סגור

יום הדין של המקוואות

ברקע משבר הטבילה בתקופה זו, עומדת שאלה אחת אקוטית: האם המקוואות בישראל של 2020 בכלל כשירים וערוכים מבחינה תברואתית להתמודדות עם התפרצות מגיפה עולמית?

עו"ד שרה וינברג
ז בניסן התשפ
,
01 באפריל, 2020 16:43
מקווה נשים

מקווה נשיםצילום: פלאש 90. אורי לנץ

בין שלל הויכוחים הציבוריים אשר צפו בעקבות משבר הקורונה שפקד אותנו בתקופה האחרונה, בלטה במיוחד הסערה שהתעוררה ברשתות החברתיות סביב שאלת הטבילה בימים אלו. האם להמשיך לטבול כתמול שלשום, על אף הכותרות המדאיגות, ומספר החולים המזנק בקצב מסחרר? או שמא יש לנקוט במשנה זהירות? האם ניתן בכלל לוותר על מצוה כה בסיסית במסורת היהודית כמצוות הטבילה, או שמא מדובר במצב של פיקוח נפש לטובלת ולסביבתה, הדוחה את החובה על שמירתה? דילמות אלו הלכו והתעצמו, בד בבד עם החמרת ההנחיות הציבוריות אשר נעלו את שעריהם של יתר המבנים הציבוריים, ובכללם בתי הכנסת ומקוואות הגברים.

במחלוקת ציבורית והלכתית זו עלו קולות רבים ומגוונים. יש שטענו כי בימים אלו יש להחמיר דווקא בדיני נפשות, ולאסור את הטבילה באופן מוחלט, ואולי אף להקל בהלכות ההרחקה. מנגד, נטען כי גם טבילה היא צורך חיוני וכי צו השעה הוא להקפיד על קלה כבחמורה. בין לבין, היו שעודדו את הטובלות לקבל ייעוץ הלכתי בהתאם לנסיבותיהן, ולא לתת הוראה גורפת לכל הנשים ככלל.

אולם ברקע עומדת שאלה אחת אקוטית: האם המקוואות בישראל של 2020 בכלל כשירים וערוכים מבחינה תברואתית להתמודדות עם התפרצות מגיפה עולמית?

למרבה הצער, אין זה חדש כלל כי המצב התברואתי של המקוואות לקוי, החל מהיעדר פיקוח על קיום הנחיות התברואה וכלה בהיעדר ההכשרה הנדרשת ליישומן. מבקר המדינה התריע על כך כבר בשנת 2004 אולם, כפי שהעיד המשנה למנכ"ל בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, הנושא לא טופל עד כה מסיבות תקציביות. יתרה מזאת, מדו"ח של המכון לאסטרטגיה ציונית אשר פורסם ב-2015 עולה נתון שערורייתי: לפחות 75% מהמקוואות פועלים ללא רישיון עסק המבטיח את קיומם של תנאים תברואתיים בסיסיים. מובן שבימים כאלה, למציאות הזו יכולה להיות השלכות הרות אסון.

האם עם פרוץ הנגיף בישראל, הגיע יום הדין של המקוואות? המשרד לשירותי דת ומשרד הבריאות עשו מאמצים לצמצום הסיכונים הבריאותיים בצורת גיבוש הנחיות חדשות בהינתן המצב הקיים, אך  על רקע ההיסטוריה התברואתית הרעועה של המקוואות, אין פלא שאין די בכך ושהסוגיה הזו דורשת טיפול מעמיק יותר. מעדויות שנשמעות על ידי טובלות ובלניות כאחד, נדמה כי ההנחיות הנוכחיות אינן מספיקות וכי הבלניות אינן ערוכות להתמודד עם המצב החדש.אפילו משרד הבריאות בעצמו מודה כי אין ביכולתו לפקח על הנעשה בשטח.

נוכח בעיה בוערת זו, גיבשנו לאחרונה ב'עתים', יחד עם הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' והרבנית שרה סגל-כץ, נייר עמדה המציע מדיניות יישומית להתמודדות עם המשבר. בנייר זה, הצבענו על הצורך להעלות מדרגה אף בהנחיות בתחום המקוואות, כשם שנעשה בתחומים אחרים במשק, בכדי לאפשר טבילה בבטחה יחסית למעוניינות בכך.

בראש ובראשונה, הצבענו על הצורך המיידי לסגור בימים אלו את כל המקוואות הפועלים ללא רישיון עסק, כך שניתן יהיה לדעת בוודאות כי המקוואות שיוותרו פתוחים עומדים בתקנות משרד הבריאות. בכדי למנוע עומס לא סביר והתקהלות של נשים באותו מתחם, המלצנו להרחיב את שעות הפעילות של המקוואות שיוותרו פתוחים. עוד הצענו להחמיר בהנחיות כך שהאחריות על החיטוי תוטל על אנשי מקצוע, לקיים הכשרות ייעודיות בנושא ולהעלות את תדירות בדיקות תקינות המים. טענו גם כי יש להפוך את המלצת המשרד לשירותי דת להנחיה מחייבת,  ולדרוש תיאום הגעה מראש כאשר הטובלת ביצעה את הכנותיה בביתה. הדגשנו את חשיבות השקיפות, לפיה יש להבהיר לטובלות כי לא ניתן להבטיח סטריליות במאת האחוזים, ולבסוף, הצענו הנחיות אשר נועדו להגביר את ההגנה על הבלניות ולהעניק להן את מעטפת התמיכה הנדרשת בימים מאתגרים אלו.

על אף שמדובר בפיקוח נפש, משרדי הממשלה השיבו בקול ענות חלושה. ממשרד הבריאות התקבלה תשובה לקונית ממנה עולה כי כלל לא בחנו את הסוגיה לעומק. לעומתם, במשרד לשירותי דת הביעו נכונות לבחון את ההצעות שהעלינו ואף יצאו סמוך לפנייתנו תקנות חירום אודות חובת תיאום הגעה למקווה. שני הצעדים הללו ראויים כמובן לשבח, אך על אף שבכל יום טובלות מאות ואף אלפי נשים ומסכנות עצמן, עד כה לא נעשה מעבר לכך צעד אופרטיבי משמעותי בנושא ברוב המועצות ברחבי הארץ. המלאכה עוד מרובה ובריאות הציבור דוחקת יותר מתמיד.

בשולי הדברים יש לציין כמה חבל כי נושא זה, כמו רבים אחרים, נאלץ להמתין לעתות חירום בכדי שיתבצע בדק הבית הנדרש. כעת, על כלל הגורמים האמונים על המקוואות לעשות כל שביכולתם לוודא כי כל עוד המקוואות נותרים פתוחים, יעשה כל שניתן להבטחת בטיחות הטבילה בהם. ואולי, בכל זאת, טמונה במשבר הנוכחי הזדמנות אמיתית לוודא שאף לאחר שוך הסערה, מאות אלפי הנשים הטובלות מדי חודש תוכלנה להיטהר בבטחה אף בשגרת היום יום. ימים יגידו.

 

הכותבת היא עורכת דין במחלקה המשפטית של ארגון 'עתים'

01.04.2020

1. לא נכון! יש "ויכוח" בין מי שההלכה לא חשובה לא כל כך ופתאום "מחמירים בפיקוח נפש" לבין מי שמקפיד על ההלכה בכל יום בלי תירוצים (אנשי המקצוע הבהירו את עמדתם והעובדות גם)

העובדות מדברות בעד עצמן:

הסופרמרקטים, שמבחינה תברואתית הרבה יותר בעייתיים, נשארו פתוחים. אף אחד לא חשב לשסגור אותם.

מקוואות הנשים, בניגוד לטיסות לחו"ל, בתי כנסת ומרכזי קניות לא היוו מוקד להתפרצות המגפות, כולל לפני החמרת הנחיות ולפני שהבנו במה מדובר (בניגוד לטיסות לחו"ל ובתי כנסת שהדביקו עוד לפני החמרת הנחיות). כמה נדבקו עד היום מהמקוואות בכלל, לא רק קורונה?

העובדה היא שבכל העולם השאירו את מקוואות הנשים, ורק לאחרונה הרבנים בצרפת ביקשו לדחות בריתות ולסגור מקוואות.

ההבדל בין הגישות גדול יותר כשמדובר בהלכות הרחקה. אין שום פיקוח נפש בהקלה בדיני הרחקה, ובכל זאת קמו "ממציאים". כמו כן באו עם המצאות לגבי טבילות בכל מיני רעיונות מוזרים, "היתרים" שאפילו כאשר היו אתגרים אמיתיים עם הטבילה וחשש חיים גדול יותר (בשעת הגזירות, כמו בזמן הקומוניזם) לא המציאו.

מה שמשעשע זה שבשם החשש ממקוואות - מה שההלכה מחייבת ומשרד הבריאות מאפשר - אנשים רצו לוותר על המקוואות להמיר בהליכה לים (מה שאסור לפי ההנחיות) למעיינות (אסור לפי ההנחיות ויותר מסוכן מבחינת קורונה) או לאמבטיה (חסר משמעות מבחינה הלכתית).

החשש מהמקוואות כשאר שומרים על הנחיות משרד הבריאות אינו ריאלי. יותר מסוכן לחצות כביש ביום רגיל. מה שיש כאן זו הסטריה מיותרת באמירות חסרות אחריות.

יש מקוואות בעייתיים? כמו כל עסק - מה שלא פועל כחוק צריך לטפל.
אבל העובדות מאד פשוטות: אנשי המקצוע ציינו שאין בעיות כאשר מקיפידים, כל אישה גם בשגרה יכולה להחליט על איזה מקווה היא סומכת, בדיוק כמו שכל אדם יסמוך על איזה סופר אפשר לסמוך. מקוואות בכלל והנשים בפרט לא מהווים מוקד להפצת המחלה, בהחלט לא יותר מאשר הליכה לקנית אוכל.

הרקע שלי זה רפואה, זה תחום ההתעסקות שלי שנים. בדרך כלל יש צורך להדגיש את ההחמרה בפיקוח נפש, אבל פה עושים זילות מהמושג, ועל הדרך מקילים בדיני כרת בהמצאות מפוקפקות!

אף רב לא קרא ללכת לטבילה בניגוד להנחיות משרד הבריאות (בניגוד למעודדים/ות טבילה בים ומעיינות...). כשתחמירו ביום יום, נאמין להחמרות בפיקוח נפש, ביוחד כאשר אנשי המקצוע, המומחים למחלות זיהומיות, יבהירו שיש בעיה. אבל כל עוד אפשר, חובה לעשות הכל לאפשר טבילה כהלכתה.
"החמרה" בפיקוח נפש לא מאשר "הקלה" בדיני כרת, ובהחלט לא "הוצאת שם רע" או "סתם לשון הרע" על אלפי בלניות שעושות עבודת קודש לאפשר את המשך הטבילה בלי לסכן את הטובלות. די להפחדות! מספיקות ההפחדות של משרד הבריאות, שהן מבוססות ואמיתיות בואות עם פתרונות אמיתיים!

דווח על תגובה לא ראויה
01.04.2020

2. אף גורם, בכל העולם, לא היה מוכן להתמודד עם המגיפה הזו. אז זה לא "יום הדין של המקוואות". (אי אפשר ללהיות מוכן לכל תרחיש שקורה פעם במאה שנה)

כי אם כך, אז זה "יום הדין של הסופרים" של "חברות התעופה" ושל עוד רשימה ארוכה...

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מצא מקוואות בסביבה
נתניהו עם שרי הליכוד משפטו צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

משפט נתניהו: במאבק בין המוסר לדמוקרטיה אין מנצחים

קרא עוד