"בעלי חזר מעזה וקשה לי להכיל אותו" - מה לעשות?

השבוע הגיעה אלי השאלה הבאה: בעלי סוף סוף חזר מעזה ועכשיו לכאורה אנחנו לא צריכים עזרה כי הוא כבר פה. אבל לצערי הוא עוד לא פה, זה בסדר וצפוי ואפילו קיבלנו עלון שאומר שייקח זמן עד שהם יחזרו לעצמם. זה מאוד קשה לי, לצערי הרב בשבוע שעבר התפוצצתי עליו, אני לא זוכרת על מה בדיוק אבל קשה לי שאני כל הזמן בצד המכיל והמקבל וצריכה להיות חזקה עבור כולם. אני יודעת שהוא חווה המון דברים קשים שאני לא אבין לעולם, וגם אני חוויתי דברים שונים כמו דאגה וחוסר ידיעה מה המצב שלו. ואם קודם הייתה לי עזרה מההורים, עכשיו זה נראה כאילו אני לא צריכה יותר עזרה כי הוא פה. וזה נכון - הוא פה ואני שמחה שהוא חזר בריא ושלם. אבל כל כך לא פה.

אומרים שאחרי שמחת תורה כולנו לעולם לא נשוב להיות כפי שהיינו וזה כל כך נכון, לטוב ולמוטב.
אחרי אירוע כל כך טראומתי ברמה הלאומית ולא רק ברמה הפרטית אך טבעי שנשתנה כבני אדם, בני ובנות זוג, הורים ויהודים. לפני שאתן מספר עצות כדי להתמודד עם השינוי בעקבות המלחמה והחזרה הביתה אני רוצה להמליץ חמות לא להישאר עם הסיפור הזה לבד – ללכת לטיפול מקצועי ולקבל ליווי זה לא מותרות - זו חובה ואחריות שלכם כלפי עצמכם וכלפי המשפחה שלכם, מדובר ממש בפיקוח נפש, לא פחות ולא יותר.

שלוש התמודדויות בחזרה של הבעל מעזה

ממה שאני קוראת מתוך השאלה שלך יש כמה מוקדי התמודדות:
א. התמודדות אישית של הבעל עם החזרה מעזה.
ב. התמודדות אישית שלך עם החוויה שעברת עד כה ומה שקורה לך בעקבות החזרה שלו מעזה.
ג. התמודדות זוגית שלכם בתוך כל הסיטואציה המורכבת הזו.

מלחמה היא לא דבר טבעי

לגבי ההתמודדות האישית של בעלך – אני לא מומחית לטראומות וממה שידוע לי אכן לוקח זמן לעבד חוויה לא פשוטה. גם לאדם החזק ביותר מציאות של מלחמה היא לא דבר טבעי – המראות, הריחות, החוויה היומיות של מלחמה על החיים, הדריכות, הרעש, האבידות לצד הנצחונות. כל אלו ועוד בוודאי שמשפיעים על בעלך. זה שקשה לו לחזור מעזה אל הבית לא אומר שהוא לא חזק או שמשהו בו לא בסדר. לדעתי אפילו להפך, זה רק מראה עד כמה הוא אנושי שסיטואציות כאלו לא עברו לידו והוא עדיין מחובר לעצמו.

כוחות הנפש שלנו גדולים יותר ממה שאנחנו משערים ואני מאמינה שעם ליווי נכון, זמן שירפא ותפילות הוא בע"ה יגיע לא רק למצב של ריפוי אלא גם צמיחה בעקבות ההתמודדות הזו. בנוסף לכך חשוב ממש שבעלך גם ירצה ויהיה מוכן לעבודה ותהליך ולא רק יעשה זאת בעקבות דחיפה שלך או ניסיון לרצות אותך כי תהיה לזה השפעה על איכות התהליך והמחויבות שלו אליו.

את עדיין זקוקה לעזרה

לגבי ההתמודדות האישית שלך - ללא צל של ספק גם את עברת חוויה לא פשוטה. לא מדובר בחוויה גדולה או קטנה ביחס למה שבעלך עבר, אלא חוויה מסוג שונה. במשך מספר חודשים כל עול הבית היה על כתפיך באופן כמעט בלעדי, הדאגה לבעל שנמצא בחזית, הבדידות הגדולה, תחושת השקיפות אותה חשות לא מעט נשות מילואים, כל אלו ועוד דורשים גם ממך עיבוד והתייחסות. זה שבעלך עבר חוויה מורכבת לא אומר שאת צריכה להזניח את עצמך ולהיות חזקה. מותר לך להישבר ועוד יותר - מותר לך לקבל עזרה גם עכשיו בתקופה הזו.

אני פוגשת מאות נשים ביומיום ואם יש משהו משותף לרובנו זה שאנחנו לפעמים מוכנות לקבל עזרה רק כשקשה לנו או לא טוב לנו. מותר לקבל עזרה גם אם בעלך בבית ומותר לקבל עזרה גם אם טוב לך (ועל אחת כמה וכמה אם יש מורכבות) וטוב שעה אחת קודם. לא צריך לחכות לרגע הקריסה כדי לקבל סיוע, אלא להקדים רפואה למכה. פני בעצמך אל טיפול וליווי מקצועי ובנוסף נסי להיעזר ולמלא את מצברי הדלק הפרטיים - השקיעי בעצמך, בטיפוח הגוף והנפש, קבלי עזרה. והכי חשוב - אל תהססי לומר לאנשים הסובבים אותך שאת עדיין זקוקה לעזרה, לא כולם יודעים ומודעים לשינוי הגדול שעובר עליכם. החברה הישראלית עוד לא יודעת כיצד להגיב לתקופת פוסט המלחמה וכולם לומדים תוך תנועה.

כנות, בלי שיפוטיות, חמלה והכלה

לגבי ההתמודדות הזוגית שלכם - ללא ספק גם הדינמיקה הזוגית מושפעת בעקבות המצב ומאזן הכוחות שהשתנה ביניכם. אני ממליצה מאוד גם כאן לפנות לייעוץ מקצועי שילווה אתכם ובנוסף להשקיע אנרגיות ומשאבים בטיפוח הזוגיות והקשר הזוגי ביניכם. נסו לצאת לדייטים או בילויים זוגיים, ממש כאילו אתם מתחילים להכיר חדש כאשר מילת המפתח בזוגיות בכללי ובמצב הזה בפרט היא - תקשורת! תקשרו ביניכם בכנות, בלי שיפוטיות, בחמלה והכלה את מה שקורה ביניכם. אל תטיחו אחד בשניה את המצוקות שלכם אלא היו אחראיים על עצמכם וצרו הפרדה בין העבודה הפרטית של כל אחד מכם לעבודה הזוגית.

הרבה פעמים יש חוויות בזוגיות שכל אחד מבני הזוג מתמודד איתן אחרות - לא דומה התמודדות של אישה אחרי לידה לזו של הגבר - ואף אחד מכם (למיטב ידיעתי) עוד לא קורא מחשבות, לכן דברו ושתפו ביניכם את הרגשות, התחושות והמחשבות. מותר לכעוס ומותר לא להסכים אבל הכי חשוב שנקודת הבסיס תהיה שאתם ביחד בסיפור הזה. יצאתם ביחד למלחמה בחזית ובעורף ואתם בע"ה תתקדמו מזה לעתיד טוב יותר גם ביחד.

בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.