לילה. אני מקבלת ממנה הודעה: "תגידי, מכירה אולי פסק הלכה שאומר שמותר חצי כיסוי ראש?". לרגע אני כזה: "מה? מאיפה ההודעה הזו נפלה עלי?". מיד מתחילה להריץ בראש כל מיני ספרי הלכה שאפשר לשלוח אליה. ואז אני פתאום עוצרת. רגע... זו אמנם הודעה מאוד טכנית, אבל משהו שם קורה מתחת. אני מקלידה לה בחזרה: "אהובה, אם את צריכה היתר, מאמינה שאפשר למצוא. אבל מרגיש לי שזה לא העניין... רוצה שנפגש ונדבר על זה?".
לפני כמה ימים ראיתי שיתוף של נועה קירל על החיים אחרי החתונה וכך היא אמרה: "אין לי פה איזון עם החיים שלי של העבודה והחיים כאן בגרמניה (שם בעלה עובד). זה לפעמים באמת מרגיש לי כמו עקרת בית שהיא יותר מבשלת עושה סופר מסדרת ארונות וזאת לא מי שאני. זה מרגיש לי שאני מתרחקת ממי שאני... זה מרגיש לי כאילו אני לא קיימת בגלל שאני כל החיים רגילה לעבוד ולקבל איזשהו פידבק מהקהל, מהאנשים, מהעבודה, פתאום אין לי את זה והאיזון קצת נוטה לכיוון אשת הכדורגלן ועקרת הבית, זה מכניס לי כל מיני פחדים וחרדות".
אורח החיים שמשתנה לאחר החתונה
ואם נניח לרגע את הציניות ששמורה לטוקבקיסטים. נועה בעצם מספרת כאן סיפור של אישה צעירה שהתחתנה ובמקום מסוים איבדה את הזהות שלה. בחורה שמגיל מאוד צעיר הגדירה את עצמה על פי משהו מסוים וכעת היא מרגישה שזה נעלם, שהיא מחוקה וצריכה ללדת את עצמה ואת ההגדרה של מי היא מחדש. זה לא משנה אם אנחנו מסכימים עם אורח חייה או לא, אם השואו ומחיאות הכפיים ואהבת הקהל נמצאים ברשימת הערכים שלנו, נועה קירל מספרת סיפור של הרבה נשואות טריות שהתחתנו מאהבה גדולה ועברו שינויים גדולים: לעזוב את בית ההורים, לשנות מנהגים והלכות (במקרים מסוימים), לכסות את השיער.
"מי אני? האם מה שמגדיר אותי הוא רק השיער שלי?"
כשנפגשתי עם אותה כלה צעירה כמה ימים אחרי אותה הודעה, היא סיפרה לי שמסתבר שיש איזושהי אי הסכמה בינה לבין הארוס שלה לגבי כיסוי הראש אם יהיה מלא או חלקי. וביקשתי ממנה להניח לרגע את ההחלטה של כן כיסוי מלא או לא: מה היא מבקשת? והיא נגעה בדיוק בנקודה הזו: "זה לא שאני לא רוצה לקיים את ההלכה, פשוט... השיער שלי הוא לגמרי חלק ממני, מהאישיות שלי, ואני חוששת לאבד את עצמי". וברגע הזה, גם היא הבינה וגם אני שהשאלה שלה היא ממש לא רק "שחור או לבן" אלא יש כאן בקשה של כלה צעירה, שמבינה את גודל השינוי והיא חוששת מפניו ושהיא בסה"כ צריכה יד שתלווה אותה בתקופה הזו, ממש כאילו תעזור לה ליילד את עצמה מחדש.
ויש כאן גם הזדמנות עבורה לשאול את עצמה: מי אני? האם מה שמגדיר אותי הוא רק השיער שלי או שיש בתוך שווה השלם יותר מסך חלקיו? וזו גם קריאה אל כל הזוגות הנשואים שמוצאים את עצמם בלופ של מריבות בלי יכולת לקבל החלטה. נסו לרגע להניח את ההאשמות והביקורת ולשאול אחד את השניה: מה כואב לך? מה את/ה מבקש/ת? ומי יודע, אולי תגלו שם אוצר אחר שלא ציפיתם לו.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.