איך להגיע לתקשורת מקרבת בזוגיות לפי שפת הג'ירף

דווקא עם האדם הקרוב לנו ביותר, בן הזוג, אנו לא יודעים באמת לנהל את מערכת היחסים שלנו. באמצעות "תקשורת לא אלימה" נוכל להבין את הצרכים העמוקים של כל אחד וכיצד למלאם. כך יגדלו הסיכויים לנהל שיח מועיל ונעים המאפשר חיבור בין אנשים

חדשות כיפה רונית כהן זמורה 01/09/21 09:13 כד באלול התשפא

איך להגיע לתקשורת מקרבת בזוגיות לפי שפת הג'ירף
צילום: shutterstock

התקשורת היא הבסיס ליחסים שלנו עם האחר. אנו משתמשים בה לניהול  היחסים והקשרים שלנו. אולם דווקא עם האדם הקרוב לנו ביותר, בן הזוג, אנו לא יודעים באמת לנהל את מערכת היחסים שלנו ואנו מגיעים לריחוק, קונפליקט וחוסר הבנה. דווקא ממי שאנו מצפים ליחסי קרבה הגשמת רצונותינו ודאגה לרווחתנו, נוצר מצב של חסמים ומחסומים, ניתוק ומרחק שיש בו כאב ופגיעה. במצבים אלו אנו שואלים "מה כבר אמרתי, מה כבר עשיתי שהוא לא מבין אותי".

מצבים אלו מעידים כי הזוג לא באמת יודע איך לנהל את מערכת היחסים שלו מבלי להיכנס לעימותים וקונפליקטים. הם מדברים בשיפוטיות בהאשמות בבושה ובפחד כלפי האחר, כך שמחלחלת  לתוך היחסים שפה מרחיקה. שפה זאת נוטה להשתמש במונחים בסדר לא בסדר, צודק ולא צודק, פרסים ועונשים, דרך ניהול זו יוצרת מצב בו  אחד מנצח וצד שני מופסד. על זה נאמר "עוד ניצחון כזה ואבדנו". דרך זו מביאה לבלימת האפשרות של תקשורת הדדית ומובילה לפגיעה באמון הבסיסי בין הזוג.

כדי לצאת ממצב זה, פיתח ד"ר מרשל רוזנברג, פסיכולוג  אמריקאי מודל יישומי, המתמקד לתקשורת מקרבת בין אנשים המאפשר פתרון קונפליקטים בדרכי שלום, שיפחית את רגעי הכאב וההכאבה. גישה זו באה להחליף את השיפוטיות, הביקורתיות והאשמה ומתבססת על פיתוח הקשבה, הזדהות, כבוד הדדי, שיתוף פעולה, העלאת רגשי חמלה ואמפטיה על ידי הפנמה של כללי תקשורת חדשים. שמאפשרים בשיח רכות, קרבה הקשבה ואהבה.

השיטה הידועה בשם תקשורת לא אלימה (NVC” – Non-Violent Communication”).  היא באה להחליף את הרצון של היחיד שהשני ישתנה ולשפוט את התנהגותו. הוא מציע דרך להבנת הצרכים העמוקים של כל אחד וכיצד למלאם. לפי גישה זאת גדלים הסיכויים לחיבור והבנה בין בני זוג לנהל שיח מועיל ונעים המאפשר חיבור בין אנשים, אם היחיד יאמץ את הכללים הבאים ויפעיל אותם לפי הסדר הבא:

  1. התבוננות- הסתכלות על המעשה ללא פרשנות. כאן נעשית הפרדה בין עובדות לבין הפרשנות שלהן, היא כוללת מעין  צילום מצב ונקי משיפוט וביקורת. יכלול את המילים "אני רואה, אני שומע".
  2. רגשות- מה התחושה הפנימית שעולה בעקבות ההתבוננות. כאן יש שיתוף של האחר בתחושות הפנימיות של היחיד וגם לקיחת אחריות על הרגשות. יכלול את המילים "אני מרגיש"
  3. צורך- מה הצורך שעולה בעקבות מצב זה. כאן ליחיד יש אפשרות להביע את ערכי היסוד שלו הכמיהות והרצונות. הניסוח צריך להיות בצורה חיובית. יכלול את המילים "אני צריך". 
  4. בקשה- העלאת בקשה בעקבות הצורך. הבקשה צריכה להיות ברורה וקונקרטית וצריכה להכיל את האפשרות לקבלת תשובה שלילית. כולל את המילים "אני מבקש/ יעזור לי אם". 

שתי מטפורות מעולם החי נבחרו על ידי רוזנברג כדי להמחיש מהי שפה מרחיקה ומהי שפה מקרבת.

התן- מייצג תקשורת מרחיקה ואלימה- מאחר שהוא חיה נמוכה, יללותיו מסמלות האשמות וקיטורים. המשתמש בתקיפה כדי להשיג את הטרף כדי למלא את צרכיו ולא רואה תמונה כוללת. "שפת התן" מסמלת זוג אשר מביע את צרכיו בדרך ביקורתית, האשמה ופחד. הוא רואה רק את הצרכים המיידים שלו  ורוצה לספקם. הוא לא חושב לטווח ארוך, לא מתחשב באחרים. מלכתחילה הוא רואה הכול מנקודת ראות צרה. זוהי דרך תקשורת לא יעילה שלא מובילה להשגת רצונותיו וגורמת לקונפליקט עם בן הזוג.

לעומת זאת הג'ירף- מייצגת תקשורת מקרבת- מאחר שהיא חיה גבוהה, ראשה נישא מעל כולם, שמאפשר לה לצפות למרחקים ולאמוד את הסכנות שבדרך. היא חיה צמחונית המגלה התחשבות בחיות אחרות.  זוג המשתמש בשפת הג'ירף התקשורת שלנו מתבססת על עובדות, תוך פיתוח אמפטיה וסבלנות כלפי השני. הוא יכול להכיל מצבי תסכול וכעס ולפתח יכולת הקשבה גבוהה. הוא נכון להקשיב לצרכיו  ולרגשותיו של האחר.

זוג אשר ינהל את התקשורת הזוגית שלו בשפה ג'ירפית תוך אימוץ 4 השלבים אותם ציין רוזנברג, יוכל להקשיב לרגשות ולצרכים של האחר ולפתח שיח מקרב שיביא עימו שיפור באיכות החיים של הזוג. התנהגות זו תשרה קרבה, הבנה ואכפתיות בניהם.

כתבה: רונית כהן זמורה

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.

אתר:ronitzmora.co.il

 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן