סגור

"השיח סביב שמירת נגיעה הינו פתרון ביניים אך הוא איננו טיפול שורש"

הקושי בשמירת נגיעה אינו הבעיה עצמה אלא תוצר הלוואי של הרווקות המאוחרת, שהיא היא הבעיה שלנו. אז בואו נדבר על זה

נירית בן עטיה
יח בשבט התשפ
,
13 בפברואר, 2020 14:20

צילום: shutterstock

לאחרונה געשה הרשת סביב הדיון ההלכתי בנושא שמירת נגיעה, בעקבות דבריו של הרב יוני רונזצוויג שהשיב לרווקה בת 34 שתיארה בפניו את הקושי הרגשי בשמירת נגיעה מרובת שנים, כי אנו לא נרצה להשוות את הרווקים לבעלי הפרעות נפשיות שונות אשר לגביהן ניתן במקרים חריגים להתיר מגע, הגם שלעיתים נדירות הדבר אפשרי.

בתור בוגרת "הרווקות המאוחרת" וכמייסדת מיזם ההכרויות והייעוץ לציבור הדתי "משנים סטטוס" בעודי רווקה, אני שמחה מאוד שסוף סוף ניתנת במה לקושי העצום והמייסר הכרוך בשמירת הנגיעה ומשותף לכל אותם רווקים ורווקות שומרי מצוות אשר תורת משה עומדת לנגד עיניהם, כמו גם הרצון העיקש לשמור על גבולות ההלכה לרבות איסור הנגיעה.

את הקושי הזה, לא יוכל להבין אדם שנישא סמוך לסיום לימודי התיכון ולא נאלץ להתמודד שנים על גבי שנים בתחושה הקשה של הנזירות , הכרוכה בקשיים פיזיים ונפשיים, ותחושת החסך של חווית חיים כה בסיסית וטבעית לגביה הרווק נשאר מפגר מאחור ולא מקבל שום מענה.

ההדחקה המינית וההשלכות הנפשיות והפיזיות הקשות שהיא נושאת בחובה, מדוברת לא מעט גם במשנתו של פרויד. לאותם רווקים הדוקים, מגיע ח"ח אדיר על כיבוש יצרם והדרגה הרוחנית הגבוהה אליה הגיעו והרי גם הגמרא הכירה בקושי הזה והאדירה אותם:" אמר רבי יוחנן: שלשה הקב"ה מכריז עליהן בעצמו - על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבידה לבעליה, ועל עשיר המעשר פירותיו בצנעה" (פסחים קיג ע"א)

אבל אולי דווקא היום בפרספקטיבה של אישה נשואה אני מבינה שעם כל הקושי הכרוך בשמירת נגיעה והפאר והכבוד העצום המגיע לרווקים המקפידים על כך , אנו עדיין מפספסים את הנקודה.

השיח סביב שמירת נגיעה הינו פתרון ביניים אך הוא איננו טיפול שורש, הקושי בשמירת נגיעה אינו הבעיה עצמה אלא תוצר הלוואי של הרווקות המאוחרת, שהיא היא הבעיה שלנו.

נקודת התורפה של הדור שלנו היא איך מעודדים אנשים להיכנס לזוגיות ולשמור עליה לאורך שנים, בדור בו בארה"ב 1 ל-2 זוגות מתגרשים ובארץ 1 ל-3 זוגות מתגרשים.

זאת ועוד, דור השפע בו אנו חיים, עם כל ההקלה שהוא מביא טומן בחובו סכנות רבות. אתרי ההכרויות, הפרופילים הרבים בווטסאפ כל אלה יוצרים חויה של שפע אשלייתי שמרפים את ידיו של הרווק מלהתאמץ כדי שדווקא הקשר הזה שנמצא כרגע בידיו יצליח.

יתרה מכך, הדור שלנו מסתכל על הוריו, רובם עלו לארץ והקימו משפחה ממקום של הישרדות, ללא הרבה בחירה וצופה מהצד בקשיים הרבים שליוו את הוריו במסגרת המשפחתית והוא מפחד לחזור על אותם טעויות. חסרים לו מודלים חיוביים לזוגיות טובה רבת שנים.

ושימו לב אני צופה סכנה נוספת, אם לפני כ-4 שנים כשהקמתי את קבוצת ההכרויות שלי, האירועים שערכתי לרווקים היו בין הבודדים הקיימים בשוק, הרי שהיום בדור השפע, אנו כחברה מעודדים אזורי נוחות לרווקים כדוגמת ה"ביצות" או אפילו אירועי הכרויות שנהיים מדליקים, יצירתיים ומושקעים יותר ויותר (מודה, גם אני אשמה בזהJ), רק עכשיו ראיתי פרסום על טיול רווקים מהמם לאירופה בפסח הקרוב, מושקע מא' ועד ת' ובמחיר מסובסד.

יוצא מכך, שהרווק/ה מרגיש שמונח לפניו לונה פארק ענק של אירועי הכרויות ומפגשים פוטנציאליים עם המין השני, החל מגבעת שמואל ועד ירושלים, בכל ערב נתון, כשהמגמה היא ש"כיף להיות רווק!". ההווי החברתי הרווקי שהולך ותופס תאוצה מצד אחד הכרחי כדי לתת פלטפורמה לרווקים אך הסכנה בו היא שהוא לא מעודד יציאה ממנו ועל כך צריך לתת את הדעת.

אז מה הפתרון? הרב אברהם סתיו ציין שבנסיבות אלה יש לעודד רווקים להנשא בגיל מוקדם. בגדול אני מסכימה, הכי טבעי ובריא לאפשר לאדם הדתי להנשא בגיל 18 ולהנות מכל חוויות החיים, ובייחוד לאחר שלאמונתי בעומק הדברים, שמירת נגיעה חוסכת מהרווקים קשרים הרסנים ולא בריאיים אשר ככל שהיתה כרוכה בהם חווית מגע, עשוי הדבר להותיר צלקות, שריטות ושברונות לב משך שנים רבות ואין אנו רוצים בזה! מה יותר מקסים ובראשיתי מלהגיע לקשר הזוגי ממקום "נקי" ונטול משקעים?!

הבעיה היא, שכיום לדעתי בתי הספר אינם ערוכים דיים לעידוד נישואין בגיל צעיר. למה כוונתי? אם אנו מצפים מילדינו שיינשאו בגיל צעיר עלינו ללמד אותם את הערכים והיתרונות העומדים מאחורי רעיון הקמת בתים בישראל, בעידן בו התא המשפחתי הולך ומתפורר.

 באופן מפתיע, כשאני סיימתי את לימודי התיכון, במקום שבשיעור "דיני אישות" ילמדו אותי על מוחו של הגבר וצרכיו למדנו רק על ההלכות הקשורות למקווה ונידה, הלכות שאמנם הינם חשובות אך לי אישית נהיו רלוונטיות רק כ-15 שנה מאוחר יותר עם נישואיי, לעומת זאת איך מתנהלים בדייט ואיך יוצרים כימיה עם המין השני נאלצנו ללמוד לבד. צריך לעדכן את תוכניות הלימוד בבתי הספר ואשמח אם רכזי בתי הספר יפנו אלי אישית ונשב לדבר על זה!

אז במניעה מראש עסקנו, אבל מה יגידו אותם רווקים מבוגרים שרצו אבל לא הצליחו להינשא מוקדם? ההצעה שלי למעשה מהווה את התמצית של הרעיון שבגינו יזמתי את הקבוצה שלי.

הפתרון שלי הוא הוליסטי ומכיל בתוכו גם את ההיבטים הנפשיים מאחורי תופעת הרווקות המאוחרת. אם לא נבין כחברה שהלך הרוח הכללי בעולם לא מעודד זוגיות, לא נצליח לסייע לרווקים לצאת מהבור.

מצופה מאיתנו כחברה לזהות את אותם רווקים מבוגרים שרצו להינשא מוקדם אך לא הצליחו ולעודד אותם, גם תוך מתן סבסוד והטבות, לפנות לשרותי יעוץ וטיפול נפשי שיסייעו בידם לפוגג את החסמים, שברונות הלב והאמונות השליליות שנהיו מנת חלקם במהלך השנים וליתן להם מודלים חיוביים לזוגיות. גם אני כרווקה הבנתי שהישועה לא תגיע אם יתנו לי עוד הצעה, כי לדייטים יצאנו מספיק. אני הבנתי שחוץ ממאגר של רווקים עלי לספק לחברי הקבוצה שלי תכנים מעולם האימון והטיפול שיסייעו להם לזקק לעצמם את הטוב ואת הערכים שבהם, להתקרב לעצמם , מתוך הבנה שהעבודה צריכה להיות מפנים אל החוץ ולא להיפך ומתוך כך תגיע הישועה. שנשמע בשורות טובות!


נירית בן עטיה, מייסדת מיזם "משנים סטטוס" עו"ד וכותבת

13.02.2020

1. עצוב שזו המסקנה שאליה היא מגיעה. (לשלוח את הבנים לפסיכולוגים-ומה עם הבנות? ויש המשך)

בס"ד
בנות היום לא יוצאות בלי תמונה. פוסלות בנים בכמויות ללא תמונה. מחפשות עשירים חתיכים
חבל שנירית לא מדברת עם שדכניות שלא מצליחות לייצר דייטים בגלל הבררנות של הבנות.בנות רק חיצוניות רק תמונה ורק אי הערכת מידות טובות.

דווח על תגובה לא ראויה
13.02.2020

2. תגובה ל1- איך הגעת למסקנה הזו? (נירית בן עטיה)

המאמר מתייחס לשני המינים- שני המינים זקוקים להדרכה והכוונה ובדור שלנו זה לא בושה לפנות לטיפול ואפילו משמש נקודת זכות בדייטים :)

דווח על תגובה לא ראויה
13.02.2020

3. אהבתי את הכתבה (תגובה)

יישר כח!

דווח על תגובה לא ראויה
15.02.2020

4. מסכים עם 1 - משגע אותי כשבנות מבקשות תמונה, שואלות על גובה או חותכות אחרי פגישה אחת... ואז אומרים לי לא להיות בררן! (לשם הבהרה: אני לא חותך אחרי פגישה 1 והדרישות מראש מסתכמות בג)

דווח על תגובה לא ראויה
16.02.2020

5. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים (קהלת)

אם וכאשר מגיע הזמן זה קורה. לא נראה לי רצוי לגרום לזה לקרות בכח. צריך לזרום עם החיים ולהתפלל לקב"ה שייזמן את המפגש המיוחל.

דווח על תגובה לא ראויה
17.02.2020

6. הבעיה המרכזית שאלי הצריך לחנך היא (מירה. מחנכת)

הבעיה המרכזית שאני נתקלת בה היא שרוב הרווקים והרווקות לא מוכנים ללכת לקבל ייעוץ או טיפול.
אם יש משהו שצריך לחנך אליו כבר מגיל צעיר הוא שכמו שאינשטיין אמר: "טיפשות זה לעשות את אותו דבר כמה פעמים ולצפות לקבל תוצאות שונות". לכן, מגיל התיכון צריך לפמפם לנוער שמי שמנסה להתחתן ורואה שה לא הולך תוך שנה שנתיים - חייב (!) לגשת לאיש מקצוע ולבדוק אולי הוא צריך ייעוץ או הכוונה כלשהי. זו לא בושה, להיפך, זו לקחית אחריות, גילוי בגרות שמכיר שאני לא משולם ומוכן לקבל עזרה והכוונה.וגם התחלה טובה להתרגל לחיים של זוגיות...

דווח על תגובה לא ראויה
18.02.2020

7. יש כאן אי הבנה בסיסית (דוד)

אני לא מבין מה ההבדל בין שמירת נגיעה לבן אדם ש-50 שנה רוצה לאכול נבלות וטריפות ומתגבר כל יום מחדש, או שצריך כל יום לחכות 6 שעות בין אכילת בשר לחלב, או אדם שמאוד רוצה לנסוע ברכבו בשבת ועוד אלפי פעמים של התגברות יומיומיות שעומדים בהם בהצלחה.
כל מי שמוח בקדקודו מבין ששמירת נגיעה זה הבסיס של חיי נישואין מוצלחים, תראו מה היו תוצאות חיבוקי ה'בוקר טוב' במקומות העבודה...

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עבודות נרחבות. צומת פת, ארכיון צילום: נתי שוחט, פלאש 90

פקקים בירושלים: שינויים ועבודות בצמתים מרכזיים

קרא עוד