בלימודים במרכז האקדמי לב. ראשית, מקום שמרכזו בית מדרש, משפיע על כל המוסד. שנית, הרוב המוחלט של המרצים, יראי שמים, ומדענים מהשורה הראשונה. פרט לכך, הלימודים במרכז האקדמי לב נעשים בקמפוסים נפרדים. דבר זה משמעותי כל כך במציאות שלנו. ישנם מקומות שקשה מאוד ללמוד בהם מחמת בעיות הצניעות הקיימות כיום. הלימודים במרכז האקדמי לב נעשים מתוך עומק של תורה, מתוך רמה גבה ביותר של אקדמיה, מתוך תחושת שליחות ומתוך קדושה וטהרה. אנחנו מאמינים שעולמו של ה' הולך ומשתכלל. גם העולם המדעי הוא חלק משכלולו של עולם. אולם, עולם זה, יוצר כוחות עצומים, שיכולים לתקן עולם, אולם גם להחריבו. דווקא הכניסה לעולם האקדמיה, הכניסה לעולם החול, מחייבת עוגן חזק בתורה. ישנם רבים בבית המדרש, שלא אהבו לימודי גמרא בישיבות התיכוניות, ולפתע, דווקא כעת, כשהם בוגרים ולומדים מתוך אחריות ומתוך הבנה ועומק, נפתח בפניהם שער חדש, והם נהנים ושמחים מהלימוד בבית המדרש".
הרב רימון מאמין גם כי "כל אדם הלומד במוסד אקדמי, צריך לדאוג לשילוב של תורה, צריך לדאוג לעוגן של תורה. ללא עוגן של תורה, לצערנו, חלק מרכזי מהלומדים באקדמיה, ימצאו עצמם מתרחקים מעולם התורה במשך הזמן (זו המציאות לצערנו)". לכן, גם במוסדות אקדמיים אחרים הקיימים כיום בהם משלבים תורה באקדמיה, או תוכניות הקיימות לסטודנטים בישיבות שונות – התורה נדחקת לרוב לשוליים. היא אינה חלק מובנה מהמוסד האקדמי, מהלימודים האקדמאיים. בית המדרש אינו במקום של השפעה מהותית על דרך המוסד.
"בנוסף", אומר הרב, "כאשר ישנה אפשרות ליצור לימוד נפרד של בנים ובנות, וככל שאפשר להעצים את לימוד התורה, כך תהפוך גם האקדמיה לחלק המשתלב בעולם התורה בצורה נכונה ומאירה. אכן, החיים שלנו הם חיים בחברה מעורבת. גם אם אדם לומד במקום נפרד, הוא ימשיך לראות את המין השני, ויש בכך בהחלט דברים טובים. אולם, הלימוד באקדמיה הוא לימוד קרוב, עם בנים ובנות רבים שיש בהם הרבה דברים מקסימים, אבל עולמם שונה מהותית מעולמה של התורה, עם בנות רבות שאינן לבושות בצניעות, וממילא עם קושי גדול מאוד בשמירה על עולם התורה והקדושה. ולגבי מי שהולך ללמוד במוסד מעורב כדי למצוא בו גם בן-זוג על הדרך - הניסיון מראה, שהחיים במקומות מעורבים לא מקדמים את הזיווג. אני עוסק בכך רבות, ולצערי, ישנם אלפים שלימודים המעורבים לא קירבו אצלם את השידוך, אלא להיפך. נושא הרווקות והשידוכים הוא נושא שאמור להטריד את כולנו, צריך לתת לכך תשומת לב גדולה, צריך להשקיע בכך המון, אולם, הלימודים המעורבים, אינם הפתרון לנושא זה".